הרעש שאחרי הדוח: הלוויתו של חבר הפרלמנט הלבנוני, ג'ובראן תוויני, אשר נרצח, ככל הנראה, בידי תומכי סוריה - הפכה (ד', 14.12.05) להפגנת ענק נגד משטרו של אסד. רבבות השתתפו בטקס ההשכבה, ובהם המנהיג הדרוזי, וואליד ג'ומבאלט, אשר טען כי קיבל ערובה לביטחונו מבכירי החיזבאללה, לאחר שסבל מאיומים חוזרים על חייו.
העיתוי של רצח תוויני, כך נראה, אינו מקרי. סוריה, אשר ידעה כי תעמוד תחת עין הסערה, מנהלת לאחרונה מסע של טרור והפחדה במטרה להרתיע את הממשלה הלבנונית מפני דרישתה לכונן בית דין בינלאומי אשר עתיד לשפוט את הקצינים הסוריים החשודים ברצח חרירי.
הרצח של תוויני התרחש, באופן אירוני, באותו היום בו הגיש החוקר הגרמני, דטלף מהליס, את
מסקנות דוח ועדת החקירה לרצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, לידי מזכ"ל האו"ם. לעם הלבנוני, כך נראה, נמאס מאסד. אתמול התעוררה ביירות לבוקר של זעם בעקבות רציחתו של תוויני. יום לאחר ההתנקשות הכריזו בבירת לבנון על שביתה, ובתוך כך הסתמנו התכנסויות מחאה כנגד המעורבות הסורית בניהול המדינה.
המחאה צברה תנופה. הזעם גדל. בעקבות פרסום הדוח ועל רקע רציחתו של חבר הפרלמנט, התכנסו אמש מתנגדי סוריה בבנין העיתון "א-נהאר" והחליטו
לדרוש כינוס חירום של הפרלמנט, בקריאה להדיח את הנשיא הלבנוני אמיל לחוד, "עושה דברו של אסד בלבנון".
חבר פרלמנט לבנוני אמר במסגרת הכינוס, כי "אנו דורשים להעלות את השאלה בדבר נחיצות המשך המשטר הביטחוני בדרגים הגבוהים ביותר, ובמיוחד המשך כהונתו של נשיא הרפובליקה בכהונתו המתאפיינת באוזלת יד, בהתאם לרצונה של סוריה ובהתאם לחוקה".
תוויני: "אנחנו בוחרים בנאמנות ללבנון" ב-8 בדצמבר 2005 פורסם ביומון "אל-נהאר" הלבנוני מאמרו האחרון של חבר הפרלמנט הלבנוני ומנכ"ל היומון, ג'ובראן תוויני, בו הטיח האשמות קשות נגד המשטר הסורי בכלל ונגד שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע בפרט.
המכון לתקשורת המזרח תיכון תרגם מדבריו של תוויני. על ועדת החקירה לרצח רפיק אל-חרירי, כתב חבר הפרלמנט: "על איזו אובייקטיביות מדבר השר אל-שרע כאשר אנו רואים שמייד עם חצייתו של [העד הסורי בוועדת החקירה] הסאם הסאם את הגבול הסורי, אימץ אותו משרד ההסברה הסורי כדי להשתמש בו כנשק ריק ומיושן נגד ועדת החקירה הבינלאומית ונגד לבנון.
בוחרים בנאמנות ללבנון: "סליחה, אדוני השר אל-שרע, [אבל] בין הנאמנות לסוריה והנאמנות ללבנון, בחרנו בנאמנות ללבנון למען האינטרס הלבנוני בראש ובראשונה ואחר כך למען האינטרס של סוריה!
במישור הערבי, אנחנו תמיד בעד הסוגיות הערביות הצודקות ובראשן הסוגיה הפלשתינית ושחרור הגולן. באשר לאלה בלבנון הבוחרים בנאמנות לסוריה על-פני הנאמנות ללבנון - אנו שמים אותם במשבצת של מי שאינם רוצים בטובתה של לבנון, או בטובתה של סוריה ובכך הם משרתים את ישראל האויבת של לבנון וסוריה...".
