|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
דרכון ישראלי. ניצול לרעה מצד מהגרים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
הממשלה תקשיח מחדש תנאי קבלת דרכון ישראלי
|
|
משרד הפנים מבקש לשנות את החוק שמאפשר לעולים חדשים לקבל דרכון ישראלי בקלות ● ב-2017 שונה החוק כך שעולה חדש שזכאי לאזרחות ישראלית יוכל לקבל דרכון עם הגעתו ולא לאחר שנת שהייה בארץ ● הדבר יצר תופעה שבה רבים ניצלו את התיקון לחוק, השיגו דרכון וירדו מהארץ
|
|
משרד הפנים מפרסם תזכיר חוק המבקש להחזיר לשר הפנים את סמכותו שלא להעניק דרכון למי שלא השתקע בישראל גם ביחס למי שקיבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
החוק המוצע מבקש להחזיר את נוסח החוק לזה שקדם לתיקון 2017, כך שסמכות שר הפנים שלא ליתן דרכון לאזרח ישראלי שלא השתקע בארץ תחול גם על עולים שקיבלו אזרחותם הישראלית לפי חוק האזרחות, באופן שדרכון ישראלי יוענק לעולה רק לאחר השתקעותו בישראל. על-פי המוצע, החוק יחול אף על מי שקיבל את אזרחותו לפני כניסת החוק לתוקף. כלומר, ניתן יהיה לשלול אזרחות מעולים שירדו מהארץ לפני שבכלל השתקעו בה.
תיקון מס' 9
בשנת 2017 העבירה הממשלה תיקון לחוק הדרכונים, המכונה תיקון מס' 9, שהעניק הנפקה מיידית של דרכונים ישראלים לעולים חדשים עם קבלת אזרחותם ישראלית. לפני התיקון, שר הפנים בדרך כלל לא הוסמך להעניק דרכונים למהגרים חדשים בתוך שנה מיום הגעתם, למעט במקרים חריגים. מדיניות זו יושמה כדי למנוע שימוש לרעה בדרכונים ישראלים על-ידי אנשים שהיו בעלי זיקה חלשה למדינה ועדיין לא השתקעו בישראל. אולם התיקון הוביל לחששות מהפוטנציאל לניצולו מצד מי שלא הייתה לו כוונה להתיישב בישראל.
חוק השבות, שנחקק בשנת 1950, מעניק ליהודים ולבני משפחתם הקרובים את הזכות לעלות ארצה ולהפוך לאזרחים. בניגוד לרוב המדינות האחרות, בהן תהליך השגת האזרחות הוא הדרגתי ונמשך מספר שנים, ישראל מעניקה אזרחות מייד עם הגעתם לזכאים לפי החוק. הדבר הוביל למצב בו אנשים מסוימים הגישו בקשה לאזרחות רק כדי להשיג דרכון ישראלי, המאפשר נסיעות ללא אשרה למדינות רבות, מבלי שתהיה להם כוונה כלשהי להתיישב בישראל.
המדיניות לשלילת דרכונים למהגרים חדשים שטרם התיישבו בישראל אושרה על-ידי בג"ץ לאורך השנים. במקרה של פטרוניוק נ' שר הפנים (בג"ץ 4896/95), בית המשפט קבע כי "מדיניות שונה, סופה לפגוע באזרחי ישראל כולם, שתימנע מהם כניסה למדינות שונות בלא אשרה". במקרה של לוצ'נסקי נ' שר הפנים (בג"ץ 3282/98), בית המשפט קבע כי "אזרחות אינה תנאי מספיק לקבלת דרכון", וכי סביר לשלול דרכונים לאלה שטרם התגוררו בישראל.
החששות הועלו כבר ב-2017
התיקון לשנת 2017 הוגש כהצעת חוק פרטית ונתקל כבר אז בחשש מצד משרדי ממשלה שונים שניתן יהיה לנצלו לרעה בידי מי שאין לו כוונה להשתקע. גם גורמי הביטחון העלו חשש כי תיקון זה עלול להקל על ניצול לרעה של חוק השבות, למתן תיעוד ישראלי לגורמים שאינם זכאים לכך, ולשם ביצוע פעולות הפוגעות בביטחון המדינה.
חששות אלה הובילו להצעה לבחון את החוק במקרה של התיקון. לאחר למעלה משלוש שנים, בחינת השלכות התיקון חשפה תופעה רחבה של מהגרים חדשים המנצלים את האפשרות לקבל מיד אזרחות ישראלית, במטרה אחת - להשיג דרכון ישראלי ללא שום זיקה אמיתית למדינה.
כתוצאה מכך, ב-24 בנובמבר 2020, פורסם תזכיר חוק שהציע להחזיר את החוק לצורתו המקורית, המסמיך את שר הפנים להעניק דרכון ישראלי למהגרים רק לאחר שהשתקעו בישראל. הנוסח המוצע כעת זהה לזה שהופץ אז.
|
|
עלייה דרמטית במספר המהגרים שאין בכוונתם להשתקע בארץ
|
|
בדיקת דרכונים שהונפקו לאחרונה חשפה עלייה דרמטית במספר המהגרים ממדינות מסוימות שלא התיישבו בישראל, ובכל זאת הונפקו להם דרכונים ישראלים. כך לדוגמה, בין יוני 2021 ליוני 2022, 4,084 מהגרים הגישו בקשה לדרכון בתוך חודש מיום הגעתם, ו-2,466 מהם לא נשארו בארץ. כלומר, בערך 60% מהאנשים הללו לא היו עם כוונה להתיישב בישראל.
בתגובה לממצאים אלה הוציא שר הפנים הנחיות כי הדרכון הראשון שניתן לעולים חדשים צריך להיות תקף רק למשך שנה, ולא למשך חמש שנים. הדבר נעשה כדי להרתיע אנשים שאינם מתכוונים להתיישב בישראל מלהגיש בקשה לאזרחות אך ורק לצורך קבלת דרכון ישראלי. עם זאת, התופעה שבה אנשים שמקבלים דרכונים ישראלים ללא שום קשר אמיתי למדינה נמשכת.
לאור עמדת כלל גורמי המקצוע, מציע משרד הפנים להשיב את החוק לנוסחו כפי שקדם לתיקון מס' 9 לחוק, באופן המסמיך את שר הפנים להעניק דרכון ישראלי לעולה רק לאחר השתקעותו בישראל.
|
|
| תאריך:
|
08/03/2023
|
|
|
עודכן:
|
08/03/2023
|
|
עידן יוסף
|
|
הממשלה תקשיח מחדש תנאי קבלת דרכון ישראלי
|
|
מצער אותי, שעם ישראל, שמכורתו הלאומית עוצבה כעם של פליטים-עבדים משפילה ומייסרת בארץ מצרים, הנהגתו הלאומית כיום מגלה אטימות כאובה למצוקות לאומיות קשות של בני עמים אחרים, המתמודדים באלו הימים עם אותו מצב, בו היה נתון עם ישראל בראשית מכורתו.
|
|
|
|
|
האנה דרייר זכתה בשנת 2019 בפרס פוליצר על סדרת כתבות בנוגע למסתננים בני נוער בלונג איילנד אשר הואשמו לשווא כאילו הם חברים בכנופיות. היא הצטרפה לניו-יורק טיימס ולאחר זמן קצר גילתה, כי חלק מאותם נערים – למעשה ילדים – עובדים במשמרות לילה במפעל עוגיות. העורכת שלה, כריסטין דייניס, תהתה האם יש כאן סיפור נוסף.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר אמר הנשיא ג'ו ביידן בפסגה עם עמיתיו ממקסיקו וקנדה, כי חצי הכדור המערבי "חווה רמות חסרות תקדים של הגירה, יותר מאשר אי-פעם בהיסטוריה". לא הייתה זו הגזמה, כותב הפרשן הבכיר פריד זכריה בוושינגטוןן פוסט. אשתקד הגיעו 2.4 מיליון מהגרים לגבולה הדרום-מערבי של ארה"ב, עלייה של שליש לעומת השנה הקודמת. מספרים אלו צפויים להחמיר ולא רק בארה"ב.
|
|
|
|
|
רק שלושה מכל עשרה עולים חדשים שהגיעו ארצה עד אמצע נובמבר מרוסיה ומאוקראינה הם יהודים, כך עולה מנתוני רשות האוכלוסין והגיור, שפורסמו בעיתון ישראל היום.
|
|
|
|
|
לקהילת מבקשי המקלט מאריתריאה המתגוררת בארץ יש תדמית שלילית ביותר. לא פעם אנו נחשפים לסיפורים, ברובם אינם נכונים, על התנכלויות לשכנים הישראלים. חלק ניכר מסיפורי מעשיות אלו נובעים בעיקר מהרצון להביא באמצעות פייק ניוז זה לגירושם מהארץ כי בקרב מרכיבים גדולים בחברה הישראלית טבוע עמוק הפחד מהשונה ומהאחר בעיקר אם צבע עורו שונה מהמקובל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב  אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
