יֵשׁ חֲפָצִים הַנִּשְׁבָּרִים מִחוּץ לְגוּפְךְ. עִתִּים הַשֶּׁבֶר בִּלְתִּי נִרְאֶה
לָעַיִן, וְאַתָּה מַחֲלִיק מֵעָלָיו אֶצְבָּעוֹת מֵעַל הַכּוֹסִית מֵעַל הַצְּלוֹחִית,
בַּעֲדִינוּת רְאוּיָה לְצִיוּן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפָּצַע מִן הָהֵד.
אַתָּה מְסַבֵּן, מְכַוֵּן, עוֹתֵר בִּתְפִילָה אֶל הַמַּיִם, מְיַבֵּשׁ, מַנִּיחַ עַל מַדָף,
מַדְחִיק אֶת הַפָּנִים הַמְּכוּרְכָּמִים שֶׁל הָאֵרוּעַ - מִחוּץ לַעֲלִילָה.
יֵשׁ חֲפָצִים שֶׁהֵם רַק אֲנָשִׁים הַנִּשְׁבָּרִים אֶל הַכֶּרֶס מִחוּץ לְגוּפְךָ,
הַקָּמִים עֲלֶיךָ לְכַלוֹתְךָ כְּמוֹ לְמָשָׁל בַּמַּחֲזֶה הַמֻּכָּר לְךָ: "חֵפֶץ"
שֶׁל חָנוֹךְ לֶוִין.
