"אודה כי לא זכיתי - בכל הכבוד, אולי מקוצר המשיג - להבין כהלכה את עמדת הפרקליטות בבית המשפט קמא, ואת הכרעתו לעניין זה כפועל יוצא". במילים יוצאות-דופן אלו עקץ (יום ב', 9.1.12) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, את הפרקליטות.
דניאל גלעדי, בן 19, מואשם בעבירות של חבלה והחזקת סמים. הוא שוחרר למעצר בית ושירות המבחן ביקש להחיל עליו "צו פיקוח מעצרים", שעל תכליתו עומד רובינשטיין: "לפיקוח מעצר שלוש מטרות עיקריות. ראשית, לסייע למפוקח, במסגרת קבוצתית, להסתגל לתנאי הבית כולל איזוק אלקטרוני; שנית, לסייע בהקשר המפקחים, שיש דינמיקה לא פשוטה בינם לבין המפוקחים; שלישית, להתחיל לסייע למפוקחים להתחבר לבעייתיותם". מדובר, לפיכך, בתחילתו של הליך שיקום.
המדינה התנגדה לבקשתו של גלעדי, ובעקבות כך באה עקיצתו של רובינשטיין: "אודה כי לא זכיתי - בכל הכבוד, אולי מקוצר המשיג - להבין כהלכה את עמדת הפרקליטות בבית המשפט קמא, ואת הכרעתו לעניין זה כפועל יוצא. הנחתי הייתה, כי נושא הקשור בטיפול שירות המבחן בגדרי פיקוח מעצרים יש לראות בחיוב, לתועלת הכל. חששה של התביעה בדיון בבית המשפט קמא היה כנראה - והדבר נותר עמום - פן תוצאת הפיקוח המעצרים תהא הקלה בעונש, שכן העורר יטען - למשל - שהפיקוח הצליח ויש איפוא להקל. שיקול זה, ככל שהיה, נראה לי זניח, ובסופו של יום השורה התחתונה תהא כמובן הכרעת בית המשפט. על כן גם איני רואה בפיקוח מעצרים משום הקלה בתנאי המעצר, מה גם שמעשית המדובר בביקורים מפוקחים בשירות המבחן".
בסיכום החלטתו אומר רובינשטיין: "ככלל יש מקום לעודד פיקוח מעצרים מקום שהשירות ממליץ עליו בגדרי חלופה, בלא חשש פן יהא הדבר בחינת 'רווח משני' לנאשמים. מטעמים אלה מתקבל הערר, והעורר יועמד בפיקוח מעצרים לשישה חודשים מהיום, כמומלץ".
