התנועה לאיכות השלטון פנתה היום (ב', 1.5.2006) ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על-מנת שיבדוק את קשריו של החשב הכללי לשעבר, ניר גלעד, עם ה"חברה לישראל". בפנייה מציינת התנועה כי לאחר שהוביל כחשכ"ל לגיבוש ההסכם לפיו שילמה המדינה כחצי מיליארד שקלים לחברה לישראל בגין נכסים שהיו צריכים לעבור לבעלות המדינה בחינם, מועמדותו של גלעד לכהן במשרה בכירה באותה חברה "מעלה שאלות לגבי שיקוליו בגיבוש ההסכם ומראית עין בלתי נסבלת של חבירה בין הון לשלטון".
סלע המחלוקת שפרצה לפני כשלוש שנים נגע לבתי הזיקוק (בז"ן), אשר 26% ממניותיהם מוחזקים בידי החברה לישראל. הסכם הזיכיון של בתי הזיקוק קבע כי בתום תקופת הזיכיון, כל נכסי בתי הזיקוק עוברים לבעלות המדינה ללא תמורה. לאור זאת, לקראת סיום הזיכיון (שהיה צפוי באוקטובר 2003), החלה החברה לישראל לאיים על המדינה בתביעה משפטית בנושא.
ניר גלעד, אז החשב הכללי במשרד האוצר, הוביל בשם מדינת ישראל להסכם בין המדינה לבין חברת בז"ן. ההסכם קבע כי בז"ן תזכה להחזיק בבתי הזיקוק לעוד 50 שנה תמורת דמי שימוש מזעריים, כל זאת ללא הערכות השווי עדכניים.
אתמול פורסם, כי ניר גלעד הוא אחד המועמדים המובילים לתפקיד המשנה למנכ"ל החברה לישראל, והדבר "הקפיץ" את אנשי התנועה לאיכות השלטון.
התנועה פנתה ליועמ"ש, וקבלה על העובדה שגלעד, בתפקידו כחשב הכללי "העניק הטבות מרחיקות לכת לחברה לישראל שבבעלות אילי ההון האחים עופר, ובחלוף תקופה קצרה, באופן "מפתיע", מר גלעד הנו בדרך להתמנות לתפקיד בכיר בחברה לה נתן את ההטבות המפליגות".
לדעת אנשי התנועה, "מעשיו של גלעד מעלים שאלות בעניין שיקוליו בגיבוש ההסכם ומראית עין קשה ביותר של חבירה בין הון לשלטון".
"כעובד ציבור בכיר, שקשה להניח שאינו מודע למסלול הישראלי הפגום המתחיל במשרה הציבורית עם עבודה מול בעלי הון והנגמר במשרות בכירות אצל בעלי הון אלה, הוביל מר גלעד למתן הטבות חסרות תקדים לחברה לישראל. והיום הוא מועמד להיות משנה למנכ"ל היכן? בחברה לישראל", כתבו אנשי התנועה בפנייתם.
מבקר המדינה מותח ביקורת
ההסכם בין המדינה לחברה לישראל עורר תגובות רבות, אשר טענו כי המדינה נותנת "חינם אין כסף" מתנה בשווי חצי מיליארד שקלים לקבוצת בעלי הון, שהרי המניות בבז"ן אמורות היו לעבור למדינה ללא תמורה בסיום תקופת הזיכיון.
בעקבות ההסכם נדרש גם בג"צ לנושא, שאמנם שינה באופן מינורי את אחד מנספחי ההסכם אך בחר שלא להתערב בעניין בדרכים אחרות.
נזכיר, כי ההסכם בוקר קשות גם בדוח מבקר המדינה לשנת 2003. המבקר אליעזר גולדברג ציין כי "ההסדר נעשה בלא שהוכנה הערכת שווי עדכנית של הנכסים; למקבלי ההחלטה לא הוצג תחשיב המפרט כמותית כיצד נקבעו דמי ההרשאה; רשות החברות לא שותפה באופן מספק בגיבושו; והכנתו לא לוותה בעבודה של צוותי היגוי מקצועיים בעניין הפרטת בז"ן בדרך של פיצול, כנדרש בהחלטת הממשלה משנת 1995".
עוד העלתה הביקורת, כי בז"ן ורשות החברות הממשלתיות נקטו פעולות להפרטת מניות בז"ן שבידי המדינה, בהתאם להנחיות ראש הממשלה מינואר 2002, בניגוד להחלטות מחייבות של הממשלה ושל ועדת השרים לענייני הפרטה משנת 1999, וללא התייעצות עם משרד הפנים כמתחייב.
"הליכי משא-ומתן וקבלת החלטות על דרך הכלל, ובעניינים בעלי משמעות כלכלית כה כבדה בפרט, חייבים להיות מלווים בתשתית עובדתית מספקת, ניתוחים ותחשיבים הנוגעים לעניין, ועליהם להיות מתועדים בכתב. כן יש לשתף בהם את הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, ולקיים מנגנוני בקרה שתפקידם לוודא שזכויות המדינה נשמרות. על משרדי הממשלה להפיק את הלקחים העולים מהליקויים המתוארים בדוח זה, בין היתר, כשיעמדו על הפרק שינויים מבניים בחברות תשתיות אחרות", כך לדעת מבקר המדינה.
