ועדת השרים המיוחדת של הכנסת, אשר הוקמה ביום 13.7.03 לצורך בחינת עריכת השביתות בשירות הציבורי, טרם זומנה לישיבה כדי לקדם את הנושא למענו הוקמה.
חוסר המעש מצד הוועדה, עומד בסתירה לאירועים המתרחשים במשק:
- אמש (יום ה') הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בנמלי הים ובמטה רשות הנמלים בתל אביב, הכולל 2,500 עובדים[ראו קישור]. מיום ראשון יוכרז סכסוך עבודה בכל המגזר הציבורי.
- עובדי הנמלים יקיימו כבר מיום ראשון שביתה חלקית, שתתבטא בהאטת קצב הפריקה והטעינה של האוניות. השביתה תתקיים בניגוד לחוק, המחייב את העובדים לשמור על שקט תעשייתי לתקופת 'צינון' של 15 יום מההכרזה על הסכסוך.
- בנוסף לאלה מאיימת הסתדרות המורים לפתוח בשביתה מיד לאחר החגים בעקבות כוונת האוצר לבטל את מעמד עובדי המדינה למורות וגננות החל משנת הלימודים הבאה, [ראו קישור]. גם התאחדות הסטודנטים איימה השבוע בשביתה, בעקבות כוונת משרד האוצר להעלות את גובה שכר הלימוד [ראו קישור].
ועדת השרים המיוחדת
ההחלטה להקים את ועדת השרים המיוחדת התקבלה זמן קצר לאחר השביתה הגדולה שהכריזה ההסתדרות על המשק ונמשכה מסוף מרס עד יוני. שר האוצר בנימין נתניהו, במהלך המו"מ עם ההסתדרות, איים בזמנו, כי זו תהיה השביתה הכללית האחרונה במשק, ברומזו שייזום חקיקה שתגביל שביתה כללית.
ועדת השרים של הכנסת לבחינת נושא השביתה, מורכבת מ-מ"מ רה"מ ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט; השר במשרד האוצר, מאיר שטרית; שר האוצר, בנימין נתניהו ושר הרווחה, זבולון אורלב.
החלטת הממשלה להקים את הוועדה באה במקביל להצעת חוק שיזמה ח"כ רוחמה אברהם, ובפרטי חוק זה אמורה הוועדה לדון. מטרת ההצעה היא למזער עד כמה שניתן נזקים של שביתה בשירותים ציבוריים חיוניים. כך למשל: רשויות מקומיות, שירותי בריאות, חינוך, תחבורה אווירית, הפקה וייצור דלק ועוד.
ההסדר הקיים כיום, מגביל אומנם במידה מסוימת את הזכות לשבות, בכך שהוא מטיל על ארגוני העובדים את החובה להכריז על סכסוך עבודה, לפנות לבוררות מוסכמת ואף להודיע מראש על הכוונה לשבות. אולם, אין הוא מונע מראשי ארגוני העובדים את האפשרות לעשות שימוש לא נאות ואף ציני באמצעי של השביתה.
במצב הקיים יכולים ארגוני העובדים להשבית מאות אלפי עובדים מהשירות הציבורי, גם במקרים בהם רוב העובדים בארגון השובת כלל אינו מזדהה עם השביתה או מטרותיה. על-פי ח"כ רוחמה אברהם, בדברי הסבר על הצעת החוק: "במקרים אלה הופכת השביתה מאמצעי לגיטימי שנועד להגן על זכויות העובדים לנשק פוליטי בידי ראשי הארגונים המערער את יציבות המשק וגורם לנזקים כבדים...".
התיקון לחוק
- על-פי התיקון המוצע לחוק, ארגון עובדים מוסמך לא ישבית את העבודה בשירות ציבורי, ולא ישבתו עובדי שירות ציבורי אלא אם נערכה קודם לכן הצבעה חשאית בקרב העובדים והתקבלה החלטה ברוב קולות. תנאים נוספים שנקבעו:
- באם הושבתה העבודה על-ידי ארגון עובדים מוסמך או עובדי שירות ציבורי מבלי שקדמה לה הצבעה בקרב העובדים, היא לא תוכר כשביתה מוגנת (על-פי חוק) וינקטו נגד מכריזה סנקציות שונות.
- הצעת החוק מגדירה גם את החוקים להכרזת שביתה ביום בחירות; סדרי הצבעה טרם הכרזת השביתה; דיני הפסקת שביתה; עונשין לאדם המנסה לחבל בהצבעה או לשדל עובד באיומים להשתתף בהצבעה, להימנע ממנה או להצביע בדרך מסוימת.
בתגובה לשאלה מדוע טרם כונסה הוועדה נמסר למערכת Nfc: "החלטת הממשלה הטילה על ועדת שרים מיוחדת ובה... לבחון את נושא השביתה על כל היבטיה ולהגיש תוך שבועיים הצעה לממשלה. השר אולמרט הקים צוות בין-משרדי אשר הציג בפניו הצעות שונות, חלקן מוסכמות על הכל וחלקן שנויות במחלוקת, לאור מורכבות הנושא, הדברים יובאו להכרעה בוועדת השרים המיוחדת במועד מתאים לאחר מיצוי הניסיונות להגיע להסכמה".
ח"כ אברהם פנתה בשבוע שעבר במכתב לגורמים הרלוונטים ובראשם לשר אולמרט לכנס בדחיפות את הוועדה ולפעול לקידומה. "מאז ועד עתה, טרם התכנסה הוועדה לדון בהצעת החוק שיזמתי", כותבת ח"כ אברהם במכתבה.
