הסניגור הציבורי: חשש משתי מערכות טיפול רפואי נפרדות לאסירים

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם החוק, אמר כי בדיון הקודם בהצעת החוק היו לא מעט אנשים שהביעו את דאגתם מהדרך שבה ניתן לפרש את החוק. בין היתר, פגיעה בשיקול הדעת של הרופאים והקושי להגדיר טיפול כמשפר חיים. על-מנת לתת מענה ראוי גובשו שלוש הצעות:

• גביית תשלום קבוע עבור שירותים רפואיים;

• גביית תשלום עבור טיפול רפואי שניתן;

• קיזוז עלויות טיפול מכספי הרשות הפלשתינית המוקפאים.

עו"ד גיל שפירא, הסניגור הציבורי, טען כי קיים חשש ליצירת שתי מערכות נפרדות לאסירים בכל הנוגע לטיפולים רפואיים ומדובר במדרון חלקלק והציב סימן שאלה בשתי האפשרויות הראשונות. הוא ציין כי הן מעוררות קשיים, בין היתר: חשש לגלישה לאסירים אחרים בעתיד, מצב הטיפול בתשלום רפואי או חודשי שעלול ליצור השפעות שליליות כניצול אסירים חלשים והתפתחות סחר של שוק שחור בכלא.

סג"ד כנרת צימרמן, יועמ"ש בשב"ס, מסרה כי בכל הסדר שמתגבש שב"ס יעמוד על כך שהטיפול הרפואי לא יותנה ויעמוד ביחס ישיר לתשלום. "האופציה של גביית תשלום פר טיפול לא אפשרי בהיבט הפרקטי מבחינת חישוב כל טיפול שניתן לאסיר. אפשר לקבוע הסדר כללי בתשלום חודשי או קיזוז אם ייקבע בחוק. לגבי פר-טיפול זה מורכב יותר".

עו"ד שי סומך ממשרד המשפטים אמר כי למשרד אין עמדה לגבי ההצעות מבחינת קוצר הזמן, וכי המשרד יבחן אותן בדרג גבוה יותר. הוא ציין כי הצעת החוק מעלה שאלות אתיות ומשפטיות חמורות מנקודת מבטה של ​​המדינה כלפי אנשים שנמצאים בחסותה.

הד"ר ברוך דנינו, מארגון השמאל "רופאים לזכויות אדם", מסר כי הוא שמח שלא נעשתה הבחנה בין הטיפולים הרפואיים. "אני לא יכול להבחין ואסור לי להתנות את הזכות לבריאות כתנאי כלכלי. זו זכות בסיסית לכל אדם באשר הוא אדם".

ח"כ סימון מושיאשוילי אמר כי "אדם באשר הוא אדם זכאי לטיפול רפואי. כל טיפול שהוא בגדר מחלקת רפואה דחופה (מלר"ד) זכאי לקבל. אבל אם נשברו לו שתי שיניים והוא יכול ללעוס בלעדיהם אז לא צריך לתת". ח"כ אליהו רביבו אמר כי יש מחלוקת מהו טיפול משפר חיים לטיפול מאריך חיים ואנחנו צריכים ליצור את הבידול הזה. "אדם שרוצה לשפר את איכות חייו שלא ירצח אלא הוא בן מוות. כל ארגוני זכויות האדם לכו תשקיעו בהם לפני שהם רוצחים. היום אתם מגיעים? כשהם יושבים בכלא וממתכננים את הפיגוע הבא? אני מוחה על הדיון ועל האפשרויות שעולות כאן. התחיל משהו ברור מאוד, וזה הולך ומתפרק לנו".

יוסי מימון מהמל"ל ציין כי "היום להיות אסיר בכלא זה מקצוע. היום מגיעים חולים לבצע פיגועים כדי לקבל טיפול רפואי. אנחנו בעד שתי האפשרויות השניות. הם יקבלו טיפול רפואי, אבל שישלמו על כך".

שי גליק, מנכ"ל בצלמו, טען כי צריך לזכור שעתרו נגד החלטות שב"ס. "אני רוצה שהחוק יקבע שהסמכות לטיפול במחבלים יהיה אך ורק של רופאי שב"ס ולא של בג"ץ. החוק צריך להגיד, מחבלים לא ראויים לקבל טיפול מסוים".

עו"ד תמיר בלנק מ"רופאים לזכויות אדם", אשר ייצג את המחבלת שעתרה לחייב את שב"ס לאשר לה טיפול רפואי באפה שנפגע בפיגוע שביצעה, טען כי העתירה נסבה סביב מחלוקת האם הטיפול בתוך סל הבריאות. וכי בית המשפט קבע לבסוף שאינו יכול להחליט בניגוד לחוות דעת של הרופא והכריע ששב"ס לא חייב לבצע את הטיפול הזה. "עניין המימון הוא סוגיה מדינית וגם איך עושים את הסדר הביטוח ברגע שהם נמצאים בחסותה של מדינת ישראל לפי האמנות ומה מגיע להם. אין הרבה אסירים ביטחוניים רוצחים יש אלפי אסירים ביטחוניים שהם שב"חים". בתגובה לדברים טען ח"כ רביבו כי נאמרים פה דברי שקר ואין דבר כזה אסירים ביטחוניים שהם רק שב"חים. נציגת שב"ס, סג"ד צימרמן אישרה את הדברים.

ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה כי הצעת החוק היא עוד דוגמה לאופן שבו מייצרים שתי מערכות חוקים במדינת ישראל. "יש מחיר לכך שמדינת ישראל יושבת בשטחים. העמדה שלי היא התנגדות טוטלית להצעה כי זה ענישה על ענישה. גם בחוק הקיים זו אחריות המדינה לתת את הטיפול וגם עכשיו הם לא מקבלים יחס שוויוני". עו"ד גלי קרן, מהמשרד הביטחון לאומי, ציינה כי המשרד יבחן את שתי החלופות האחרונות ויבקש כי האוכלוסייה תוגדר באופן ברור על-מנת ששב"ס יוכלו לפעול לפי ההסדר שיגובש".