אדלשטיין: חוק הגיוס יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל

השר עמיחי שיקלי אמר בדיון כי "נכון להגיע לפתרון מתוך ממשלה שיש לה ייצוג לציבור החרדי, זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי". לדבריו, "הדגש הראשון בחוק הוא החשיבות האדירה למשק, ואסור לוותר על הורדת גיל הפטור, רצוי לגיל 21. הפערים הם לא דרמטיים, אנחנו יודעים שמתכנסים לאזור ה-3,000 בשלב א' ו-50% בתוך חמש שנים". בהתייחסו לעיצומים, אמר כי לדעתו עליהם לחול כעיצומים אישיים ולא על המוסדות.

ח"כ משה סעדה (הליכוד): "בסוף הפסיקה של בג"ץ מדובר על האפליה בין חיים לחיים, הוא מדבר על האמת - אבל לא כל האמת. במדינת ישראל יש 150 אלף בעלי פוטנציאל גיוס, מתוכם מתגייסים בפועל 75 אלף. לסטודנטים, במחיר למשתכן, בקבלה לשירות המדינה אין שום העדפה למי שעשה צבא, אפילו להפך. הגיע זמן שוויון וזה ביחס לכל האוכלוסיות. שירת - קיבלת, לא שירת - לא קיבלת".

שי פירון, נשיא תנועת פנימה ולשעבר ח"כ ביש עתיד: "הדיון הוא על הציונות. אם מישהו חושב שהוויכוח עם הציבור החרדי הוא כמה חיילים יתגייסו מחר, 2,000 או 3,000, אז הם לא יכולים השקפתית לשבת בדיון הזה. יש פה שאלה עמוקה, האם ציבור מסוים אומר שהדרך שלו לשמר את הנבדלות שלו תהיה באמצעות כללי המשחק של הכנסת. אין גדול תורה אחד שאמר לי שהוא מסכים שיהיה מתגייס אחד. ההבדל בין יעדי גיוס למכסות לומדים הוא הבדל השקפתי, זה נוגע לשאלת המוצא הזהותית של מדינה שנלחמת על קיומה".

עו"ד שלומית רביצקי טורפז, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש כאן שאלות של לכידות חברתית ושל המוסר היהודי. בית המשפט דיבר על היערכות הצבא ל-3,000, צריך לזכור שזה מספר תוספתי ל-1,800. כלומר, מספר המינימום הוא 4,800 לשנת 2024. הצבא גם אמר שיעשה מאמץ גדול להגדיל את המספר כבר בשנה הזו. זה מתוך 75,000. השאלה איך ייספרו המתגייסים היא גם חשובה"ץ

עו״ד אילת פלר מימון מתנועת אימהות בחזית: "בג״ץ בפסק דינו ההיסטורי מהבוקר בעתירת התנועה שלנו, קבע כי חובת הגיוס חלה על כולם. אנחנו דורשות שהעיצומים יהיו אישיים ולא מגזריים. אנו ממליצות להתחיל את הגיוס בבחורי ישיבות הנושרים, 8,700 בחורים שאינם חרדים. שום מספר נמוך מזה לא 'עובר' אותנו. כהתחלה בלבד".