המדינה תידרש לנמק בתוך 45 ימים מדוע לא יבוטל הקיצוץ בקצבאות הבטחת ההכנסה, שנקבע בחוק ההסדרים לשנת 2003. כך קבע הבוקר (יום ג', 16.3.04) הרכב השופטים החדש הדן בעתירה, הכולל את נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק והשופטים אליהו מצא ומישאל חשין.
שלושת שופטי ההרכב התחלפו, לאחר שהשופטת דליה דורנר פרשה מכס השיפוט ותם מינויים הזמני של השופטים אסתר חיות וסלים ג'ובראן.
הצו ניתן בעתירות שהגישו עמותת "מחוייבות לשלום ולצדק חברתי", האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני נגד שר האוצר והמוסד לביטוח לאומי, בדרישה לבטל את הקיצוץ בקצבאות.
עם זאת, החליטו השופטים לבטל את הצו על-תנאי שהוציאו ב-5 בינואר השנה, המחייב את המדינה להגדיר את אמות המידה ל"קיום אנושי בכבוד". לאחר שתינתן תשובת המדינה ותגובת העותרים עליה, יתן בית המשפט פסק דין בשאלת חוקתיותו של הקיצוץ בקצבאות.
יצויין, כי דרישתם המקורית של העותרים היתה לבטל את הקיצוץ בקצבאות הבטחת ההכנסה והם לא דרשו מהמדינה להגדיר את הרף המינימלי לקיום אנושי בכבוד. הדרישה להגדיר את הרף המינימלי באה ביוזמתה של השופטת דליה דורנר, שפרשה מכס השיפוט לפני כשבועיים. דורנר הצביעה על-כך שבפני חברי הכנסת שהצביעו על הקיצוץ לא עמדו נתונים באשר לאפשרות להתקיים בכבוד, ומתחה ביקורת על תגובתה המתחמקת, לדעתה, של המדינה לעתירה, בה נטען באופן כללי כי המדינה מחוייבת לספק לאזרחיה "רשת ביטחון אחרונה".
העותרים דחו בדיון הקודם את טענת המדינה, לפיה לא ניתן לקבוע סטנדרט לקיום אנושי בכבוד, והזכירו, כי הם הציגו לבית המשפט, בשורה של חוות דעת מאת מיטב המומחים, הוכחות לכך, כי לא רק שניתן לקבוע רף לקיום בכבוד, אלא שהדבר נעשה בעבר על-ידי ועדה ציבורית של המדינה עצמה.
במהלך הדיון אמר הנשיא ברק, כי הוא רואה עוצמה רבה יותר בסעד המקורי שהתבקש בעתירה, מאשר בצו בעניין סטנדרט הקיום בכבוד, ש"לכאורה תשובת המדינה בו היא תשובה חזקה". ברק הוסיף, כי "לא על המסלול הזה תהיה תפארתם של העותרים".
בתשובת המדינה לבג"צ נטען, כי "אין בעתירות כל ביסוס לטיעון כי קביעת סטנדרט כמותי להגנה על מינימום הקיום האנושי מתחייבת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. העותרים אינם מצביעים על כל עילה משפטית להטלת חובה על המדינה להגדיר מהו הסטנדרט הכמותי להגנה על מינימום הקיום האנושי. אין כל דוגמא בעתירות למקום כלשהו ברחבי העולם בו התבקש או ניתן סעד חוקתי של חיוב המדינה לקבוע רף מינימום להגנה על זכות".
עוד טענה המדינה בתשובתה, כי "קביעת סטנדרט כזה, שהוא בבחינת רף מדוד ומדוייק, העומד בפניהן של רשויות השלטון המעצבות את המדיניות החברתית-כלכלית של מדינת ישראל, אף אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות השיפוטית הראויה בהתאם לפסיקתו של בית משפט נכבד זה. היא מנוגדת למושכלות היסוד הנובעות מעקרון הפרדת הרשויות, לפיהן שומה על הכנסת ועל הממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות החברתיים-כלכליים, וזאת בהתאם למגוון רחב מאוד של שיקולים, שרובם מושתתים על נתונים רבים המשתנים מעת לעת (ראש וראשון להם - יכולתו של המשק הלאומי), ושומה על בית המשפט להימנע מלהתערב בקביעת אותם סדרי עדיפויות אלא במקרים קיצוניים בלבד".
לאחר פרישתה של השופטת דורנר, המזוהה במובהק עם תחום זכויות האדם, עבר הדיון בעתירה להרכב אחר. הנשיא ברק התייחס לשינוי ההרכב - העשוי להשפיע על פסיקת בג"צ בעניין - ואמר כי "ההרכב הקודם איננו ממשיך לא בגלל שלא הייתי מרוצה ממנו, אלא מכיוון שהוא גמר את תפקידו. מאוד הייתי רוצה שהשופטת דורנר תמשיך, אך היא לא יכולה". הוא הוסיף, "אני מבקש לקדם את הדיון, אחרת גם ההרכב הנוכחי יפרוש מבית המשפט לפני שהדיון בעתירות יסתיים".
את עמותת מחויבות מייצגים עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אבישי בניש. את האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני מייצגת עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח.
בג"צ 366/03, בג"צ 888/03 עמותת מחוייבות לשלום וצדק חברתי ואח' נ' שר האוצר ואח'
