הכרעת דין

בסופו של יום נשארתי איתך
בצל אותה גפן אותה תאנה
ריבוע שמיים קטן ומוכר
ואותם כוכבים שיֵצאו עוד מעט

כוכבים כה-קטנים רחוקים אדישים
שכמותם יש אינספור תחת שמֵי כל מקום
וכמותם גם אנחנו נעלמים
יומיום לשִגרת היומיום

כך יומיום לילה-לילה חלפו פה ביעף
או זחלו כנחשים עלֵי צוּר או עפר
(תלוי אם אהבנו עוד קצת מחדש
או עשינו כאילו הכל כשורה)

והכל כשורה אם לא שואלים
יותר מדי שאלות בימים
ואם בלילות ישֵנים שנת-חלום
וחולמים שהכול חלום

שמחר כרגיל יהיה יום חדש
שכּול יום שעובר איננו חוזר
ושאין טוב ורע אחרי שנגמר
(אבל עד אז זה מה שכואב)

כואב שבסוף הדברים אין דבר
אין טעמים אין ריחות אהבה
אין זיכרונות אין טיול יד-ביד
אין - לא מילים ולא מנגינה

בסופו של יום נשארתי איתך
בצל אותה גפן אותה תאנה
ויחד נקום כשנקום ונלך
מעפר לעפר - או לחוד (אז מה)