היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, סבורה כי לא ניתן לקדם את חוק היועמ״שים כהצעת חוק מטעם ועדת חוקה, אך את חוק יסוד השפיטה ניתן לקדם כך.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ
שמחה רוטמן השיב למכתבה ואמר כי התיקון לחוק יסוד השפיטה יקודם כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה. לדבריו, "בכל הנוגע לקידומה של הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון - חיזוק הפרדת הרשויות) הרי שבנושא זה אני שמח על עצתך הטובה, ובוודאי שבכוונתי לקדם בוועדה דיון משמעותי על כלל הסוגיות והשלכותיהן על-מנת שתונח בפני מליאת הכנסת הצעת חוק טובה ככל הניתן".
עם זאת, הוסיף רוטמן כי חרף חילוקי הדעות ביניהם בדבר קידום הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - סמכויות הממשלה בענייניה המשפטיים) המכונה "חוק היועמ"ש" כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה, בשלב זה לא תקודם הצעת החוק זו במסגרת הוועדה.
עו"ד אפיק הסיברה בחוות דעת כי תקנון הכנסת קובע שלושה סוגים של הצעות חוק שמונחות על שולחן הכנסת - פרטית, ממשלתית ומטעם ועדה. הליך חקיקתה של האחרונה משלב יסודות של הצעת חוק פרטית עם יסודות של הצעת חוק ממשלתית. היא מוגבלת הן מבחינת הוועדות שרשאיות להציעה (ועדת הכנסת, ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לענייני ביקורת המדינה) והן מבחינת היקף העניינים שבהם ההצעה יכולה לעסוק.
עליה להיות בתחומי העניין של הוועדה שמציעה אותה, ושנושא הצעת החוק מנוי ברשימה הסגורה של נושאים הקבועים בתקנון. תחומי העניין של ועדת החוקה הם: חוקת המדינה, חוקי יסוד, חוקים וסדרי משפט, הכנסת, חברי הכנסת, הבחירות לכנסת, מפלגות, מימון מפלגות,
מבקר המדינה ועוד.
הנוסח של הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - סמכויות הממשלה בענייניה המשפטיים) עוסק בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועץ המשפטי לממשלה. נדרש שתוכן ההצעה יהלום חקיקת יסוד, אף אם לצידו ייקבעו הוראות משלימות בחקיקה רגילה. לדעת שגיא, יש לבחון באופן מהותי האם ההסדר עצמו הולם חקיקת יסוד מבחינת המדרג הנורמטיבי המתאים לחקיקתו והשתלבותו במארג החוקתי.
לדבריה, ניכר כי המוקד של ההסדרים שבנוסח הצעת החוק בהסדרת היחסים שבתוך הרשות המבצעת, והם אינם במהותם הסדרים חוקתיים המשתלבים באופן טבעי במארג החוקתי, ולפיכך האכסניה ההולמת אותם היא חקיקה רגילה.
חשוב מכך, קובעת יועמ"ש הכנסת, הצעת החוק האמורה עניינה הסדרה של נושא שהוא עניין מובהק הנוגע להתנהלות הממשלה, סמכויותיה ויחסיה עם יועציה המשפטיים. לנוכח מאפייניה הייחודיים של הצעת חוק מטעם ועדה ובהתאם ליישום רב השנים שנעשה בהתייחס להצעות אלה, הסדריהן נגעו בעיקר בנושאים הקשורים לעבודת הכנסת ובנושאים שהממשלה עצמה פחות יוזמת במסגרת הצעת חוק ממשלתית. ההצעה קשורה קשר הדוק להתנהלותה הפנימית של הממשלה, ולפיכך נראה כי המסלול החקיקה ההולם אותם היא בהצעת חוק ממשלתית או פרטית.
לגבי הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - חיזוק הפרדת הרשויות) ה עוסקת בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בהגבלת השימוש בעילת הסבירות, בסמכות בית המשפט להחיל ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד ועל חקיקה רגילה ובהסדר של "פסקת ההתגברות", קובעת אפיק כי "אין חולק שמדובר בהסדרים חוקתיים שמסדירים את יחסי הרשויות ובפרט יחסיה של הכנסת והרשות השופטת. כמו-כן, האכסניה המתאימה לרוב הסוגיות הכלולות בהצעה היא חוק יסוד או בתיקון אחר שמתחייב מתיקון חוק יסוד... הליך של הצעת חוק מטעם ועדה בכלל, וקידום הצעה לתיקון חוק יסוד כהצעה מטעם ועדה בפרט, אינם מתרחשים תדיר, אך אין בכך כדי לקבוע שחל איסור לקדם את הנושאים כאמור בדרך של הצעת חוק מטעם ועדה.
אולם מכיוון שעסקינן בנושא אשר מעורר מחלוקת ציבורית עזה, הרי שהדבר מחייב ביתר שאת שהליך הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה ייעשה תוך שמיעת ושקילת כל העמדות, כך שיתקיים דיון משמעותי על כלל הסוגיות והשלכותיהן כפי שעלו על-ידי כלל המשתתפים בדיונים. זאת על-מנת שהתוצר הסופי שיונח על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה יהיה תוצר הדומה לתוצר של הצעת חוק ממשלתית שטרם הנחתה על שולחן הכנסת.
הצעת התיקון לחוק יסוד הממשלה העוסקת במונופול הייצוג והייעוץ של היועמ"ש תונח בקרוב על שולחן הכנסת כהצעת חוק פרטית ויישקל לצרף אותה ל"חוק היועמשים" (העוסק במינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה במשרות אמון) שתוכנן להיות מקודם בכל מקרה כהצעת חוק פרטית.
חבר הכנסת רוטמן הוסיף במכתבו: "כשלעצמי, אני בהחלט סבור כמוך, שהיועץ המשפטי לממשלה ותפקידו לא בהכרח משתלבים במארג החוקתי, אולם מאחר שעל-פי עמדתו של בית המשפט העליון, שהוצגה גם במסמך ההכנה לדיון שהוכן מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה, ליועץ המשפטי נוצר עם השנים מעמד גם במסורת החוקתית, סברתי ועודני סבור שחשוב להבהיר בחוק יסוד: הממשלה, העוסק בסמכויות הממשלה, שאין באותה "מסורת חוקתית" שנוצרה על-ידי בית המשפט "יש מאין", בכדי לכבול את שיקול דעתה של הממשלה".
ביום ראשון הקרוב, יתחדשו דיוני וועדת החוקה כמתוכנן שיעסקו בנושאים הכלולים בחוק יסוד השפיטה. בחירת שופטים, עילת הסבירות הביקורת השיפוטית על חקיקה ופסקת ההתגברות.
