|
|
זילברשלג. טען לסחיטה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מנהל אתר האינטרנט החרדי הפופולרי "בחדרי חרדים" חשוד בסחיטה באיומים של פוליטיקאים, רבנים ואנשי עסקים בכירים במגזר החרדי. לטענת המשטרה, המנהל ושני עובדים באתר סחטו רבים נוספים והוציאו מהם סכומים ניכרים.
בא-כוח המשטרה, רס"ב רונן מזרחי, טען (יום ב', 2.4.12) בבית משפט השלום בירושלים, כי הסחיטה התמקדה בפרסומים שנוצרו במה שמכונה באתר "אשכול" - פורומים בהם יכולים הגולשים להגיב על ידיעות המתפרסמות בו. כאשר התפרסמו בפורומים ידיעות או תגובות שליליות על אדם זה או אחר, חסמו מנהלי האתר את אפשרותו להגיב על הפרסומים. לפיכך היה עליו לפנות לאחד החשודים, ואז נדרש לשלם אלפי שקלים תמורת ההסרה. מהדיון עלה, כי אחד הנסחטים לכאורה הוא איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג.
במקרים אחרים אף הוצע לאותם פונים, שיפורסמו פרסומים המשבחים אותם או המספרים עליהם טובות. במספר מקרים ובמיוחד במקרים בהם דובר בחברות, הוצע לאותן חברות לפרסם את עצמן במסגרת האתר בתשלום, ובתמורה לכך לא יפורסמו "אשכולות" הפוגעים בהן ואף יפורסמו דברים בשבחן.
סניגורו של המנהל, עו"ד שרון קינן, טען שמדובר בסכסוכים אזרחיים המתבררים בבתי המשפט. לדבריו, מה שנראה למשטרה כסחיטה נראה למרשו כעניין עסקי טהור. "יכול להיות שהוא טועה ויכול להיות שאסור לעשות כתבות תחקיר חיוביות, יכול להיות שאסור להוריד כתבות שליליות מהאתר שלו", אמר קינן, אבל אין עילה למעצרו. "נכון יש שם אשכולות שמעליבים אנשים ופוגעים באנשים ועושים כל מיני דברים כדי להכפיש או לכבד אנשים, אבל זה לא פסול. שהוא רוצה לעזור למישהו תמורת כסף ותמורת פרסומת וכל זה עם קבלות, ושום דבר לא בחדרי חדרים", הוסיף קינן.
השופטת תמר בר-אשר-צבן העירה: "נראה אומנם כטענתו [של אחד הסניגורים], אין מדובר בסחיטה במובנה הקלאסי. אולם מדובר בניצול מצוקה של מי שמוצא את עצמו פגוע, בעוד שהדבר מפורסם ברבים, בשעה שזו לכאורה הדרך היחידה שעומדת לו כדי לנסות להגן על שמו הטוב. כל דרך אחרת, כמו למשל הגשת תביעת דיבה, אינה מביאה מענה מיידי, מדובר בהליכים ממושכים, מסורבלים ולעיתים אף יקרים לא פחות מהדרך של תשלום לאתר תמורת סילוק הפרסום הפוגע באופן מהיר".
בר-אשר-צבן קבעה, כי הראיות קושרות בעיקר את המנהל לחשדות המיוחסים לו, אך בצורה פחותה את שני עובדי האתר שנעצרו עימו. לפיכך האריכה בר-אשר-צבן בשלושה ימים את מעצרו של המנהל והורתה לשחרר את שני החשודים האחרים, תוך שהיא מאריכה את צו האיסור על פרסום שמותיהם של השלושה.