הַפָּרוֹת שֶפַּרְעֹה רָאָה בַּחֲלוֹם,
נִרְאוֹת גַּם אֶצְלֵנוּ בָּאָחוּ הַיּוֹם.
אַךְ לְצַד פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת וְרָזוֹת,
בְּעֵדֶר נוֹסָף עֵינֵינוּ חוֹזוֹת,
וּבוֹ בְּהֵמוֹת שֶׁאֵינָן חֲדָשׁוֹת.
אֵלּוּ הֵן מִן הַסְּתָם הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת.
אַט אַט הֵן שׁוֹלְטוֹת בְּכָל הַסְּבִיבָה
וְתוֹפְסוֹת בָּאָחוּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה.
כָּל פָּרָה נוֹגֶסֶת כְּפִי יְכָלְתָּהּ,
כְּמוֹ רַק הִיא בָּעוֹלָם וְאֵין בִּלְתָּהּ.
כַּאֲשֶׁר הַלִּחוּךְ מִתְפַּשֵּׁט לְלֹא גְּבוּל –
הָאָחוּ הוֹפֵךְ יָבֵשׁ וְקָמוּל.
אָז הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת, בְּתֵאָבוֹן גָּדוֹל –
אֶת הַפָּרוֹת הָרָזוֹת מַתְחִילוֹת לֶאֱכֹל.
(אָמְנָם פַּרְעֹה חָלַם קְצָת אַחֶרֶת,
אֲבָל הַהִיסְטוֹרְיָה לֹא תָּמִיד חוֹזֶרֶת).
הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת – גַּם הֵן בַּתְּמוּנָה –
פּוֹתְחוֹת בִּבְלִיעָה לְלֹא הַבְחָנָה:
פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת וְגַם רָזוֹת,
בִּזְלִילָה שֶׁסּוֹפָהּ לֹא נִתָּן לַחְזוֹת.
כִּי הַזּוֹלְלוֹת עוֹטוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה,
הַנִּסְמֶכֶת לֹא רַק עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה,
אֶלָּא גַּם עַל שְׁלִיחֵי צִבּוּר וּמְשָׁרְתָיו,
הַתּוֹבְעִים כָּל הָעֵת רִבּוֹא עֵשֶׂב וְזָהָב.
