טעות אחת אני עשיתי...
טעות אחת, רק... בחיי.
אל המרומים לעוף רציתי...
אך התרסקתי על פניי.
כאב זועק מלב קרוע...
ודמעה כה מלוחה.
מדוע זה... שואל מדוע?
כל כך קשה מילת סליחה
כמעט את כל פסגות כבשתי,
אך מה רמה המבוכה,
בין לבבות אשר ריגשתי,
אין לב שישכך מכה.
אולי הזמן יחלוף מנגד,
וירפא את הפצעים.
יחליף "גלימת המלך"... בגד,
של "הלצן הנבוכים".
התהילה שרפה עיניים,
עושר שיקרי וחמקמק...
החזקתי אושר בין ידיים,
אך כה חזק, שהוא נסדק.
כאב זועק מלב קרוע...
ודמעה כה מלוחה.
עתה אני מבין מדוע,
אך כה קשה מילת סליחה...
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
