לעיתים אני תוהה איך אומות אדירות כמו ארצות הברית, בריטניה וצרפת, ואומות קטנות יותר כישראל, טועים פעם אחר פעם וחותמים על הסכמים עם מדינות ואישים שלא יכבדו אותם. אין סכנה גדולה יותר מאשר לדבוק בקונצפציה שאתה רוצה להאמין לה, שנוח להאמין בה, שפופולרי להאמין לה, שתביא לך קולות מהבוחרים שלך. כך אנו מתבשרים מבלינקן הטוען: "נקודת הפריצה של אירן, אם היא תחליט, תהיה של שבועות בלבד לפתח נשק גרעיני. בעוד הסכם היה דוחה את פרק הזמן הזה אל מעבר לשנה". איך שר כל כך מכובד שוגה בכשל לוגי שכל סטודנט בלוגיקה או סגן באמ"ן היה מבחין בו, שההנחה שההסכם יכובד אינה נכונה ולכן כל המבנה הלוגי מתמוטט.
