"האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה,
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"
[שאול טשרניחובסקי]
"אהבתי אותך מעל ואהבתי אותך מתחת,
אהבתי אותך מלפנים ואהבתי אותך מאחור,
אהבתי אותך מכול צדדיך ומכול עבריך
ולמרות כול קִלקוליך אני אוהבת אותך עדיין
מולדתי"
[אימאן עספור]
כמו מי שלא שם זין
על שום דבר בעולם
הזמן כִּרְגִילוֹ וְכִתְמִידוֹ
עשה את שלו
שלפעמים בלי-כוונה
עזר לנו לשרוד
ועד כדי כך עזר
בלי-כוונה
שלשרוד משנה לשנה
הפך אצלנו להרגל
וההֶרְגֵּל נַעשָׂה טֶבַע
כמו למשל תַשְׁמִיש הַמִּיטָּה
וכך כבר שָׁנִים
אנחנו שׂורדים
בלי יקירים ואהובים
מהמעלה הראשונה
שאין להם תחליף
בכול היקום הנודע –
פעמיים ביום אנחנו עדיין
מקפידים על צִחצוח שיניים
פעמיים בשבוע
על הזדווגות
ופעם בשנה
על זיכרון קולקטיבי
ועדיין למרבה הפליאה חשים
התרוממות-רוח כשעונה משתנה
מחריש לזריעה
מקציר לאסיף
כיאה לצאצאים ישירים
של עובדי-אדמה
בזיכרונות אנחנו עדיין
יוצאים ברינה
לקטיף הדרים
לקציר חִטִּים
לבציר ענבים
לאֲרִיַּת תאנים
לגזיר רימונים
לגדיד תמרים
למסיק זיתים
כי למרות שהמדינה
כבר מזמן רקובה
הארץ עדיין טובה.
