ולס אחרון

אהבתי אותו
בלי חשבון
בלי שום סְיָג
כמוהו היה
בחיי רק אחד

נשמתי אותו
אז עם כול נשימה
בלעדיו לא היו לי
חיים בעולם –

יחד עשינו תמיד כול דבר
יחד חווינו כול מה שאפשר
באהבה וכול פעם יותר
מִמַּה שנודע עד אז

יחד צחקנו גם על המחר
כי המחר הוא מן עוֹרבָא פָּרַח
או שיהיה או שלא יהיה
ידענו את זה כבר אז...

אהבתי אותו עד שיגעון
בלי מנוחה בלי נחלה
ובלי לחשוב על המחר
כי הוא או כן או לא

והוא היה "לא" עד שיגעון:
לא מנוחה לא נחלה
לא מטרה לא שום רצון
לצאת מהמצב –

יחד חיינו תמיד את הרגע
יחד חווינו כול מה שאפשר
באהבה וכול פעם יותר
ממה שנודע עד אז

אהבתי אותו
בלי חשבון
בלי שום סְיָג
כמוהו היה
בחיי רק אחד

כולי שלו בהקיץ
וגם בחלום
תמיד הייתי עצמי
בזכות היותו

כן. כך זה היה אז
ושוב יהיה כך
כי הוא עוד יחֲזור
או שזה סוף
זה סוף העולם –

כולי שלו בחלום
וגם בהקיץ
בזכות היותו שלי
עד קצה יכולתו

כן. כך זה היה אז
ושוב יהיה כך:
הוא עוד יהיה רק שלי
או שאין עולם –