היכן מתחבאים הנחליאלים ?
עם בוא הסתו כשהגשם על הסף,
בשמיים מופיעות להקות בני כנף,
שנוהגות בהמוניהן אצלנו לעבור,
מן הצפון הרחוק בבריחה מן הקור,
גם כדי לחנות לתידלוק ומנוחה,
ולקהל צפרינו אורה ושמחה.
מירב הבאות גומאות בלי לאות,
מרחקי ענק מעוררי השתאות,
עם אברות כנף במדים עצומים,
היוצרות ריחוף עם רוחות וזרמים.
ורגליים ארוכות משורגות צפרניים,
העומדות יפה בבוץ ובמים.
אך עם אשפות המעוף האלה,
מופיעה לה – ראו איזה פלא,
ציפור קטנה עם חזה כחול,
וזנב שעולה ויורד בלי לחדול.
זהו הנחליאלי הידוע ומוכר,
וכאן בעניינו ידווח ויסופר.
זו ציפור קטנה, מרובת חן,
אבל בואה ממרחקים – לא יתכן.
כי היא מאד קלה, עדינה ושברירית,
שאינה בנוייה לתעופה אתגרית.
כיצד תגמא ארצות ויבשות
ותעמוד בתלאות וסערות קשות ?
כפי שעושות הגדולות ב בצפרים,
כמו חסידות, פלמינגו שקנאים ועגורים.
לכן הנחליאלי החינני והעדין,
נושא עימו רוב סודות ומיסתורין.
מהיכן הוא בא ולהיכן הוא שב ?
והיכן נמצאים הוא וחבריו ?
לכך ישנה בבהירות תשובה,
הם נשארים פה אי שם בסביבה.
אך מה הם עושים כל אחד ויחדיו,
במשך הקיץ עד בוא הסתו ?
והיכן הם את הזמן מבלים,
עד ששוב הם אצלנו מתגלים ?
לכן אשפי צפרות ומדעים,
גלו נא היכן הנחליאלים מתחבאים.
רצוי שתעשו זאת ללא מתינות,
כי אנו כולנו אכולי סקרנות.
