מצד אחד האלוף יאיר גולן הוא ללא ספק אדם ראוי. קצין מצטיין, לוחם עשוי ללא חת ואדם ערכי. מצד שני יש ביאיר גולן דבר מה שמעורר אצלי חוסר נוחות. ציוציו, נאומיו והראיונות שהוא נותן תמיד משאירים לי טעם רע בפה. תחושה של משהו שאינו במקומו. זה לא הדעות שלו. גולן הוא ציוני, התבטא נגד ירידה מהגולן (איך לא?), הוא בעד שמירה על גושי ההתנחלויות ובעד מדיניות של מקל וגזר כלפי חמאס. סך הכל לא רחוק מדעות של חלק מאנשי הימין הרך בליכוד. זה גם לא בגלל "נאום התהליכים" שלו. נכון, כשסגן רמטכ"ל משווה את ישראל לגרמניה של שנות השלושים בנאום ערב יום השואה, זה פרובוקטיבי, חסר רגישות ומצביע על שיקול דעת מעט לקוי. אבל ברמת העיקרון, זכותו ואפילו חובתו להתריע על תהליכים מסוכנים, אם הוא מזהה כאלו, והשוואה לשואה גם אם היא צורמת לרבים, לעיתים יש לה מקום.
