עַמְּךָ הוּא עַמִּי. גְּמָחֲ"ךָ הוּא גְּמָ"חִי:
"עַרְבוּת הֲדָדִית". שֵׁם קוֹדֵם: "תַּג מְחִיר".
כָּךְ זֶה נִקְרָא מִכָּתֹם לְבֵית-קֵל,
בֵּין אֶלְנָקָם לְבֵין בֵּית-רָדִיקֵל.
עַרְבוּת הֲדָדִית. מָה פֵּרוּשׁ? פֵּרוּשׁ דֹּב:
אִם שְׂרוּלִיק חָטַף אָז מֻחַמַּד יַחְטֹּף.
אָכְפוּ צַו נֶגְדֵּנוּ - אָז מִי יֵעָנֵשׁ?
מֻחַמַּד. נוּ, אֵיךְ הֵם אוֹמְרִים - מַעֲלֵישׁ.
נִזְרֹק אֲבָנִים, וְאוּלַי הוּא יָבִין;
נַחְסֹם וְנָצִיק - נוּ, נִהְיֶה עֲרָבִים.
הֵם עֲרָבִים לָנוּ, אֲנַחְנוּ לָהֶם -
עַרְבִיּוּת הֲדָדִית. זֶה בַּזֶּה נִתְלַהֵם.
וְזֶה הַמַּתְכּוֹן:
עֲשָׂבִים מֵהַקֹּמֶץ,
מִצְווֹת מְמַתְּקוֹת,
שַׁמְפַּנְיָה בַּת חֹמֶץ,
חַרְדָּל שֶׁל טְרֵפָה
כֵּהֶה כְּדֵי כֶּתֶם -
מִנְחָה עֲרֵבָה
לַחֵךְ וְלַבֶּטֶן.
עַרְבוּת הֲדָדִית. עֲרֵבִים זֶה בַּזֶּה.
בְּיַחַד אֶת צֶלֶם הָאֵל נְבַזֶּה.
נִרְדֹּף צֶדֶק הֶדֶק. נֵלֵךְ בִּדְרָכָיו.
נִהְיֶה עֲרָבִים. נִשְׁתַּלֵּב בַּמֶּרְחָב.
קְצָת זַעְתַּר עִם זַפְּטָה, קָפֶה עִם הַהֵל,
נַרְבִּיץ דְּבַר תּוֹרָה לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אִם בַּשַּׁבַּ"כּ מִישֶׁהוּ הִתְמַנְיֵק
נַחְזִיר לָעַרְבִי הַנָּכוֹן; נְדַיֵּק.
אִם רַבֵּנוּ נִתְפַּס עַל דְּבַר הֲלָכָה,
נִתְפֹּס עֲרָבִים בְּמֶרְחַק הֲלִיכָה.
אֶצְלֵנוּ כָּזֹאת הַשָּׂפָה הַדָּתִית:
נִהְיֶה עֲרָבִים! עַרְבִיּוּת הֲדָדִית!
וְזוֹ הַשָּׂפָה:
הַשָּׂפָה שֶׁל הַכֹּחַ.
זֹאת הַתְּרוּפָה
שֶׁהֶחְלַטְנוּ לִרְקֹחַ.
זֹאת הַשְּׂרֵפָה.
זֹאת הַטְּרֵפָה.
כָּכָה הוֹרָנוּ
רַבִּי עֲרָפָאת.
