נָשִׁים אֵינָן מַשְׁלִימוֹת
עִם הִתְרַחֲבוּת אֲגָנֵיהֶן
הַמַּתְמִידָה; בְּעָרְמָתָן הֵן
מִתְחַכְּמוֹת לְטֶבַע הֶאִשָּׁה:
שׁוֹבְרוֹת קַוֵּי צוּרָה, מַסְווֹת,
מַאֲרִיכוֹת, מִתְכַּחֲשׁוֹת לַחֹק
הָעַצְמָאִי שֶׁל הַבָּשָׂר. אֲבָל אֲנִי,
שָׁפוּט נִצְחִי שֶׁל אֲגָנֵךְ,
טוֹב לִי אִם יִרְחַב
וְטוֹב שֶׁגַּם יוּצַר:
מָקוֹם אָהוּב, מָקוֹר עָצוּב,
מִמֶּנּוּ בָּאתִי, וְאֵלָיו,
כַּמָּה חֲבָל, כְּבָר לֹא אָשׁוּב.
