עוד חמישה ימים (15.12.05) אמורה הייתה סוריה לעמוד בפני סכנת התפוררות נוספת, על-רקע פרסום הדוח הסופי מטעם החוקר הגרמני, דטלף מהליס, לבירור נסיבות רציחתו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק-אל חרירי. עם זאת, באופן מפתיע, הודיע ראש צוות החקירה, כי לאחר הגשת דוח הביניים הוא צפוי לפרוש מתפקידו. עתה, השלמתו של הדוח כבר נתונה בספק ונראה כי מלחמת ההתשה הסורית שיחקה לידיו של אסד.

"אסור להם להקדים את החגיגה", טוען המזרחן ד"ר גיא בכור בשיחה עם Nfc. "בדוח הביניים, יש ככל הנראה ראיות כבדות משקל, מכריעות, על כך שהמשטר הסורי מעורב ברמה הגבוה ביותר ברצח חרירי". סביר להניח כי טרם תופנה אצבע מאשימה כלפי אסד עצמו, מסביר ד"ר בכור, אך לשיטתו, "סוריה צפויה לעמוד בפני סנקציות כלכליות כבדות".

פרישתו של מהליס משנה תמונת המצב. אם חשבנו כי הדוח הסופי יינתן במועדו, עתה מתברר כי יכול והחקירה עשויה להימשך חודשים, אולי אפילו שנים. "הכל תלוי בזהותו של ראש צוות החקירה, ואם בכלל תהיה חקירה", אומר ד"ר בכור. לשיטתו, "רוסיה בוחשת באופן משמעותי בכדי להציל את בשאר אל-אסד". "הם יכולים לנטרל את המשך קיום הוועדה דרך מועצת הביטחון באו"ם", הוא מסביר.

תחילתו של הסיפור: רצח בניחוח סורי

רצח ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי בפברואר 2005 ממשיך לרדוף את המשטר הסורי. דוח הביניים של ועדת החקירה של האו"ם שפורסם, מסמן את סוריה כאחראית לרציחתו של חרירי ומעמידה אותה בסכנת סנקציות של האו"ם.

הדוח שהגיש מהליס למזכ"ל האו"ם קופי ענאן, ב- 21 באוקטובר, מחזיק כ- 60 עמודים, המסכמים ארבעה חודשים של חקירה אינטנסיבית במהלכה תושאלו 400 איש והוצגו 60 אלף מסמכים. לפי עיקרי הדוח, נקודת המוצא להבנת המניע לחיסול ראש הממשלה הלבנוני מצויה בפגישה שהתקיימה באוגוסט 2004, במהלכה הודיע הנשיא אסד לחרירי כי "החליט" על הארכת כהונתו של נשיא לבנון, אמיל לחוד. אסד הבהיר כי אם חרירי יתנגד להארכת כהונת נשיאו, הוא "ישבור את לבנון על הראש של חרירי".

הדוח כולל תמליל שיחה מוקלטת עם חרירי מפברואר 2005, בו הוא מתאר את הפגישה עם אסד בצבעים פסימיים ומאיימים, ולדבריו אסד אמר לו: "זה מה שהחלטתי (בעניין לחוד), עכשיו תוכיח אם אתה בעד סוריה או נגד סוריה".

ד"ר בכור: "אם סוריה בלחץ - היא תרצה מו"מ"

בשיחה עם Nfc העריך ד"ר בכור כי "ככל שאסד יהיה יותר בלחץ - כך יגבר הסיכוי שהוא ירצה לפתוח במשא-ומתן תוך וויתורים". "אני מקווה שלא נתפתה לכך", מבהיר בכור. "מדובר במשטר עלאווי שאין לו כל אפשרות להגיע להסכם שלום עם מדינת ישראל". אם אסד יעמוד תחת לחץ, טוען בכור, "הוא ישתמש בישראל, כקרדום פוליטי בכדי להציל את משטרו מטביעה, ולא ישאף לוויתורים כנים".

ד"ר בכור קושר את התהליכים הסוריים להתרחשויות בשטחים. "ככל שהמתח גובר בהקשר הסורי, כך הוא יגבר בהקשר הפלשתיני", טוען בכור, ומעריך כי "יש קשר בין מה שקורה בסוריה ובין מפלס הטרור בישראל".

התרחישים:

מהפכה איסלאמית? האופוזיציה הסורית כבר "מריחה את הדם". מנהיג האחים המוסלמים, עלי סדר א-דין אל-ביאנובי, סבור, כי ההתפתחויות האחרונות בסוריה, ובעיקר התאבדותו/חיסולו של שר הפנים ראזי כנעאן ומסמלי השליטה הסורית בלבנון, מסמלות את תחילת הסוף של המשטר העלאווי. אל-ביאנובי השוהה בלונדון העריך, כי זו "תחילת ההתפוררות של המשטר הסורי", וכי מורת השלטון תאבד מכוחה ו"המצב הפנימי" יהיה פתוח לאפשרויות שונות" - ברומזו לאפשרות הפיכה צבאית נגד משטרו של בשאר אל-אסד.

סוריה וארה"ב - משתפות פעולה?

סוריה חוששת מהתגברות האיסלאם הרדיקאלי שיוסף לערער את משטרה העדין, ועל כן תשאף לשתף פעולה, גם אם באופן עקיף, עם הממשל שהיא כל כך מוקיעה: ממשל בוש. חיסול שמונה טרוריסטים איסלאמיים בעיירה מצפון לדמשק על-ידי כוחות הביטחון הסוריים, יכול ומצביע על מגמה. הסימנים המעידים על תחילת השינוי, באים לידי ביטוי בצעדים הנוקשים יותר במאבקו של אסד בטרור, ובעצם דאגתו למהלך הפרסום האגרסיבי של פעילותם, במסגרת התקשורת הבינלאומית.

לממשל אסד ולנשיא בוש - משהו במשותף. שניהם חוששים מאל-קאעידה. בתוכנית אסטרטגית שפרסם בן-לאדן באחד מאתרי האינטרנט של ארגון הטרור, הוא קבע כי "שלב העמידה על הרגליים" של האיסלאם הרדיקאלי יחל בשנת 2007 ויסתיים בתחילת 2010. ההתמקדות תהיה באיחוד "מדינות אלשאם" (סוריה, לבנון וירדן) ככוח אחד וכבסיס לעימות ישיר עם "מדינת היהודים" ועם "היהודים בכל מקומות הימצאם".

על כן, החשש מהתחזקות קולות הרדיקאליזם יכול ויביא את סוריה לשיתוף פעולה, גם אם חלקי, עם האמריקנים. לארה"ב אין באמת עניין לפתוח חזית נוספת בסוריה או לטרוף את הקלפים מחדש כפי שעשתה בעירק.

לקחי עירק מלמדים, כי הדרך לדמוקרטיה ארוכה מאוד ובפרט נוכח התחזקות כוחם של הגורמים האיסלאמיים הרדיקליים הרואים בדמוקרטיה הזדמנות להקים שלטון איסלאמי עוין את המערב. מצבה של סוריה בהקשר חמור במיוחד שכן המשטר מבוסס על המיעוט העלאווי אשר הפלתו עלולה לגרום לחוסר יציבות במדינה אשר לה נשק רב להשמדה המונית (בעיקר נשק כימי).

הסכם שלום עם ישראל?

בהמשך להערכותיו של ד"ר בכור, השבוע פרסמה התקשורת הבינלאומית דיווחים לפיהם הסורים פנו לגורמים ערביים שיובילו את חידוש המו"מ עם ישראל. "לא היה ולא נברא כל מגע מדיני עם ישראל" מיהר גורם סורי בכיר (9.12.05) להכחיש בראיון לעיתון א-נהאר הלבנוני. עם זאת, מנהיג ערבי ציין אמש כי "סוריה מעוניינת לנצל את האפיק המדיני כמוצא מהלחץ הבינלאומי".

ה"גרדיאן" הבריטי דיווח כי סוריה ניהלה במהלך כינוס הוועידה האיסלאמית במכה, אשר ננעלה (חמישי, 08.11.05), דיונים עם גורמים ערביים כדי לחדש את המו"מ לשלום עם ישראל, וזאת "בניסיון לחמוק מהעונשים והסנקציות שעלול האו"ם להטיל עליה בגלל רצח חרירי".

אירופה וסוריה - אהבה שנגמרה

אירופה שהסתייגה בעבר מהלחץ האמריקני על אסד ואף שיתפה עימו פעולה באופן שהיה לצנינים בעיני הממשל, התגייסה עתה לימינו של הנשיא בוש. רצח חרירי, ידידו האישי של נשיא צרפת שיראק, גרם אף להפניית עורף של פריז כלפי ניסיונות אסד להסתייע בה להקל על הלחץ הבינ"ל.

ועדת החקירה של האו"ם הפכה למעשה לטריבונל בינלאומי אשר עוסק לא רק בחשיפת רוצחי חרירי, אלא גם בסוגיות הנוגעות לעצם הלגיטימיות של המשטר הסורי בגין תמיכתו בטרור. הוועדה זכתה לסיוע מסיבי של הממשל אשר ככל הנראה גם הזין את חבריה בחומר מודיעיני ייחודי שאפשר את חשיפת החוטים המובילים לדמשק.