יחידה להב 433 מנהלת החקירה הפלילית בפרשת הלבנות ההון של בנק לאומי בארה"ב - מוסר (יום א', 27.8.17) משרד המשפטים. המשרד אישר, כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הורה למשטרה לפני מספר חודשים לפתוח בחקירת הפרשה, ובכך קיבל את המלצת הפרקליטות.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, מינה לפני שנתיים צוות לבדיקה - לא לחקירה - של פרשת בנק לאומי ניו-יורק. הבנק הודה שסייע ללקוחותיו להעלים מיסים בהיקף ניכר ושילם קנסות חסרי תקדים של 400 מיליון דולר. בארץ הוא הסכים ליישב בקשות לתביעות נגדו בתשלום של 92 מיליון דולר.

עבודת צוות הבדיקה נמשכה למעלה משנה וחצי, למרות שהמצע העובדתי היה ידוע: בנק ישראלי עבר ביודעין על חוקי המס בארה"ב וחשף את עצמו, את לקוחותיו ואת בעליו (ממשלת ישראל והמשקיעים בבורסה בתל אביב) לסיכונים עצומים, שבחלקם התממשו. מנהלי הבנק החליטו בעיניים פקוחות להתעלם מהחוק בארה"ב, החלטה שעלתה לבנק 400 מיליון דולר - 1.5 מיליארד שקל.

כמו-כן, ידוע מי המנהלים שהיו אחראים בצורה ישירה לפעילות זאת: המנכ"ל דאז, גליה מאור; היו"ר דאז, איתן רף; ומי שהיה המשנה למנכ"ל, צבי איצקוביץ. השלושה הסכימו, במסגרת ההסדר האזרחי בתביעה הנגזרת שהוגשה נגדם, להחזיר לבנק 5 מיליון שקל מתוך הבונוסים שקיבלו - אם כי כמובן לא הודו בדבר.

מה שנותר לכאורה לבדוק, הוא המשמעות המשפטית של העובדות הללו. הם הן יוצרות עבירה גם בישראל? האם אין כאן סיכון כפול אל מול העמדה לדין אפשרית בארה"ב? האם הדברים נעשו בידיעה ואולי גם באישור של בכירים בישראל - למשל בנק ישראל ו/או משרד האוצר - במטרה להביא כסף לבנק לאומי? מה יהיו ההשלכות הבינלאומיות של העמדת בכירים בבנק לדין? לא ברור מדוע נדרשו לפרקליטות חודשים כה רבים להגיע למסקנה שיש מקום לחקירת משטרה, ומדוע החקירה טרם עברה לשלב הגלוי. התלונה הוגשה בין היתר בידי עו"ד פיני פישלר, אשר לחץ במשך שלוש שנים לקדם את הבדיקה.