עמרי שרון הגיש (30.3.06) לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור, במסגרתו הוא מבקש לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל והפחתה ניכרת של הקנס הכספי אשר הטיל עליו בית משפט השלום.
בערעור, שהוגש באמצעות עורכי הדין דן שינמן ונוית נגב, טוען שרון כי בית המשפט התעלם כמעט לחלוטין מטיעוני ההגנה ונקט כלפיו בגישה מחמירה טוטאלית. לטענת שרון, עונש של מאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים, תשעה חדשי מאסר על תנאי וקנס בסך 300,000 ש"ח, מהווה אפליה קיצונית ובלתי צודקת מרמת הענישה המקובלת והראויה.
לטענת עורכי דינו של שרון, בית המשפט לא נתן משקל הולם ללקיחת האחריות המלאה על ידיו ולעובדה שבחר להודות ולא לנהל משפט שהיה נמשך שנים, כמו גם לעובדה שהסיר את חסינותו כחבר כנסת ללא דיון, כדי לאפשר הגשת כתב אישום נגדו באופן מיידי, התפטר מתפקידו כחבר כנסת והודיע כי לא יתמודד שוב בבחירות הקרובות.
בנוסף נטען, כי בית המשפט התעלם לחלוטין גם מן המחיר הגדול שעמרי כבר שילם בכך שפרש מן החיים הפוליטיים, ובכך ששמו הוכפש בפי כל, והוא התעלם לחלוטין גם מן העובדה שעמרי הביע צער וחרטה על מעשיו.
לגופם של דברים טוענים עורכי הדין, כי המחוקק יצר "מכשלה ואבן נגף" בחוק מימון הפריימריז, אשר כל אחד יכול למעוד בה וכי בית המשפט בחר להתעלם מבעייתיות זו בחקיקת הכנסת.
לבסוף טוענים עורכי הדין, כי בית המשפט התעלם אף מהנסיבות האישיות של שרון ומהעובדה כי שנת 1999 היתה אחת השנים הקשות בחייו ובחיי משפחתו, כיוון שאז נתגלתה אצל אמו, לילי, מחלת הסרטן ומכך שעשה את המעשים מתוך אהבתו הגדולה לאביו ומתוך הצורך למלא את מקומה של אמו.
לאור כל זאת מבקשים עורכי הדין לקבל את הערעור, ולהקל באופן משמעותי בעונשו של שרון, לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל, ולהפחית באופן ניכר את הקנס הכספי שהוטל עליו.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
