גולדברג חתם, לינדנשטראוס הגיש

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, מפרסם היום (יום ד') את חלקו הראשון של הדוח השנתי (56א). הדוח עוסק, רובו ככולו, בביקורת על מערכת הביטחון. לינדנשטראוס מציין, כי הדוח נחתם על-ידי עמיתו, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, שסיים את תפקידו כמבקר המדינה זה לא מכבר, מכיוון שהביקורת נערכה בתקופתו של גולדברג, ועתה מוגש הדוח כנדרש על-פי החוק. הדוח הוגש לפרסום פומבי, לאחר שהוגש רשמית לנשיא המדינה משה קצב, וליו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין.

בפתח הדוח מגלה המבקר, כי הוא החליט להטיל אחריות אישית על עובדי מדינה שכשלו ו/או ביצעו מעשים בלתי חוקיים. השלב הראשון: פרסום שמות המבוקרים בדוחות שהוא מגיש. השלב השני: המבקר פועל לקבלת סמכויות נוספות, שיאפשרו לו להעביר ו/או להדיח עובד מדינה שנמצא אשם במעשים בלתי כשרים.

הדוח עוסק הדוח בשני נושאים עיקריים: מרחב התפר והפעלת כלי טיס בלתי מאוישים. המבקר ביצע בדיקה משלימה לבדיקה קודמת בעניין הפעלת מרחב התפר, והפעם בדק את נושא שילוב האמצעים הטכנולוגיים במעברים ובמכשול שבמרחב התפר. המבקר בוחן את חלקם של צה"ל ויתר גורמי הביטחון בהסדרת הביטחון לתושבי יו"ש, וכן הפעלת אמצעים טכנולוגיים להגנתם. בנוסף עוסק הדוח בביקורת על כמה מהתאגידים הכפופים למערכת הביטחון, ובראשם: התעשיה האוירית לישראל והתעשיה הצבאית לישראל.

בביקורת נמצא, כי איכות וקצב שילובן של המערכות הטכנולוגיות כמרכיב מרכזי במכשול ובמעברים אינו עולה בקנה אחד עם הצורך היסודי, שעליו כבר הצביע מבקר המדינה בדוחות הקודמים, ולפיו "הצלחת התוכנית והשגת יעדיה מותנים ביישומם המשולב של כל מרכיביה כמקשה אחת". ובעיקר נמצאו ליקויים בתחום הכנסת המערכות הטכנולוגיות ופיתוח כוח האדם הייעודי.

עיכובים בהדרת התפיסה המבצעים להפעלת מזל"ט

המבקר קובע בדוח שהגיש, כי במסגרת הפעלתם של כלי הטיס הבלתי מאוישים (מזל"ט) בעימות עם הפלשתינים ובפעילות הביטחון השוטף, נמצאו עיכובים בתחום גיבוש תפיסת ההפעלה המיבצעית, וליקויים בסדרי המעורבות של חיל האוויר בהפעלה של כלי טיס בלתי מאוישים אזרחיים המופעלים על-ידי דרגי השטח.

אזור יהודה והשומרון נבדק בשני היבטים: פעולות המינהל האזרחי, והגנת היישובים: בעניין המינהל האזרחי נמצאו ליקויים בתחום הטיפול בתשתיות ובמקרקעין, בתחום המבנה הארגוני של המינהל ובנוגע לכפיפות וליחסי הגומלין שבין מפקדת תיאום הפעולות בשטחים לבין המינהל ובתוך המינהל, וכן בדרך טיפולו של המינהל ביישום המלצות "ועדת ורדי", ובאי-אכיפת החוק בתחום העסקת עובדים פלשתינים. בתחום הגנת היישובים נמצאו ליקויים בהצבת אנשי מילואים ללא הכשרה מתאימה, בהעברת השמירה לגורמים אזרחיים, ובהקצאת מרכיבי הביטחון ביישובים ואחזקתם.

ליקויים בניהול מהלכי הביקורת בצה"ל

בדוח זה הוקדש פרק לביקורת הפנימית בצה"ל. נמצא, כי ביקורת זו מתאפיינת בחולשה בסיסית. מהדוח עולה מגוון רב של ליקויים מהותיים בתחום תפיסת הביקורת, אמות המידה שלה, המתודולוגיה, מעמדה של הביקורת הפנימית והדרישות ממנה; וכן סוגיית המבקר הפנימי של צה"ל, אשר עומדת על הפרק כעשור שנים, וראוי לה שתסוכם.

בהמשך לביקורות הקודמות, שבהן נבדקו נושאי ניהול התקציבים בצה"ל, נבדק בדוח זה תהליך קביעת המסגרת לתקציב הביטחון. הליקויים מצביעים על קביעת מסגרת לתקציב הביטחון ללא דפוסי פעולה סדורים וברורים, תוך התמקדות בהקצאת משאבים בטווח הקצר בלבד, וללא שמשרד האוצר ומשרד הביטחון תיאמו מסגרת מקורות ארוכת טווח למימושה.

בדוח נבדקו שני נושאים העוסקים בטיפול באוכלוסיות מיוחדות בצה"ל, וזאת בהמשך לנושאים על המשאב האנושי בצה"ל שהתפרסמו בדוח 55א (2004). בתחום הטיפול של צה"ל בחיילים הזקוקים לסיוע כלכלי נמצא, כי לצד העשייה וההשקעה הרבות, נתגלו ליקויים בשלושה תחומים מרכזיים: סיוע למשפחות באמצעות תשלומי משפחה, סיוע לחיילים בודדים וסיוע לחיילים באמצעות תווי קנייה. אשר לנושא השני, שעניינו השירות בצה"ל של חיילים מאוכלוסיות חלשות, מבצע צה"ל שליחות לאומית-חברתית ומשקיע מאמצים ומשאבים רבים. עם זאת, נמצאו ליקויים בתחום קביעת מדיניות לגיוס חיילים בעלי נתונים אישיים נמוכים ובתחום הטיפול בהם במהלך שירותם, כמו - ליקויים בהכשרתם המקצועית, במתן השכלת יסוד ובליווי החיילים בעת שירותם.

המבקר התריע, הליקויים לא תוקנו

בנוסף על דיווח מערכת הביטחון על תיקון הליקויים, לפי סעיף 21א לחוק מבקר המדינה, ערך משרד מבקר המדינה שתי ביקורות מעקב כדי לבדוק את יישום תיקון הליקויים. מעקב אחד הוא בנושא היבטים במיגון אישי ובמיגון כלי רכב - על ביקורת שפורסמה בדוח 54א (2003), ומעקב שני, מורחב, בנושא השאלת טובין לגופים אזרחיים - על ביקורת שפורסמה בדוח 52א (2001).

בנושא המיגון נמצא, שמרבית הליקויים שעליהם התריעה הביקורת הקודמת לא תוקנו, ועדיין קיימים פערים משמעותיים בין המצאי לבין הצורך בתחום האפודים, הקסדות וכלי הרכב הממוגנים. יתרה מכך, נמצאו פערים, חלקם ניכרים ומשמעותיים ביותר, בין ההודעות שמסר צה"ל בתשובותיו לבין המצב בפועל.

ביקורת המעקב בנושא השאלת טובין העלתה, כי רוב הליקויים לא תוקנו, יתר על כן, החלטות לתיקון הליקויים, וביניהן הקמת צוות בין-אגפי במשרד הביטחון לגיבוש המלצות - לא בוצעו, הלקחים לא הופקו ולא הוגשו המלצות. חמור מזאת, היה דיווח על תיקון ליקויים שלא פעלו לממשם.

ליקויים גם בפעילות השב"כ

בשירות הביטחון הכללי נבדק נושא "סיווג משרות ותפקידים ובדיקות התאמה ביטחונית", ונמצא, כי הצעדים שנעשו כדי לשפר את הבדיקות ולסגור את הפרצות, לא היה בהם די.

מקרקעי תעש נבדקו בשני היבטים נוספים בהמשך לאלו שנבדקו ופורסמו באוקטובר 2004 (דוח 55א). בדוח הנוכחי נבדקו נושא זיהומי הקרקע ומי התהום ונושא הכנת תכניות המתאר. נמצאה אזלת יד מתמשכת של הגורמים המוסמכים - כגון המשרד לאיכות הסביבה, משרד האוצר, משרד הביטחון, תעש ומינהל מקרקעי ישראל - בטיפול בנושא זיהומי קרקע ומי התהום. כמו כן נמצאו עיכובים מתמשכים בהכנת תכניות מתאר.

ליקויים חמורים בתעשיה האוירית

בתעשיה האווירית (תע"א) נבדקו שלושה נושאים:

- הראשון בהם עוסק בהשקעת התע"א בפיתוח לווייני תצפית אזרחיים. בביקורת זו עלו ליקויים הנוגעים במיוחד לתכנון האסטרטגי והעסקי בכניסה לתחומים עסקיים חדשניים.

- הנושא השני הוא תחזוקת מנועים של מטוסי חיל האוויר, ובו נמצאו ליקויים הנוגעים להחלטות של הסטת עבודות תחזוקה מהתעשיות לחיל האוויר, והזנחה באחזקת חלקי חילוף במחסנים.

- נושא שלישי דן במצב שבו הייתה שרויה התעשיה האוירית כשלוש שנים ללא יו"ר לדירקטוריון, ובחצי השנה האחרונה אף בלי שיהיה בדירקטוריון קוורום לקבלת החלטות לשם תפקודה השוטף של החברה.

ח"כ פולישוק-בלוך: כל נושא יטופל

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מלי פולישוק בלוך (שינוי) אמרה בתגובה לדוח מבקר המדינה: "הוועדה תתייחס במלוא הרצינות לכל נושא המופיע בדוח, תפקח ותעקוב אחרי כולם ולא תשאיר אפילו נושא אחד קל ככבד ללא טיפול יסודי ומעמיק".