היועצת המשפטית ל
ממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (18.9.23) לקבוע שחוק הנבצרות יחול רק מהכנסת הבאה. החוק מונע ממיארה להכריז על נבצרות של
בנימין נתניהו מתפקידו כראש הממשלה, אם יפר את הסדר ניגוד העניינים החל עליו בשל משפטו הפלילי. מיארה כבר התריעה שנתניהו מפר את ההסדר בעיסוקו ברפורמה המשפטית, אם כי הבהירה שנבצרותו אינה עומדת על הפרק.
חוק הנבצרות (תיקון 12 לחוק יסוד הממשלה) קובע, כי ראש הממשלה ייצא לנבצרות רק מסיבות בריאותיות, ורק ביוזמתו או ברוב של שני שלישים משרי הממשלה ו-75% מחברי הכנסת. הדיון בעתירות יתקיים בשבוע הבא (28.9.23) בפני הרכב של 11 שופטים בראשות הנשיאה
אסתר חיות, לאחר שהיא והשופטים
עוזי פוגלמן ו
יצחק עמית הורו לנמק מדוע לא ייקבע שהתיקון יחול רק מהכנסת הבאה - דהיינו לא על נתניהו. בכך הם דחו בפועל את בקשת העותרים לבטל לחלוטין את התיקון. מיארה מבקשת שהצו על תנאי יהפוך לצו מוחלט.
לדברי מיארה, חוק יסוד "אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי". לדבריה, באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי ״מסך בערות" - דהיינו, שלא לצרכים פרסונליים עכשוויים.
מקרה קיצוני במיוחד
מיארה אומרת כי מדובר במקרה קיצוני במיוחד של שחיקה וזילות במעמדם של חוקי היסוד, שכן הקלות בה ניתן לתקן אותם "נוצלה לצרכיו המשפטיים האישיים" של נתניהו. זהו מקרה חריג בו הכנסת חצתה את קו הגבול ועשתה שימוש לרעה בסמכות המכוננת (דהיינו: הסמכות לחוקק חוקי יסוד), וזאת מהסיבות הבאות:
- תיקון 12 נחקק בהליך מואץ, בסמוך להגשת תשובת המדינה לעתירות לבג"ץ בנוגע לנבצרותו של נתניהו. הוא נועד לסכל את הדיון בעתירות אלו כבר בשלביהן המוקדמים, וזאת לאחר שבג"ץ רק ביקש את תגובתם של נתניהו והמדינה. "כל זאת, באופן הקשור באופן ישיר למצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה" שאמור היה להידון במסגרת בירור העתירות.
- "הליך החקיקה - מראשיתו עד סופו - מלמד, כי תכלית תיקון מספר 12 הייתה לאפשר לראש הממשלה לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט הנכבד [בג"ץ], שאישרה את המשך כהונתו כראש ממשלה כפוף לקיומה של חוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים".
- התשתית העובדתית מלמדת שהתיקון נועד לאפשר לנתניהו להיות מעורב ברפורמה המשפטית, למרות שחוות הדעת של אביחי מנדלבליט ושל מיארה אוסרות זאת, שכן "יש בקידומה של אותה רפורמה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי".
- "נוכח תכליתו הפרסונלית המובהקת, תיקון מספר 12 קבע הסדר נבצרות כה מצמצם, עד שניתן להטיל ספק בכוחו להבטיח רציפות שלטונית". תכלית ההסדר אמורה להיות להבטיח רציפות שכזאת, ובהעדרה - נפגמים המאפיינים היסודיים של כל חקיקת היסוד.
- נתניהו נשא נאום שעות אחדות לאחר אישור התיקון, "ובו הציג את משנתו לפיה תיקון חוק היסוד מאפשר לו להיות מעורב בקידום הרפורמה המשפטית, שכן קודם לכן ידיו 'היו כבולות' מלעשות כן".
מקלט להפרת דין
לדברי מיארה, יש יותר מאשר חשש שהתיקון נועד לאפשר לנתניהו לעקוף את הסדר ניגוד העניינים. לטענתה, ברור שתיקון שנועד התנערות הן מחוות הדעת והן מהתחייבותו המפורשת של נתניהו לבג"ץ לכבד אותה, "טומן בחובו פגם חוקתי חמור". מדובר בפגיעה קשה בשלטון החוק ובחשש שמא יתקבע דפוס פעולה "של שימוש לרעה בכותרת 'חוק יסוד' כדי ליצור מקלט להפרת דין, פגיעה בטוהר המידות, תוך ייתור דיון משפטי בהליכים תלויים ועומדים". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן ורן רוזנברג.
העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון וח"כ עודד פורר (
ישראל ביתנו), בטענה שמדובר בשימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כרשות המכוננת (המחוקקת את חוקי היסוד), שכן מטרתו של התיקון היא למנוע נבצרות של נתניהו בשל מעורבותו ברפורמה המשפטית - בניגוד להסדר העניינים החל עליו בשל משפטו. התיקון יצא לדרך כהצעת חוק פרטית, שלושה ימים בלבד לאחר שהשופטת דפנה ברק-ארז הורתה (בצורה שגרתית לחלוטין) להשיב לעתירות שביקשו להוציא את נתניהו לנבצרות; עתירות אלו עודן תלויות ועומדות.
מיארה תמכה בצורה חסרת תקדים בקבלת העתירות המקוריות ובביטול ראשון מסוגו של סעיף בחוק יסוד, שכן היא מסכימה שמדובר בחוק פרסונלי שנחקק בצורה פגומה. לחלופין אמרה מיארה, כי ניתן לתקן חלק מן הליקויים אם תחולתו של התיקון תידחה לכנסת הבאה. הכנסת מתנגדת לקבלת העתירות, תוך שהיא חוזרת על עמדתה העקרונית ולפיה לבג"ץ אין סמכות להתערב בחוקי יסוד; היא לא הביעה עמדה לגבי דחיית התחולה. נתניהו מבקש לדחות את העתירות, בנימוק שאין לבג"ץ סמכות לדון בהן ושהתיקון אינו פרסונלי, ומתנגד גם לדחיית התחולה.
