ביהמ"ש העליון האמריקני ידון בדרישת טראמפ לחסינות

בית המשפט העליון של ארה"ב קיבל (29.2.24) את בקשתו של דונלד טראמפ לדון בטענתו לפיה יש לו חסינות מלאה מפני העמדה לדין על נסיונותיו להטות את תוצאות בחירות 2020. הדיון יתקיים בשבוע המתחיל ב-22 באפריל ועד אז תימשך הקפאת ההליכים נגד טראמפ. אם ערעורו יידחה - כפי שצופים כל המומחים - משפטו בוושינגטון עשוי להתקיים במקביל לשבועות האחרונים של בחירות 2024. בחוקה ובפסיקה האמריקניות אין דבר המונע מנאשמים, מורשעים ואפילו אסירים להתמודד לנשיאות ובאופן תיאורטי לשמש בתפקיד מבין כותלי בית הכלא.

טראמפ מואשם בקשירת קשר להונות את ארה"ב, בקשירת קשר לשבש הליך רשמי, בשיבוש הליך רשמי ובקשירת קשר נגד זכויות יסוד. כל זאת, בשל מהלכיו בין הבחירות בנובמבר 2020 לבין הסתערות תומכיו על הקפיטול ב-6.1.21, אשר לטענת התביעה נועדו להותיר אותו בשלטון למרות הפסדו לג'ו ביידן. טראמפ כופר בהאשמות וטוען שהביע בצורה לגיטימית את הדעה שהבחירות הוכרעו בצורה פסולה.

טראמפ גם טוען, כי יש לו חסינות מוחלטת על כל מעשיו בזמן כהונתו, ולשיטתו - אין להעמיד לדין נשיא לשעבר אפילו אם הורה לרצוח מנהיג זר. הוא מזהיר, כי בלא חסינות מוחלטת - שום נשיא לא יוכל לתפקד בצורה מיטבית. טענה זו נדחתה בידי השופטת הפדרלית טניה צ'טקן המנהלת את התיק בוושינגטון ופה אחד בידי שלוש שופטות בבית המשפט הפדרלי לערעורים של המחוז. הוא ביקש לערער לבית המשפט העליון, שאינו דן בכל התיקים המגיעים אליו, אלא רק באלה המעוררים שאלות חוקתיות עקרוניות או במקרים של חילוקי דעות בין בתי המשפט הפדרליים לערעורים.

בין מומחים ופרשנים היו חילוקי דעות בשאלה האם בית המשפט יסכים לדון בערעור. מדובר בפסיקה פה אחד של בית משפט לערעורים אחד; התפיסה המקובלת היא שהחסינות חלה רק בזמן הכהונה; ודרישתו של טראמפ לחסינות מוחלטת נראית כחסרת יסוד. מאידך-גיסא, ברור שמדובר בשאלה חוקתית ובמקרה של טראמפ יש לה השלכה עצומה - האם הנשיא לשעבר והמועמד הרפובליקני בבחירות הקרובות יועמד לדין. שאלה נוספת הייתה האם בית המשפט ימשיך את הקפאת ההליכים נגד טראמפ, עליה הורתה צ'טקן כדי לאפשר לו לערער, אם אכן יחליט לשמוע את ערעורו.

הכללים מחייבים שלפחות ארבעה מבין תשעת השופטים יסכימו לשמוע ערעור ולפחות חמישה יסכימו להקפיא את ההליכים. ההחלטה שפורסמה הלילה אינה חתומה ואין בה דעת מיעוט, כך שלא ניתן לדעת האם היא על דעת כל השופטים. מודגש בה, כי מדובר רק בהסכמה לשמוע את הערעור ולהמשיך את הקפאת ההליכים, ולא בהבעת דעה לגופם של דברים.

ההערכה הרווחת: הערעור יידחה

ההערכה הכללית היא, כי קלושים עד מאוד הסיכויים שבית המשפט ייעתר לערעור. כאמור, התפיסה המקובלת היא שהחסינות חלה רק בזמן הכהונה; כאשר ריצ'רד ניקסון התפטר, העניק לו ג'רלד פורד חנינה על העבירות שביצע בפרשת ווטרגייט כדי שלא יועמד לדין, שכן בלעדיה - ניתן היה להעמידו לדין. פרקליטיו של טראמפ עצמו טענו, כאשר הועמד לדין בסנאט על אירועי 6 בינואר (וזוכה בשל העדר רוב של שני שלישים להרשעתו), כי ההליך מיותר שכן ימים אחדים לאחר מכן - עם סיום כהונתו ב-20.1.21 - ניתן יהיה להעמידו לדין ככל אזרח.

בית המשפט העליון כולל שישה שופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים ונחשבים לשמרנים, כולל שלושה אותם מינה טראמפ, ושלושה שופטים אשר מונו בידי נשיאים דמוקרטים ונחשבים לליברלים. עם זאת, הוא סירב פה אחד לדון בערעוריו של טראמפ על תוצאות הבחירות, וההערכה היא שהנשיא ג'ון רוברטס (שמרן מתון) יעשה מאמץ ניכר כדי להגיע להסכמה רחבה על דחיית ערעורו של טראמפ.

השאלה העיקרית, בהנחה שהערעור אכן יידחה, היא מתי יתפרסם פסק הדין. צ'טקן העניקה בשעתו להגנה שבעה חודשים להתכונן למשפט וחמישה מתוכם חלפו בטרם הקפיאה את ההליך. לכן, המשפט יוכל להתחדש לכל המוקדם חודשיים לאחר מתן פסק הדין. היא גם העריכה ששמיעת הראיות תימשך שישה-שמונה שבועות; פסק הדין אמור להינתן במהירות רבה יחסית, בשל שיטת המושבעים. בית המשפט העליון נוהג לרכז את פרסום פסקי הדין, למעט במקרים דחופים, לסוף חודש יוני או תחילת חודש יולי.

אם זה יהיה המקרה גם כאן, הרי שניתן יהיה לחדש את המשפט בסביבות תחילת ספטמבר - חודשיים לפני הבחירות. טראמפ יטען שאין באפשרותו להתייצב בבית המשפט במקביל לשבועות האחרונים של הקמפיין ושמדובר בהתערבות בהליך הדמוקרטי ויבקש דחייה עד לאחר הבחירות. צ'טקן עשויה לפטור אותו מהתייצבות, לדחות את הבקשה או לעכב שוב את המשפט. בשני המקרים הראשונים, עשוי פסק הדין להינתן ממש ערב הבחירות או מיד אחריהן - מה שיכול להוביל למצב בו הנשיא הנבחר מורשע ואולי אף נשלח לכלא לפני השבעתו. סקרים המלמדים שכעת טראמפ מוביל על ביידן בנקודות אחוז בודדות מראים, כי אם יורשע - הוא צפוי להפסיד בבחירות. מכאן החשיבות המכרעת של עיתוי ההליך.

טראמפ רוצה לעכב עד אחרי הבחירות

בפני בית המשפט העליון תלויים ועומדים שני תיקים נוספים הנוגעים לטראמפ. בית המשפט טרם הכריע בערעורו על החלטת בית המשפט העליון של קולורדו לפיה אין הוא יכול להתמודד בבחירות המקדימות של הרפובליקנים, משום שמעשיו ב-2020/21 היו "התקוממות". הטיעונים נשמעו בתחילת החודש וההערכה הכללית היא שהערעור יתקבל בקרוב, אולי אפילו פה אחד. בית המשפט גם צריך להכריע בטענת אחד מנאשמי 6 בינואר, לפיה אין מקום להעמידו לדין על שיבוש הליכי הקונגרס; אם הערעור יתקבל, יהיה על התביעה למחוק סעיף זה גם מכתב האישום נגד טראמפ.

טראמפ טען לחסינות גם בתיק הפדרלי השני נגדו - פרשת המסמכים המסווגים שנטל מן הבית הלבן. טענה זו שונה מזו הקשורה לשיבוש הבחירות, שכן העבירות לכאורה בוצעו לאחר תום כהונתו של טראמפ. השופטת בפלורידה הדנה בתיק טרם הכריעה בטענה זו, אם כי סביר שפסיקת העליון תחול גם באותו תיק. היא גם תשפיע על אישומי שיבוש הבחירות נגד טראמפ בתיק המדינתי בג'ורג'יה.

מטרתו הטקטית המרכזית של טראמפ בכל ארבעת האישומים נגדו היא לעכב אותם עד לאחר הבחירות, גם כדי שלא ישפיעו על התוצאות וגם כדי שאם ייבחר - יפעל לביטולם. טראמפ יוכל לנסות לחון את עצמו או להורות לשר המשפטים בממשלו לחזור משני כתבי האישום הפדרליים (הבחירות בוושינגטון והמסמכים); בשני המקרים סביר שבית המשפט העליון יידרש להכריע בחוקיות המהלך. הנשיא אינו יכול להתערב בתיקים מדינתיים (הבחירות בג'ורג'יה וסטורמי דניאלס), אך לא ברור האם מדינות יכולות לנהל הליכים פליליים נגד נשיא מכהן - שוב שאלה שכנראה תגיע (אם וכאשר) לפתחו של בית המשפט העליון.