מקרה נוסף של סרבנות פוליטית עלה על הפרק לאחר ש-27 טייסים בחיל האוויר הגישו ביום רביעי (24.9.03) למפקד חיל האוויר, דן חלוץ עצומה, ובה הודיעו כי הם מסרבים לבצע חיסולים ומגדירים את תקיפות חיל האוויר בשטחים כ"בלתי חוקיות ובלתי מוסריות".

בכיר החותמים על העצומה: תא"ל יפתח ספקטור, טייס ותיק ונערץ בחיל, ומי שפיקד על טייסות ובסיסים, השתתף בהפצצת הכור בעירק, והיה מועמד אף לתפקיד מפקד חיל האוויר. מבין 27 החותמים - תשעה הינם טייסים פעילים. מרבית הסרבנים אינם טייסים מבצעיים זו תקופה ארוכה, ועתה הם מתבטאים כאזרחים.

בצה"ל עומדים לנקוט יד קשה נגד "המורדים". ראש הממשלה, אריאל שרון, גינה בחריפות את הסרבנים, ואמר כי צה"ל יידע לטפל במצב. נטען, כי את המרד מובילים כמה פעילי שמאל ידועים. חיל האוויר שוקל עתה הדחת המורדים. ההחלטה תתקבל תוך ימים, לאחר שהנושא יישקל לעומקו, וכדברי מפקד חיל האוויר - לאחר שנשתה "כוס מים קרים". על הכוונת עתה: הדחת תשעת הטייסים הפעילים.

בעצומה נכתב, בין השאר: "אנו, טייסי חיל האוויר שחונכנו על ברכי הציונות, ההקרבה והנתינה למדינת ישראל, שירתנו תמיד בחזית, נכונים לבצע כל משימה, קשה כקלה, על-מנת להגן על מדינת ישראל ולחזק אותה... מתנגדים לביצוע פקודות תקיפה בלתי חוקיות ובלתי מוסריות, מהסוג שמבצעת מדינת ישראל בשטחים".

"אנחנו, שחונכנו לאהוב את מדינת ישראל ולתרום למפעל הציונות, מסרבים לקחת חלק בתקיפות חיל האוויר במרכזי אוכלוסייה אזרחית. אנחנו, שצבא ההגנה לישראל וחיל האוויר הם חלק בלתי נפרד מאיתנו, מסרבים להמשיך ולפגוע באזרחים חפים מפשע".

"פעולות אלה הן בלתי חוקיות ובלתי מוסריות, והנן תוצאה ישירה של כיבוש מתמשך המשחית את החברה הישראלית כולה. המשך הכיבוש פוגע אנושות בביטחונה של מדינת ישראל ובחוסנה המוסרי".

סירובם של הטייסים, כולם טייסי במילואים, בא על-רקע החלטת ממשלת ישראל להפעיל מדיניות התנקשויות נגד פעילי טרור, זאת בעקבות הפיגועים הקשים שבוצעו באחרונה. חלק מהחותמים על המכתב נמצאים עדיין בשירות מילואים פעיל ואחרים היו בעבר טייסי מילואים, ובהם טייסים המשרתים עדיין במערך המסוקים.

שמות חלק מהחותמים על העצומה: תא"ל יפתח ספקטור, אל"מ יגאל שוחט [שכבר קרא בעבר לסרבנות צבאית], אל"מ רן, סא"ל יואל פיטרברג, סא"ל דוד ישראלי, סא"ל אדם נצר, סא"ל אבנר רענן, סא"ל גדעון שהם, רס"ן חגי תמיר, רס"ן אמיר מסד, רס"ן גדעון דרור, רס"ן דוד מרקוס, רס"ן פרופ' מוטי פרי, רס"ן יותם, רס"ן זאב רשף, רס"ן ראובן, סרן אסף, סרן תומר, סרן רן, סרן יונתן, סרן אלון, סרן אמנון.

מפקד חיל האוויר: זו עצומה פוליטית

מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, אמר במסגרת ראיון לערוץ 10, כי יש לקחת את הדברים בפרופורציה: הטייסים בהם מדובר הם קומץ מתוך אלפים, שגם הם התחנכו על ערכי הציונות ופועלים למען ביטחון המדינה. "זו סרבנות פוליטית שאין לה מקום. סרבנות פוליטית היא אבי-אבות הסכנה לעם הזה", אמר.

חלוץ תקף את יפתח ספקטור, שחתם על המכתב. "הסרבנות", אמר, "הסרבנות אינה צריכה להיות נושא במקומותינו, בוודאי כל עוד לא נדרש אף אחד לבצע פעולה שאינה חוקית בעליל... אני אומר ליפתח שהוא טעה טעות גדולה. הוא היה צריך להעלות זאת בפנינו, על סדר היום". חלוץ אף מחה על העובדה כי הוא שומע על המכתב לראשונה בעת הגשתו, היום אחה"צ, והביע ביקורת על פניית הטייסים לתקשורת, קודם לפנייתם לרשויות הצבא.

האלוף חלוץ הסביר, כי שימוש החותמים במונחים כגון "כיבוש", מסגירה את המניע הפוליטי העומד מאחורי העצומה ה'מוסרית', כביכול.

ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, אמר בראיון לערוץ 2, כי צעדם של הטייסים חמור מאוד, זאת מאחר שהם לא דאגו לפנות למפקד חיל האוויר, בטרם החליטו לצאת בהצהרה רבת משמעות, ללא הכנה מוקדמת.

עוד אמר רגב, כי "יש מנגנונים מקובלים. סרבנות - אם היא בהקשר פוליטית - ננהג בה כפי שמקובל בצבא. נחשוב. לאחר מכן נבדוק, ולאחר מכן נחליט". פקר הדגיש, כי "אני מחזיק מעצמי איש מוסרי. כמו כל טייסי. אנחנו לא מסתירים דבר. איפה שטעינו, הודינו בטעות".

תא"ל רן פקר: הטייסים טעו בדרך בה העלו
את הנושא על סדר היום הציבורי

תת-אלוף (במיל.) רן רונן (פקר) אמר ל-Nfc: "אני מכיר ומוקיר את רוב החותמים על המכתב הבלתי שגרתי הזה. אין מה לדבר, שזכותם גם להרהר וגם לערער על כל דבר שקורה בחיל האוויר ובצה"ל, אבל הם טעו בדרך - השיטה... קודם כל מעלים למפקדים לדיון... פתוח עם המפקדים לפני שמשתפים את התקשורת. לא כך יש לנהוג".

"אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ובמדינה כזאת הדרג המדיני הוא מחליט על היעדים והמטרות, כשהמטכ"ל הצבאי קובע איזה חיל יבצע את זה. לא אחת נקבע בחיל האוויר - לטייסים מבצעיים יש הזדמנות להגיב על המשימה ולערער עליה, בעת התכנון ובעת התחקור. ברגע שנכנס [הטייס] לתא הטייס - [עליו] רק לוודא שמבצע משימה בצורה מושלמת והכי טוב".

לנושא החיסולים התייחס פקר באומרו, כי "אין אח ורע לרמת ההתחשבות והזהירות של צה"ל כולו, בכל הקשור לפגיעה באזרחים וחפים מפשע, אנשים זקנים, ילדים וכד'. אסור לשכוח שאנחנו מגינים עכשיו על הבית שלנו. אני מציע להם לסמוך על המפקדים כמו שפקודינו סמכו עלינו. הפעולות האלו שעושים לא רק חיל האוויר, אלא כל צה"ל, כולל הסיכולים, חסכו מאות ואולי אלפי חיי אדם אצלנו".

"קל מאוד להציג היסוסים ותגובות - הבעיה היא להציג מהן האלטרנטיבות. הפתרון הוא שלום... מה שיותר לחמת - אתה יותר שואף לשלום. אין דבר כזה 'שש לקרב'. אתה יודע כמה המלחמה היא דבר גרוע. לשולחן הדיונים הכל כך מבטיח הזה של השלום, אין לנו שום ברירה אלא להגיע חזקים, נחושים, מבינים את היעדים מספיק חזקים לוותר על מה שצריך לוותר, ובשום אופן בזירה שלנו ובאווירה של המזה"ת אסור לנו להגיע חלשים. הכי גרוע בשעת מבחן כה קשה למדינת ישראל, לצה"ל, לחיל האוויר, [זה] לשלוח מסר לשלילי לאותם טייסים פעילים צעירים, שאולי יישלחו הלילה או מחר בבוקר לבצע משימות כה בלתי שגרתיות... מסר שלילי בתקופה כה רגישה זו טעות. לערער - כן. להסס - כן. דיון פתוח כן - בתוך חיל האוויר עם המפקדים. מסר שלילי ללוחמים פעילים צעירים, סרנים שהתחנכו על ברכינו - לדעתי זו טעות ואני מציע לכולנו לתת מחשבה נוספת בנושא", אמר פקר.

לשאלה מהו בעצם הפתרון האלטרנטיבי, השיב פקר כי כמפקדים, "כבר גילינו את התופעות האלו בלבנון שהיתה מלחמה קשה. ודאי שטייס שמקבל בית במרכז של רחוב ראשי בבירות יש לו עם זה בעיה, אבל הוא צריך להבין שהוא לא יודע את כל המודיעין... הוא לא יודע אם שם יש רק מחבלים... או ישיבה של אנשים ששולחים קבוצות מתאבדים... אי אפשר לתת לטייס לדעת הכל. לכן, הגענו למצב שצריך לסמוך על מקבלי ההחלטות של צוות בכיר. אסור לגדוע את הענף שעליו אנו יושבים".

חיל האוויר ידוע בתחקירים שהוא מבצע בעקבות אירועים מכל סוג, ולדבריו של פקר, "אני בטוח שמפקד חיל האוויר, ואני מכיר אותו... יושב עכשיו עם אנשיו הבכירים... הוא יגיב בצורה חינוכית, חיובית, מנהיגותית, אם זה בצורה של להעביר למפקדי הכנפות שירכזו את הלוחמים, אולי דרך מפקדי הטייסות או בצורה של מכתב. תהיה תגובה. לא יעזבו את זה פתוח. הכי חשוב להישאר קר רוח ושקט, לא תגובות נמרצות. שליפות זה הדבר הכי גרוע".

מיקי בר: מדובר בתופעת שוליים

מיקי בר, לשעבר ראש להק אוויר, הגיב לדברים "בלי להיכנס לפרטי המכתב" אותו טרם קרא, ואמר כי מדובר ברמה העקרונית בשאלות ערכיות. "הטענה היא טענה לא קבילה בעיניי, כי המשמעות היא שאם לא נעשה את זה (את פעולות החיסול; ה.פ.) - באוטובוס הבא יקפדו את חייהם עשרות ולפעמים הרבה יותר אנשים וכבר ראינו את זה. מי שטוען שאין לנו לגיטימציה - טומן ראשו בחול או שהוא איבד משהו ברמה הערכית-מוסרית, כך בעיניי. במסגרת החינוך של הטייסים, הם קיבלו את המנדט להוות חומה לאזרחים. לי זו תחושה שהם משדרים זרות. כאילו הם לא חיים במציאות... ואם כך - אנא סמנו דרך אחרת".

ומה הלאה? כיצד יתמודד חיל האוויר מול טייסיו? לכך עונה בר, כי "חיל האוויר אינו חיל שסוגר חשבונות, הוא תמיד היה פתוח לביקורת. בעיניי זה דבר מאד חיובי. לכן, אני מופתע - גם פה אנשים שחונכו על ערכי אוזן קשבת, במיוחד אני מעריך את הפיקוד היום בחיל האוויר ככזה, מפתיעה אותי הדרך היותר 'תיאטרלית'... אנא, שיציגו את הדברים בצורה מסודרת על שולחנו של מפקד חיל האוויר. הם בחרו בדרך יותר פשוטה ופחות אמיתית. כי - עם מי בעצם הם מתעמתים?".

בר אינו רואה בתופעת הסירוב תופעה גורפת או מאיימת, וטוען כי לדעתו מדובר בתופעת שוליים. "החברה במדינת ישראל עוברת תהליך והם כנראה חלק ממנו, ובתהליך הזה יש חלק שמאבדים את הכיוון. אני עדיין רואה בזה קבוצת שוליים ולא אומר להתעלם - אלא לעזור להם לחזור חזרה. אני מתקשה להבין. לפי הכותרת - מדובר בבריחה למציאות חדשה מבחינתם. קשה להבין מה הם מנסים להשיג. אני מניח שהרוב שעוסק ביום-יום בתחום, יודע שהדברים נעשים ברגישות כזאת... כל מבצע נבחן מכל הכיוונים ויש אמירה לכאורה של 'אנחנו לא בוטחים בתהליך קבלת ההחלטות'. אנא בבקשה שיסבירו".

תגובות קשות בחברה ובציבור

נשיא המדינה לשעבר ומפקדו השישי של חיל האוויר, עזר ויצמן, הגיב בחריפות על מכתב הטייסים הסרבנים. "יש בזה המון יפיופיות וחוסר מוסריות", אמר לגלי צה"ל. "הם שכחו שהם לא התגייסו לחברת ביטוח... מדובר בצביעות, פשוט בושה וחרפה", הוסיף.

הסופר איל מגד אמר הבוקר ברשת ב', בתגובה למכתב הטייסים הסרבנים, כי "שטיפת המוח המתוחכמת של האוייב, עשתה בהם [בטייסים] שמות".

לדבריו, "אני לא יודע מה קרה ליגאל שוחט, שאותו אני מכיר ומכבד, אבל נשטף לו המוח, אולי מוייטנאם".

מגד יצא נגד הטיעונים הפוליטיים של הסרבנים: "כפו עלינו את זה, להילחם נגד רוצחי אזרחים בדם קר. מה הם רוצים שנעשה? שנצא מהשטחים? הרי מייד נצטרך להיכנס ולכבוש שוב, כמו בששת הימים. כך שהיציאה מהשטחים, תהפוך אותנו אולי לרגע לצדיקים, אבל מה יקרה ביום למחרת? הרי תימשך מתקפת הטרור כי הם ירצו את זכות השיבה".

"האם יש צבא בעולם שעושה את ספירת המלאי המדוקדקת הזאת, כמה ילדים יש בבניין שהולכים להפגיז, כמה זקנים, כמה נשים? אין צבא כזה חוץ מאיתנו. האנשים האלה רק מחלישים אותנו יותר ויותר".

מגד ביקר את דבריו של פרס, שהצדיק את מתן פרס נובל לערפאת: "יש פה אנשים שהחליטו לתת הכשר ותעודת ביטוח לאנשים ששולחים את הרוצחים להכות בנו 3 שנים, בלי שנוכל להתגונן כמו שצריך".

חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי שולל לחלוטין את "מכתב הטייסים" ואת גילויי התמיכה הפוליטית בו. לדברי החוג, המעשה אינו חוקי משום שאין המדובר בסרבנות מצפון אישית, אלא בהתארגנות קבוצתית. מעבר לכך, המעשה אינו מוסרי משום שתוצאתו יכולה להיות הגדלת מספרם של קורבנות טרור חפים מפשע.

עם זאת, קובע החוג, התופעה נובעת בין השאר מהתחמקות הממשלה להגדיר את המציאות כמלחמה וכנובע מכך לנקוט באמצעים הדרושים. לתופעה תורמת גם הסלחנות ל"סרבנות" בזמן מלחמה, שאינה אלא עריקה.

סגן-שרת החינוך, ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי) אמר, כי "סרבנות הטייסים היא שחיתות מוסרית ופוליטית חסרת תקדים... רמתו המוסרית של השמאל הקיצוני ירדה לשפל חסר תקדים, שאסור להשלים עימו. חבורת הסרבנים חייבת להיענש בחומרה יתירה. סרבונתם מקבילה לבגידה בשעת מלחמה".

ח"כ יוסי שריד (מרצ) אמר בתגובה, כי "על-פי ניסוח הדברים אני לא רואה כאן סרבנות אידיאולוגית. אני כן רואה אי-נכונות לפגוע באזרחים חפים מפשע". שריד הוסיף, כי מדובר בסירוב למילוי פקודה, שהדגל השחור של אי-החוקיות מתנוסס מעליה, "ואולי יש כאן גם תשובה מוסרית להתבטאויות מאוד שחצניות ולא רגישות של מפקד חיל האוויר, לאחר שאזרחים פלשתינים, ובכללם ילדים, נפגעו".