במציאות שלנו, הרבה לפני קום המדינה, עם הרציחות וההתנכלויות של שכנינו או מה שהם קוראים מאז ועד היום - שחרור פלשתין והאדמות הכבושות - הייתה שגיאה גדולה בתשובות שלנו לאלה (ואני לא מתכוון לפעולות התגמול). שכן, ללא פעולות התגמול ואחרי כן פעולות צבאיות מעם המדינה, תמיד היו גם הרבה אמירות מול שלהם והיה בהן אי-שוויון וכמו שאומרים - הם שלחו כדורים ואנו השבנו בקפצונים (לפחות מבחינת האמירות) וכך זה נמשך עד היום.
גם היום, לאחר הקסאמים שנשלחים חופשי-חופשי, להיכן שלא יהיה, כאשר לפני כן ירו על כל דמות שראו כמו הפרופסור שנרצח כאשר הסתובב בגן ציבורי, או אימא עם תינוקה על ידיה - מצדנו היו תגובות ירי לעבר מטרות מודיעיניות, או הריסת מפעל לייצור אמצעי לחימה וכך כל הזמן, עם ה"הסברה" בתוספת ה"שוויון" המוכר.
כאמור, בצד התגובות שלנו, המחושבות והמבוקרות, היו גם אזהרות ותגובות מילוליות שנשמעו מפי הדוברים שלנו, אבל הן היו כמו שדובריהם סיימו זה עתה בי"ס לדיפלומטים או קורס של חנה בבלי (מי שזוכר את מדריכת הנימוסים שלנו בזמנו).
מציאות זו של דו-שיח בין שתי "אסכולות" שונות, זועקת עד השמים ומצידנו, זו עוד תוספת לשאר החוליים שלנו שבעטיים אנחנו במצבנו.
ואכן, כאשר מצידם של הדוברים, כמו
אחמדינג'אד ודומים לו, מכריזים בפני כל העולם ועוד במסגרת דיפלומטית, אך בשפת הרחוב שלהם, ש"אנחנו נמחק אתכם", "לא נעזבכם עד שיסולק הציוני האחרון" וכיו"ב - כאמור, מול נציג רשמי של אירן עם שפת הרחוב, מצידנו הצהרה נוסח "לא יפה", או "תתביישו לכם...".
מדוע גם מצידנו אין שפת רחוב והמסבירים שלנו לא מכריזים - "נתפוש אותך אחמדינג'אד, ובכל מקום שתהיה", ועוד כאלה בשפתם וננהג לפי האימרה שברומא תהיה כרומאי. אם נדבר כך, בנוסף לפעולות לתפישתו של "בן תרבות" זה, בכך תהיה תשובה בהתאם.
