האגודה לזכויות האזרח פנתה (ד', 12.1.05) ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה למנוע הרס בתים המוני שמתכנן לטענתה הצבא ברפיח, כדי להקים את המכשול בציר פילדלפי, שימנע הברחת אמצעי לחימה וחפירת מנהרות לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה.

ראש הממשלה, אריאל שרון, ביקש בתוכנית ההינתקות לפנות גם את ציר פילדלפי ולהעביר את האחריות הביטחונית עליו למצרים. ואולם, המצרים סירבו ליטול אחריות זו ונוכח אזהרות הרמטכ"ל, השב"כ ויתר גורמי הביטחון, כי נסיגה מפילדלפי תביא לשם את לבנון, חזר בו שרון מהכוונה, והוחלט לבחון דרכים למזער את הפגיעות בחיילים באזור.

גם תעלה וגם הרחבת הציר

בחודש יוני השנה פרסם משרד הביטחון מכרז לחפירת תעלה בגבול ישראל-מצרים באורך כולל של כארבעה ק"מ, בעומק 25-15 מטרים וברוחב 120-100 מטרים. הרמטכ"ל מיהר להבהיר אז, כי חפירת התעלה טרם אושרה וכי "פרסום המכרז נועד לבחון עלויות לשם קבלת אינדיקציות במידה ויוחלט בעתיד על פרוייקט זה". בינתיים, המכרז הוקפא.

מלבד התעלה, מבקשת מערכת הביטחון גם להרחיב את הציר הממוגן, מה שיצריך להרוס בתים של פלשתינים ממזרח לו, בפאתי רפיח. לטענת האגודה, צה"ל העלה שלוש הצעות, שלפי ה"מצמצמת" ביותר ייהרסו כ-200 בתים פלשתינים לשם הקמת התעלה, ולפי ה"מרחיבה" ביותר ייהרסו כ-3,000 בתים. בצה"ל מדגישים, כי חלקם הגדול של הבתים אינו מיושב והוא נטוש.

מזוז ובכירי הפרקליטות ביקרו בציר פילדלפי

שלוש ההצעות הונחו על שולחנו של היועץ כדי לבחון את חוקיותן. לשם כך, ביקרו אתמול (ד') היועץ מזוז, פרקליט המדינה שנדר, והפרקליט הצבאי הראשי תא"ל אבי מנדלבליט, בציר פילדלפי כדי לעמוד מקרוב על השינויים שמבקשת המדינה לערוך במקום בעת יישום תוכנית ההינתקות. מזוז אמור לתת בקרוב את חוות דעתו בנושא.

היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, טוען במכתבו למזוז כי "החרבתם של בתים השייכים לתושבי שטח כבוש מהווה פעולה, המנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי", וכשמדובר בהרס המוני כזה, הוא אף עלול להיות בגדר "פשע מלחמה" המנוגד לאמנת רומא.

האיומים בציר פילדלפי הם "היפותטיים"

האגודה טוענת, כי המשפט הבינלאומי מתיר הריסת בתים בעת מלחמה רק כאשר ישנו "צורך צבאי מיידי", תנאי שאינו מתקיים כעת. "מרווח הזמן בו פועל הצבא במקרה זה, מלמד מעצמו כי אין המדובר בצורך מיידי", טוען עו"ד יקיר.

"המשפט הבינלאומי", מוסיף יקיר, "אוסר על הרס רכוש במטרה לשפר את מצב הביטחון הכללי של הכוח הכובש או כאמצעי מנע רחב היקף נגד איומים היפותטיים". קשה להבין על אלו "איומים היפותטיים" מדברת האגודה, כאשר בשנה האחרונה נהרגו חיילים רבים באזור רפיח בכלל וציר פילדלפי בפרט. די אם נזכיר את 5 חיילי גדוד הסיור המדברי שנהרגו לפני חודש בלבד, לאחר שהפלשתינים חפרו מנהרת-תופת מתחת למוצב JVT ליד עמדת הבידוק של מעבר רפיח.

חוג הפרופ': האגודה מגנה רק על הערבים

יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, ד"ר רון בריימן, אמר ל-Nfc בתגובה לפניית האגודה, כי "האגודה לזכויות האזרח צריכה להוסיף לשמה את התוספת: בתנאי שהוא אזרח ערבי". לדבריו, "מעולם לא נשמע קולה כנגד התוכנית לגרש אלפי יהודים, להחריב את בתיהם, לעקור את קבריהם - וכל זה ללא היגיון, ללא מוסר, ללא צדק וללא ביטחון".

ד"ר בריימן הוסיף, כי "התנהגותה של אגודה זו מעמידה אותה בשורות השמאל הקיצוני והאלים, ולא בין ארגוני זכויות האדם האמיתיים".

מזוז ביקש בעבר לצמצם ההרס

בחודש מאי השנה קיים מזוז דיון בלשכתו באשר לאפשרות הרחבת ציר פילדלפי, בסיומו ביקש מצה"ל לצמצם ככל האפשר את הריסת הבתים כדי למזער את הסיכון המשפטי-הבינלאומי נגד ישראל [ראו קישור]. צה"ל ייאלץ גם להעניק זכות שימוע לכל תושב שביתו מיועד להריסה. ואולם, הצבא עומד על-כך שמתן זכות שימוע לפני הריסתו של כל מבנה עשויה לסכן את הכוח המבצע את ההריסה, שכן המחבלים ברפיח, רוויית חומרי הנפץ, עלולים למלכד את המקום או לארוב לחיילים מבעוד מועד.

בנוסף, לאור היקפה של התוכנית להרחבת הציר, מתן זכות שימוע בכל מקרה ומקרה יביא לעיכוב ניכר בביצועה. בחודש מאי קיבל בג"צ את עמדתה העקרונית של המדינה, לפיה כשיוחלט על הריסת בתים, תינתן לבעליהם זכות שימוע טרם ההריסה, למעט במקרים של "צורך מבצעי מיידי" בהריסה, או של סכנה לסיכול פעולת צה"ל או שקיים חשש לסיכון חיי החיילים.

רקע: ציר פילדלפי - עורק ראשי של הברחות ומנהרות

ציר פילדלפי, רצועה חולית לא סלולה שאורכה כ-9 ק"מ ורוחבה כמה עשרות מטרים, חוצץ בין רפיח המצרית ורפיח הפלשתינית ונחשב לאזור החם ביותר ברצועת עזה, בהיותו נתיב מועדף על המחבלים הפלשתינים להברחת אמצעי לחימה מעל ובעיקר מתחת לפני הקרקע. בשנת 94', עם ביצוע הסכם אוסלו א' ("עזה ויריחו תחילה") נותרה השליטה בציר בידי ישראל. יצויין, כי גם בהתאם להסכם השלום עם מצרים אמורה השליטה בציר להישאר בידי ישראל, והעברתו לאחריות פלשתינית או אחרת מחייבת את תיקון ההסכם.

מנתונים של צה"ל עולה, כי הציר ספג בשנים האחרונות כמחצית ממספר אירועי הפח"ע שאירעו בכל שטחי הגדה והרצועה. בשל מיקומו הבעייתי, הוקם בו מערך מיגון הכולל קיר פלדה בגובה של 9 מטרים ("קיר השיגומים") וכן מוצבים ועמדות החפורים בעומק האדמה.

המלחמה על הציר מתרחשת, למעשה, בעיקר מתחתיו. מנהרות רבות להברחת אמצעי לחימה וסמים נחשפות מתחת ל"פילדלפי", והן מהוות את עורק החיים העיקרי של פעילות הטרור בעזה. ואולם, קרבתו של הציר בנקודות מסויימות לבתי האוכלוסיה הפלשתינית - באזור רפיח - מקשה על ההגנה עליו: מחבלים מצליחים בקלות יחסית להניח מטענים לאורך הציר, להשליך רימונים ולירות טילים נגד טנקים וטילי RPG על הרכבים הנוסעים בו מהבתים הסמוכים, המצויים במרחק של מאות מטרים בלבד מהגבול עם מצרים, ומשמשים כפתחי המוצא של המנהרות.