רוטמן: אני אומר את מה שלפיד אמר ב-2014 וב-2016

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "אני נרגש שאנשים שפוצצו את השיחות בבית הנשיא מדברים על חשיבות השיחות. אני מבין שנחשף קלונכם ושכל מטרת השיח בבית הנשיא הייתה לייצר פיצוצים ומחאות. הציבור איננו מטומטם ולא יפול לשקרים שלכם".

רוטמן ציטט דברים שאמר ח״כ יאיר לפיד ולפיהם ״יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם 'הם חבר'ה נחמדים, אבל למשול – זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקים מדי, מושחתים מדי ועסוקים רק בפריימריז הקרובים במקום בטובת האומה. שני הגופים הם: בית המשפט העליון של אהרן ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת האקטיביזם השיפוטי, ואגף התקציבים באוצר בתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב. יש עשרות – אם לא מאות – דוגמאות שונות לתהליך ההשתלטות - ויש כאלו שיגידו ההשתלטות העוינת – של שני הגופים האלה תחילה על השיח הפוליטי ולאחר מכן על עולם קבלת ההחלטות. הנה דוגמה אחת, לא ידועה במיוחד, לא מתוקשרת במיוחד, בג"ץ מספר 8397/06 ווסר נגד שר הביטחון. בבג"ץ הזה פוסקת נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש שהיא מחייבת את המדינה למגן את מוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה בשיטה הקרויה 'המיגון המלא', ולא בשיטת 'המרחבים המוגנים'. טכנית מדובר ב-800 מבנים בעוטף עזה שבית המשפט הורה למדינה לבנות להם גג מוגן בגלל הקסאמים. זה נשמע הדבר הכי הגיוני בעולם. מדובר בגני ילדים ובתי ספר, ואם יפול עליהם קסאם ולא יהיה להם גג מוגן, ילדים עלולים למות. איך אפשר בעצם לא לפסוק כך? אני לא אומר שזה לא נכון או כן נכון, אני רוצה רק להסב את תשומת לבכם לעובדה אחת: הפסיקה הזו מתערבת באופן ישיר בשני נושאים: בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, ובתקציב המדינה. בית המשפט אמר בעצם, קחו כסף מתקציב המדינה, תעבירו אותו ממה שנראה לכם חשוב, למה שנראה לנו חשוב. אנחנו לא יודעים מה תכננתם לעשות איתו, אבל אנחנו כן יודעים להגיד לכם מה הדבר הכי נכון לעשות איתו. אנחנו יודעים מה צריך להיות סדר העדיפות!" [סוף ציטוט]

"אלו דברים שאמר חה״כ יאיר לפיד. העובדה שמה שהיה טריוויאלי לומר ב-2014 וב-2016, וכשאני אומר זאת בוועדת החוקה היום חברי יש עתיד משתיקים אותי בבריונות חושפת מי חשובה לו דמוקרטיה ומי שרק רוצה לשרוף את המדינה".

עוד אמר היו"ר: "צמצום עילת הסבירות כך שלא תחול על נבחרי ציבור, דבר שהיה במצע תקווה חדשה למשל, הוא הפתרון שהציע השופט סולברג. עילת הסבירות לא אומרת שנבחרי ציבור לא כפופים לחוק אלא היא עילה שבה משתמשים כשאין עילה לבטל את המעשה המנהלי או עילה של שיקולים זרים. הצמצום נועד לכל המקרים האלו שבהם בית המשפט כהגדרתו של יו"ר יש עתיד לפיד, מבצע השתלטות על קבלת החלטות במדינה. כשעוסקים בסבירות החלטות נבחרי ציבור, אנחנו מגלים שבית המשפט משתמש בעילה בנדיבות יתר. היינו יכולים לשחק במילים ולומר שיתערב רק באי-סבירות קיצונית של 'נגעתי באדום' אבל על החולשה של ניסיונות הצמצום הצביעו מבקרים רבים שלה. ההצעה שלא תחול על נבחרי ציבור היא מאוזנת ומשרתת את האינטרס הדמוקרטי. את הסבירות של נבחרי ציבור בוחן הציבור שמצביע ויש רציונל דמוקרטי שהיא לא תחול עליהם".

ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי: "באתי לכאן כדי להזהיר בצורה חד-משמעית מפגיעה קשה במדינת ישראל הניצבת בפני אתגרים אסטרטגיים שכולם לא רק שלא מקודמים אלא מושגים לאחור. אנחנו נדרשים לתחרות אסטרטגית מול אירן, היא רחבה יותר מאשר העימות הצבאי הפוטנציאלי, היא הולכת לכל מנעד ההשפעה של אירן גם בעולם האזורי, גם בעולם הטכנולוגי וגם בעולם המדעי, כמובן עם השלכות גלובליות. אנחנו הולכים ומתרחקים מהעולם המערבי ומהיכולת להתקדם ולהיערך לקראת העניין הזה.

"אנחנו אמורים לשפר את יחסינו עם הפלשתינאים, במקום זה אנחנו פוגשים אנרכיה שמתחוללת בשטחי יהודה ושומרון. אני מגנה בכל תוקף את פעילות הטרור שאנחנו פוגשים. ביקרתי אצל משפחות הנרצחים, מלח הארץ כל אחד ואחד מהם. טוב שהמחבלים חוסלו, אבל בצד המאבק הזה של הטרור ועל זכותנו לחיות בארץ הזו, אנחנו לא יכולים לאפשר אנרכיה ממשלית, אנחנו לא יכולים לתת חצי קריצות הנחיות ודירקטיבות שלמות ולקרוא ללכת לגבעות. זאת אנרכיה. במקום לקדם את הנושא הזה אנחנו נסוגים ממנו לאחור.

"אנחנו צריכים להבטיח למדינת ישראל שתישאר הלגיטימציה הבינ"ל, על-ידי כלל מדינות העולם. אנחנו צריכים את הקשר החזק עם יהדות התפוצות, זה משרת אותנו כמדינת הלאום של העם היהודי, וככאלה שבסופו של דבר גם משפיעים על הממשלות שמהם הם מדברות. בשני המקרים הללו אנחנו נסוגים ומשנים את פני החברה מחברה דמוקרטית פתוחה לחברה שהדמוקרטיה שלה בסכנה והערכים המשותפים שלנו עם העולם הולכים ונעלמים ואנחנו הולכים ומקצינים בכל מיני חוקים ובכל מיני גישות באופן שאנחנו מרחיקים למעלה מחצי מהעם היהודי מהמקום שאליו הוא שייך.

"אנחנו צריכים לפתח את הכלכלה במדינת ישראל, בשביל להחזיק צבא מודרני, להחזיק אוכלוסייה שקרובה ל-10 מיליון. אנחנו צריכים לפתח את הגליל והנגב ולא יהיו לכך מקורות משאביים. התקציב המדינה תוכנן לקרוב ל500 מיליארד ש״ח בשנה הנוכחית ואמר לחצות את ה 500 בשנה הבאה ולא יהיו מקורות משאביים לעניין הזה, או שיהיו קיצוצים רוחביים והשירות יפגע, לא יהיה מאיפה לממן כתוצאה ממה שאנחנו רואים מול העיניים.

"משילות וביטחון פנים – לצערנו, אנחנו רואים את כמות הנפגעים והנרצחים גם בחברה הישראלית, גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית, מה שקורה בתחום הזה זו הפקרות מוחלטת. מה שמוצע כרגע במסגרת הרפורמות המשפטיות זה במקום לקחת אותנו למקומות שיש בהם משילות ושלטון חוק, אנחנו הולכים במבוא לדיקטטורה.

"היעד השישי האסטרטגי הוא אחדות בחברה הישראלית גם זה הולך ומתרחק וקורעים את העם. מדובר בחוק שאנחנו לא מוכנים לקבל לא ברמת החוק ולא ברמת התהליך. זה חוק להלבנת השחיתות שמסיר מגבלות מהציבור ומהממשלה. במקום להגיע להסכמות במסגרת בית הנשיא אנחנו חוזרים למסלול חד-צדדי. תוצאותיו ידועות מראש.

"אנחנו לא יכולים לקיים מו״מ על הפיכה משטרית בתשלומים. היום זה החוק הזה ומחר החוק הזה. כך לא סוכם שעושים. אין לכם רוב בעם להפיכה הזאת וספק אם בכנסת להפיכה הזו. אתם תגזרו את הקופון של מה שרציתם, החברה הישראלית תשלם את כל מה שצריך.

"אני מציע לך להחזיר את המנדט של הדיון הזה לרה"מ, ואני מציע לרה״מ לעצור את הכל ולמנות את הוועדה לבחירת שופטים, לחזור לבית הנשיא לקיים את השיח ולהוציא את מדינת ישראל שתהיה פנויה להתמודד עם אתגרים אסטרטגיים כמו שהיא צריכה, ולא תתעסק בעצמה ובינתיים תאבד את מה שיש לה".

ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה: "אחד הדברים החשובים בדמוקרטיה הוא שכולם שוות ושווים בפני החוק, שהשלטון אמור להיות מחויב לחוק, אבל אצלכם בממשלה האזרחיות והאזרחים הם אלו למטה שאמורים לציית להחלטות שלכם ושלא יהיה איזה בית המשפט שחלילה ימנע מכם ויגרום לכם לפעול לפי החוק. התיקון אומר שהממשלה ושריה הם מעל לחוק ובית המשפט לא יכול להתערב בהחלטותיהם. זה מחרב את הדמוקרטיה בישראל גם בשחיתות וגם באלימות. צא וראה מה קורה ביהודה ושומרון כשאנשים שמים עצמם מעל לחוק ונציגיהם כבר יושבים בממשלה, מה קורה כשהם שורפים בתים של חפים מפשע. ככה נראית הממשלה שלכם ולזה נועד החוק".

יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "אם בדיונים בעבר על הרפורמה דובר על ביקורת של בית המשפט על חקיקה של הכנסת, עילת הסבירות שייכת להיבט אחר בעבודת הביקורת - ביקורת מנהלית על פעולות הממשלה. ביקורת כזו מתנהלת עוד מתקופת המנדט וגם עילת הסבירות עצמה קיימת עשרות שנים גם אם היא התפתחה במשך השנים.

"סעיף 15 לחוק-יסוד השפיטה מעניק לבית המשפט סמכות לתת צווים נגד הממשלה וסעד מן הצדק, ואין פירוט מעבר לכך, ולכן רוב החובות ומרבית העילות האחרות הנוגעות למשפט המינהלי כמו תקינות ההליך או איסור על שיקולים זרים לא מעוגנות בחקיקה אלא מגיעות מפסיקת בית המשפט. בעניין הזה עילת הסבירות אינה חריגה. מה שפה חריג זה שלא מבקשים לעגן את עיקרי המשפט המינהלי ולקבוע גבולות גזרה לעילות שונות, אלא להסדיר רק היבט אחד צר שלו. זו נגיעה מאוד נקודתית ולא הסדרה כוללת של המשפט המינהלי.

"סבירות כשלעצמה היא מונח שסתום, היא התפתחה בהרבה מדינות וגם שם התרחבה משך השנים. סבירות בשפת בני האדם נשמעת מונח פתוח אבל בסופו של דבר משתמשים בה גם בתחומים אחרים כמו ברשלנות רפואית- בודקים מה אומר רופא סביר. יש התפתחות של הפסיקה ובדומה יש 'שר סביר'. השימוש במושגים כלליים, פתוחים כמו 'סביר' או 'שיקולי צדק', קיים במשפט בתחומים שונים.

"הגבלת עילת הסבירות על כל הדרג הנבחר עלולה להותיר החלטות בתחומים מסוימים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית. למשל, מינויים מדרג של שרים ועד דרגים הרבה יותר נמוכים של מינויים בידי השר. דוגמאות אחרות – מצב שבו מקבל ההחלטה מעניק משקל אפסי לחוות דעת מקצועיות, או סיטואציה שיש בה שיקולים זרים אבל קשה מאוד להוכיח אותם. בנוסף – יש חשש שבהיעדר עילת סבירות על דרגים גבוהים בממשלה, הם ירגישו משוחררים מקבלת החלטות שיטתית ומבוססת עובדות. צריך גם לזכור שהרשות המבצעת מקבלת אלפי החלטות בשנה שרק חלק קטן מהן מגיעות לבג"ץ וחלק עוד יותר קטן נפסלות. נוכח הגידול בכוחה של הרשות המבצעת ושיקול הדעת שלה, גם בשיטות משפט אחרות שצמחו מהמשפט האנגלי במשך השנים חלה הרחבה של עילת הסבירות (או המידתיות).

"ההבחנה בין דרג נבחר לדרג מקצועי מבוססת על ההנחה שהדרג הנבחר נהנה מלגיטימציה דמוקרטית והוא מכריע בנושאי ערכיים רחבים של מדיניות, והוא גם עומד לבחירת הציבור. אבל ההבחנה הזאת מעוררת קשיים - צריך לזכור ששרים מקבלים הרבה החלטות אינדיבידואליות שאינן החלטות מדיניות (וגם לא פוגעות בזכויות) – הענקת רישיון או סובסידיה, כניסה לישראל של מי שאינו אזרח. יש גם חשש שיעבירו לדרג הנבחר החלטות 'בעייתיות' כדי לפטור אותן מביקורת של עילת הסבירות. בסופו של דבר גם בבחירות בוחרים לפי שאלות כלליות של מדיניות או התאמה לתפקיד ולא על בסיס החלטה מינהלית כזאת או אחרת ולכן הבחירות הן לא בקרה מספקת על הרשות המבצעת.

"לכן, ככל שהוועדה מבקשת להגביל בחקיקה את השימוש בעילת הסבירות, מוצע לשקול אימוץ מודל חלופי למודל המוצע. חלופה אפשרית להגבלת עילת הסבירות היא לא לצמצמה ביחס לכלל ההחלטות המתקבלות על-ידי הדרג הנבחר אלא רק ביחס לסוג מסוים של החלטות, אפשר לבחון איזה. היו הצעות ברוח הזאת של פרופ' דותן וכן במתווה הנשיא מחודש מרס. כמו-כן, בכדי להבטיח שקיפות והליך קבלה ראוי של החלטה הפטורה מעילת הסבירות, מוצע לשקול יצירת מנגנונים הליכיים חלופיים שיחולו על מקבלי ההחלטות ביחס להחלטות אלה, דוגמת – תיעוד מפורט של החלטתם, חובת הנמקה מוגברת, וכיוצא באלה. זאת כדי להפחית מהחשש שאי החלת עילת הסבירות תפגע באיכותה של ההחלטה המנהלית ותפטור את הרשות מקיום איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה".

ח"כ ארז מלול (שס): "עילת הסבירות היא אחת הסוגיות החשובות בתחומי המשפט המנהלי, שטובי המשפטנים נחלקו לגביה. המחלוקת הייתה גם באקדמיה וגם אצל נבחרי הציבור שראו בה שימוש חריג, לצד חדירה לסמכויותיה של הממשלה. לאור חשיבותה אבקש מחבריי לנהל דיון רציני ללא דמגוגיה והסתה. זכויות האדם חשובות לי ולחבריי פה לא פחות מלמפגיני ת"א".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שיתפה במספר דוגמאות לעילת הסבירות במשפט הישראלי: "אני מזכירה את פסק הדין נגד ליברמן שביהמ"ש פסל. אילולא בג"ץ, המיגון בשדרות היה חלקי. דוגמה אחרונה - באסון המסוקים - המשפחות עתרו לבג"ץ ביחס לכיתוב המצבה שיהיה 'אסון המסוקים'".

ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "אין שום קשר בין החרדות והציבורים החשים מודרים לבין הדריסה של ההגינות בשירות הציבורי. כמי שהייתה בתחום הרגולציה בתחום האנרגיה מעל לעשור, עילת הסבירות היא שמנחה את הרגולציה. בשונה ממה שהוצג, בדיוני עילת סבירות בית המשפט בודק את התהליך, בודק שנשקלו האיזונים ואם יש בעיה הוא מחזיר את הסוגיה לטיפול הממשלה. כיו"ר רשות החשמל, עולם בו הרגולטור כותב רישיונות ששווים מאות או מיליארדי שקל, כולן כפופות לאישור שר האנרגיה. שר התקשורת מוציא ושולל רישיונות תקשורת, השרה להגנת הסביבה יכולה בהבל פה להטיל קנסות. שר התחבורה מעורב במכרזים של מיליוני ש"ח. ראש עירייה נותן או שולל רישיון עסק. באיזה עולם שר במדינת ישראל לא יצטרך להסביר איזה שיקולים שקל ואיך איזן ביניהם בהשהיית רישיון עסק? בסבירות יש אור השמש- השר צריך להראות בביהמ"ש שהחליט החלטה נקייה. ספורים המקרים בהם בית המשפט בכלל התערב בשיקול הדעת. ככה נראים דיונים בעילת הסבירות. למה שנאפשר להם לא להיות באור השמש? ואיך יש לכל זה קשר למתנחלים?"

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "לא נעלם מהעין הטון היותר רגוע בו אתה פותח את הדיון הזה, אבל אנחנו לא מתרשמים מכיוון שברור שאתה ויתר הקואליציה מחדשים את בליץ החקיקה להרס מערכת המשפט ופגיעה במערכת הבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. כל אותם ליקויים שהיו בסיבוב הקודם חוזרים עכשיו – הצעת חוק מטעם הוועדה במקום הצעת חוק ממשלתית או פרטית, הכוונה לפי הפרסומים להצביע עליה תוך שבוע וכן כוונתכם להמשיך ולא לכנס את הוועדה למינוי שופטים. רואים שאתם מבקשים לחזור לריסוק החברה הישראלית ואני אומר לך ובעיקר לציבור, שננהל כאן קרב פרלמנטרי נחוש כמו בחודשים האחרונים ואנחנו קוראים למיליונים שלא הזניחו את הרחובות להמשיך. אתם חומת ההגנה האמיתית". לאחר מכן שאל מה לוחות הזמנים של הליך החקיקה? מה סדר הדיונים? האם אכן בכוונתך להצביע עליה כבר השבוע הבא?". הוא ביקש סקירה מקיפה של משפט משווה ותמונת מצב להיקפי התופעה של השימוש בעילה לפסילת החלטות".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): ״ברוכים הבאים לרכבת השדים. האיש עם השלט לרכבת הזו יושב עכשיו בבית משפט המחוזי בירושלים וצופה בעדות מבריטון. מנסים להראות את הצעת החוק הזו כהצעה מוסכמת של הממשלה, כ'משהו קטן שכולם מסכימים עליו'. אנחנו לא מסכימים על שום דבר מהדבר הזה וזה לא יעבור. זו הצעת חוק של אנשים קיצוניים בשולי שוליים של החברה בישראל שהמנהיגים שלהם צועקים לעלות על הגבעות בניגוד לחוק - השר לטרלול הביטחון הלאומי וסמוטריץ' עזר כנגדו. אנשים גזעניים, הומופובים אנטי-ציוניים שמביאים את כולנו למדינה דו-לאומית. ואי אפשר לעשות שום דבר מהעניין הזה בלי שההפיכה המשטרית הזו תעבור. אז עכשיו הורידו את הכותרת 'מחזירים את הצדק למערכת המשפט', למה? כי עבריינים מניעים אותה היום? המדינה יותר חזקה מהמנהיגים הרעים שלה שרובם יושבים ושותקים כשאחרים יושבים בבית משפט בירושלים". הוא ביקש לדעת מה ההשלכות של הצעת החוק לדין הבינ"ל וההשלכות על יהודה ושומרון.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אנחנו אחרי סוף-שבו מאוד לא פשוט, עילת הסבירות היא לא דבר פעוט, היא החלק הראשון בפרוטוקול הפולני, עושים את זה בקטן, בצעדים מדודים ובסוף משתלטים על המערכת. לא הייתה הסכמה או חצי הסכמה בבית הנשיא. מה שהבאתם כאן הוא את ההצעה מינואר, הצעה רחבה שתפגע באזרחים הישראלים, שתכשיר כל מינוי וכל החלטה לא משנה עד כמה היא פוגעת באנשים. אם באמת הייתם רוצים לתקן את מערכת המשפט הייתם מכנסים את הוועדה למינוי שופטים. חסרים 80 שופטים במערכת. מה הבעיה עם שופטים בערכאות הנמוכות שאמורים לתת סעד? אם הייתם באמת דואגים לאזרחים לא הייתם תומכים בפעילויות אלימות לאמניות ולא הייתם פוגעים עמוקות ביחסים עם ארה"ב. נפעל בוועדה בכל דרך חוקית לעצירת החקיקה הזו שמרעה עם אזרחי ישראל".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "אנחנו לא בדיון על סבירות אלא על מדיניות, על העובדה שבית המשפט עליון הכניס עצמו בנעלי הרשויות האחרות והחליף את שיקול הדעת של הרשות המבצעת בשיקול שלו".

ח"כ משה סעדה (הליכוד): "עילת הסבירות נתונה במחלוקת משפטית ומקצועית בבית המשפט. אם המחלוקת לשם שמיים, אפשר לדון בה בכובד ראש, אך אבקש שתשימו מחוץ לדלת את ההסתה וההפגנות. תשאירו אותן לאחה"צ ותנהלו דיון מקצועי כדי שנגיע לעמק השווה הנכון לכל הציבור".

ח"כ עופר כסיף (חד"ש תע"ל): "הימים האחרונים ראינו חבורת פוגרומיסטים ארורים שנכנסו לבתים, הייתי בתורמוס עיא וראינו את הבתים שהוצתו ונשרפו ע"י חמלניצקים יהודיים וצבא הכיבוש עמד מנגד ולא נקף אצבע לעצור אותם או להרחיק אותם וכשפלשתינים נאלצו להגן על חייהם עצרו אותם. בבית הזה ממשלת הדמים יושבים אנשים שמעודדים אותם לרוץ לגבעות ולהיכנס למקומות שלא אמורים להיות בו במסגרת החוק הישראלי. עילת הסבירות נוגעת בין השאר למצב בו יש מדיניות מפלה".

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): "שבתי עכשיו ממשפחות הנרצחים בעלי והתבקשתי להעביר מסר שכולנו נזכור שאנחנו נמצאים פה כדי להביא דמוקרטיה טובה וחזקה יותר. מאות ומיליוני אזרחים מסתכלים על ההתנהגות שלנו פה ושכ"א יזכור שבאנו לדיונים רציניים".

ח"כ אפרת רייטן (העבודה): "מה שמטריף אתכם כ"כ בעילת הסבירות הוא שאתם לא רוצים יותר התערבות בית המשפט פיקוח ובקרה על החלטות שאמורות לקחת את ישראל לערכים השמרנים. אתם לא מוכנים שמישהו ייקח את כל הערכים של מגילת העצמאות וימשיך לכונן אותם. אתם לא רוצים ערכים ליברליים במדינת ישראל. עולם הערכים שלנו שונה לחלוטין ועילת הסבירות מייצגת זאת. האם אנחנו נותנים כוח בלתי מוגבל ושום התערבות או שומרים על צביונה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית".

ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי): זהו יום עצוב כי הוא מסמל את התקווה להגיע לרפורמה משפטית בהסכמה רחבה. ניסינו להגיע לזאת בבית הנשיא אבל הקואליציה לפני שבוע וחצי במקום שייבחרו חברת אופוזיציה וחבר קואליציה, בחרתם בתרגיל. העיסוק עכשיו והחזרה החד-צדדית להפסיק את השיחות בבית הנשיא לא תאפשר לעסוק בדברים החשובים ולכן זהו יום עצוב".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "אני מרגישה כמו כלב שזרקו לו עצם כי הרפורמה המשפטית החשובה לא נשארה על השולחן עם שינוי הוועדה למינוי שופטים שברור היום שאיש לא יגע בו ולכן כל מה שיש פה זה לאחר שגילינו שרון דרמר נשלח לדבר עם אהרן ברק במצוותו של רה״מ ולהגיע להסכמות. אני די מתביישת שמישהו חושב שצריך לשלוח מישהו לאהרן ברק, שאם הוא היה יודע את גדר סמכויותיו לא היינו מגיעים לפגיעה כה קשה באמון הציבור במערכת בג״ץ. לכן, שאיש לא יספר לכם פה לא על הפיכה משטרית ולא על שום דבר שדומה לזה. הדבר הזה הוא ספיח של הספיח של הרפורמה, זרזיף שבזרזיף של הרפורמה רק כדי שנוכל לומר לציבור שעשינו משהו.

"סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה שבא לתת פתרון להתערבות בג״ץ בהחלטות מינויים של הממשלה הוא סעיף נכון אך הנוסח דרקוני בהרחבתו. אני מציעה לתקן אותו כך שבג"ץ לא יוכל להתערב בהחלטות של רה״מ וממשלה שמקבלות את אישור הכנסת, אז המשמעות היא שהסבירות נבחנה ע"י חברי הכנסת וזה נותן תיקוף. מציעה להסיר את "נבחר הציבור" מנוסח הסעיף כדי לאפשר לאזרח לעתור כנגד החלטות של רשויות מקומיות כי עם כל הכבוד אני לא מגנה בצורה כזו על שיקול דעת של ראש רשות".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אמרתי כאן ששני שרים במשרד הביטחון יעלו לנו בדם ומי שישלמו ראשונים הם אזרחי יהודה ושומרון. כשהציונות הדתית מתעלמת מפורעי החוק היהודיים גם זה יעלה לנו בדם. כבן הציונות הדתית אני מתבייש בזה. הדיונים פה זה המשך הדרדרות בשיסוי העם, בפילוג, ביוקר המחיה וגם במצב הביטחוני. אני קורא לך לעצור שנחזור לשיחות בבית הנשיא".

ח"כ מירב כהן (יש עתיד): "הדיון הוא לא על צמצום עילת הסבירות אלא על ביטולה. חשוב לחדד שזה לא משרת צד אחד במפה הפוליטית זה פייק. זה עזר לתושבי כפר ורדים שלא רצו להקים להם מקווה, זה עזר לחרדים בזכאות להנחה במעונות וזה עזר לתושבי שדרות וכן זה גם עזר בנוגע למינוי שר שחטא פעמיים והורשע. מחר יוכל השר לבט"ל שהוא פירומן ידוע למנות את חנמאל דורפמן למפכ"ל המשטרה. זה פתח לשחיתות. חיבור המהלך הפסול הזה לחוק היועמ"שים מטעם יביא לכך שלא יהיו שומרי סף".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "הדיון אינו באמת על עילת הסבירות אלא על ניסיון מתמשך לסרס את מערכת המשפט ולהעניק כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים למינויים מושחתים".

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) פנתה ליו"ר הוועדה: "אתה יודע שרוב הציבור נגד ההפיכה המשפטית ובעד מדינה דמוקרטית. אתה מכנס שוב את הוועדה ומחזיר את המדינה למצב כאוטי, כשברור שתהיה פגיעה בחוסן החברתי, הביטחוני והכלכלי בגלל פנטזיה שהדבר הזה יעבור. ביטול עילת הסבירות היא כדי שבית המשפט לא יוכל להגיד למטורללים של נבחרי הציבור שהם מקבלים החלטות שגויות".

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד): "אנחנו מציינים את חודש הגאווה ונראה שהגאווה שלך היא לרסק את הדמוקרטיה הישראלית. אתם מסתערים על האיזונים והבלמים ופוצצתם את ההידברות בבית הנשיא תוך ניתוץ האחדות בעם. ההפיכה המשטרית לא תעבור לא בבת אחת ולא בשיטת הסלאמי".

ח"כ מיכל שיר (המחנה הממלכתי): "חשבתם שאתם יכולים לעשות מה שבא לכם אבל חטפתם סטירת לחי מהציבור, קיפלתם זנב ורצתם לבית הנשיא ואז מצאתם תירוץ לפוצץ את השיחות. אני מבינה שהחוקים הללו נועדו לתרץ את ההידרדרות בביטחון האישי והביטחוני של האזרחים. הפשיעה משתוללת ואנשים פוחדים לצאת מבתיהם, הכלכלה צונחת והשקל משתולל. סטירת הלחי שחוויתם היא כלום כאין וכאפס, הציבור הישראלי ישרוף את הרחובות לפני שתעבירו פסיק בהפיכה המשטרית הזו. אנשים יילחמו על החקיקה הזו". היו"ר ח"כ רוטמן העיר על אמירתה על שריפת רחובות וקרא לה לחזור בה, אך היא סירבה.

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): הגענו לחצי שנה של הממשלה הזו ודווקא עכשיו כשהרחוב כאוטי, 28 נרצחים מטרור, אובדן שליטה בגולן, דווקא עכשיו במקום לבדוק איך משיבים את ההרתעה מכנסים את הוועדה הזו? עילת הסבירות תפגע אנושות בדמוקרטיה הישראלית ותיתן לכם למנות את מי שאתם רוצים לתפקיד שאתם רוצים".