המדינה תשלם 13.6 מיליון שקל ל-273 מילדי טהרן, כנגד החלק שלא קיבלו מתוך הסכם השילומים עם מערב גרמניה. כך קבעה (יום א', 12.8.12) סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דרורה פלפל.

"ילדי טהרן" היו למעלה מ-700 ילדים מפולין בגילאים שונים, שעברו אלפי ק"מ דרך ברית המועצות ופרס עד שהגיעו ארצה בשנת 1943. בתביעה נטען, כי למרות שממשלת ישראל קיבלה ממערב גרמניה 3 מיליארד מארק (בערכי 1952) לשיקומם וליישובם מחדש של פליטי השואה - לא הוענק דבר לילדי טהרן והם נאלצו לפלס את דרכם בכוחות עצמם. המדינה מצידה טענה, כי מילאה אחרי כל תנאי הסכם השילומים, בכך שהשתמשה בכספיו לפיתוח הארץ.

פלפל מייחדת את רוב פסק דינה לדחיית טענות סף של המדינה. היא קובעת, כי על התביעה לא חלה התיישנות, שכן התובעים לא היו יכולים לדעת עד 1997 על זכויותיהם. שבע שנים לאחר מכן הגישו בקשה לתביעה ייצוגית, אשר נדחתה בשל חוסר היכולת להגישה נגד המדינה, ואז נפסק מירוץ ההתיישנות. לפיכך, התביעה הנוכחית - שהוגשה באותה שנה - לא התיישנה.

עוד קובעת פלפל, כי התובעים היו נערים בעת גיבוש הסכם השילומים, ולכן לא ניתן לטעון שוויתרו על זכויותיהם. התביעה אינה תוקפת את ההסכם - שאינו נתון לביקורתו של בית המשפט - אלא את יישומו ולכן ניתן לדון בה. היא מוסיפה ואומרת, כי זכותם של התובעים לתקוף את חזקת כשרות המעשה המינהלי של המדינה.

בסוגייה המרכזית - יישומו של הסכם השילומים - קובעת פלפל, כי המדינה ומוסדותיה עשו למען העולים יותר מכפי שנעשה אי פעם בעולם לטובת פליטים. ואולם, יישום הסכם השילומים לא היה מושלם בנושא השיקום, שכן ילדי טהרן לא קיבלו "תשתית קבועה ויציבה" למרות שנקלטו בהתיישבות העובדת. "מהרגע שהם הגיעו לבגרות, הם סיימו למעשה את הליך קליטתם במוסדות השונים, שלא היו פתוחים לגילאים בוגרים", אומרת פלפל. "התוצאה היא, שחלק מהם נותר לבד, והיה אמור לעשות לביתו לפי הבנתו" - אך הם לא קיבלו את הכלים הנחוצים להתמודדות עם אתגרי הבגרות.

"המדינה שלקחה על עצמה את השיקום, הייתה צריכה לייעץ, לכוון, להנחות ולשלוח אותם איש לפי כישוריו, בין לעבודה המתאימה ובין ללימודים או שניהם כאחד. ואיני מדברת רק על השכלה גבוהה, אלא על לימודי תעודה מעבר לגינון ולחליבה. היא נעצרה באחד החלקים של הדרך, ובכך שלא השלימה את שנטלה על עצמה ליישב מחדש ולשקם את הפליטים, לענייננו - ילדי טהרן", אומרת פלפל.

פלפל קובעת, שכל אחד מילדי טהרן המקוריים - אך לא יורשיהם - זכאי לפיצוי של 50,000 שקל. התביעה הוגשה בשמם של 217 מילדי טהרן, אך בא-כוחם, עו"ד ג' ויספלד, מסר שהוא מייצג 273 תובעים. לעניין גובה הפיצוי, מותחת פלפל ביקורת על טענת המדינה לפיה יש להביא בחשבון שבכל ילד הושקעו בממוצע 267,000 שקל בערכים ריאליים, ושכל אזרח נהנה מפירות השילומים בשווי 500,000 שקל. פלפל מתרעמת במיוחד על טענתה של המדינה לפיה קבלת התביעה עלולה להטיל עליה נטל כספי כבד מנשוא ותוהה: "כלום זו המדינה שלנו?" המדינה גם חויבה לשלם הוצאות בסך 100,000 שקל.