מהי טראומה ואיך משתחררים ממנה?
טראומה היא מצב התנהגותי, שנגרם לנו כתוצאה מחוויה רגשית שחווינו בשלב מסוים בעברנו. עם אירוע הטראומה שחווינו בעברנו נחיה עד אשר נתקן את עצמנו. את אירוע הטראומה אנחנו יכולים לחוות עוד בהיותנו בבטן אמנו, בלידתנו, בשנים הראשונות לחיינו כתינוקות, כילדים, כנערים, כמבוגרים, בעצם בכל רגע בחיינו. אירוע הטראומה יכול לקרות לנו במשפחה, בבית ספר, בחברה, באירוע בחיי היום-יום, בצבא, בעבודה, בזוגיות, בגירושין, ועוד.
האירוע הטראומתי שחווינו בעברנו קשור לרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגש הטוב שבנו וגם הרגש הרע שבנו. הרגשות הפנימיים שבנו הם הרגש הרע, כמו פחד, דיכאון, חרדה, כעס, ייאוש ועוד. הרגש הטוב, כמו אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, תשוקה, תאווה, ועוד. אירוע הטראומה שקשור לרגשות הפנימיים שבנו, גורם לנו למצב שבו תודעתית נחיה במצב של ניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית. כלומר, אירוע הטראומה גרם לנו למצב שבו אנחנו לא יכולים להיות רגועים, מצב שיכול לפגוע לנו בבריאות, במידה שלא נתקן את עצמנו.
כתוצאה מהטראומה שחווינו, התרגום שלנו למציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, ייעשה באופן שגוי. דוגמה לאירוע טראומתי כתוצאה מהרגש שגורם לנו להרגשה הרעה, כמו רגש הפחד: אם אבא צועק על הילד שלו או מכה אותו, האב גורם לכך שהילד יכניס את עצמו למצב תודעתי של פחד. רגש הפחד, הקיים והמורגש בילד כתוצאה ממעשה אביו, יהיה קיים בו עד אשר הוא ילמד ויהיה מודע לזהות את אותו רגש הפחד שבו, ויקשר את רגש הפחד שבו למה שקרה לו עם אביו בילדותו. רק לאחר ההבנה, המודעות, הרצון, ובניית היכולת לשנות הרגלים שגויים ולהשתנות, נוכל להתנתק מדמות הילד המפחד שיצרנו לעצמנו, כתוצאה מאירוע הטראומה שחווינו ומהמצב התודעתי שהיינו כלואים בו עד שלב התיקון, מה שגרם לנו לסבל בחיינו. דוגמה לאירוע טראומתי כתוצאה מהרגש שגורם לנו להרגשה הטובה, כמו רגש האהבה: אם אימא אוהבת את ילדה ואומרת לילדה שהיא אוהבת אותו, ומתנהגת אליו בהתאם לאותו רגש שהיא מרגישה, היא הופכת אותו לקורבן שלה, בגלל הצורך והנזקקות שלה לאהוב ולהרגיש את רגש האהבה שבה. רגש האהבה, הקיים והמורגש בילד כתוצאה מהתנהגות אמו, יהיה קיים בו עד אשר הוא ילמד ויהיה מודע לזהות את רגש האהבה שבו, ויקשר את רגש האהבה שבו למה שקרה לו עם אמו בילדותו.
אם, אני אוהב ומייחס את רגש האהבה שבי, שבגופי, כלפי בת הזוג, והיא מחליטה לעזוב אותי, ואני לא מודע לכך שרגש האהבה שבי גורם לי לאהוב אך ורק את עצמי, כשבעצם מה שאני עושה, אני מייחס את רגש האהבה שבי כלפיה, לאחר הפרידה האירוע שחוויתי יגרום לי לטראומה. למה? - כיוון שאם אני מרגיש, חושב ומדמיין שאני אוהב אותה, כשבעצם אני אוהב אך ורק את עצמי, אני לא מחובר לעצמי, אני מחובר אליה, ואם היא הלכה, אני לא רואה את עצמי, מה שגורם לאירוע טראומתי עבורי.
חשוב להבין שהאירוע הטראומתי אינו נגרם אך ורק כתוצאה מהרגש הרע שבנו, אלא גם מהרגש הטוב שבנו. האירוע הטראומתי יכול להתרחש כתוצאה מאינסוף אירועים רגשיים, שנבעו מהחוויות שחווינו בעברנו, אם כתוצאה מפחד וגם אם כתוצאה מאהבה או כל סוג רגש אחר. למה? - כמו שציינתי, הרוגע הוא מצב שבו אנו לא מפעילים את הרגש הטוב שבנו, וגם לא את הרגש הרע שבנו. לכן אנחנו פועלים ומתנהגים באופן מכוון. הרוגע הפנימי משקף את זהותנו האמיתית, לכן כל חוויה רגשית תיחשב לאירוע טראומתי בעבורנו.
מה זה רגש? - רגש הוא חומר כימי שאנחנו מייצרים בתוך גופנו הפיזי, אם הדבר נעשה במודע או נעשה שלא במודע. נרקומן מזריק את הסם, את החומר הכימי, בעזרת מזרק לווריד שלו, ואילו מי שמרגיש מייצר את הסם, את החומר הכימי, את הרגשות, בתוך גופו הפיזי. כלומר, אנחנו נרקומנים לחומרים כימיים שאנחנו מייצרים בתוך גופנו הפיזי, ולכן אנחנו מסוממים מהרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו לחוויות טראומטיות.
חשוב להבין שכל הרגשות הפנימיים שבנו הם אישיים, הם אינדיבידואליים, ואין לרגשות הפנימיים שבנו כל קשר למציאות שבה אנחנו חיים. אנחנו נוטים להתבלבל ולחשוב שאנחנו מפחדים או אוהבים אנשים או דברים שהם חיצוניים לנו, אך הדבר אינו כך. מה שאנחנו עושים הוא ייחוס מה שאנו מרגישים כלפי כל מיני גורמים שהם חיצונים לנו, מצב זה יוצר ניתוק למציאות שהיא אשליה.
אירוע טראומתי אינו קורה באופן סתמי, הוא נגרם כתוצאה ממגוון רחב של סיבות, ואפשר לתקן ולהשתחרר מאותם אירועים רגשיים שנקלענו אליהם בעברנו. אבל חשוב לזכור שהאירוע הטראומתי נגרם לנו בשלב שבו היינו עוד ברחם אמנו. למה? - כיוון שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, הכל התבלבל אצלנו בסדר הטבעי בכל מה שקשור לגדילה ולהתפתחות שלנו, כתוצאה מכך שלא היה להורינו את הידע הדרוש לחיים רגועים ושלווים. לכן, אירועים טראומתיים הם חלק מתהליך התיקון של אישיותנו.
סיכום: בשלב זה, רמת המודעות שלנו גרמה לנו להתנתק מזהותנו האמיתית, כלומר אנחנו מתרגמים באופן שגוי את עצמנו, ולכן אנחנו לא מחוברים לעצמנו. מצב זה אינו מאפשר לנו להבין מי אנחנו, ומה הן היכולות שלנו. כי אם היינו מבינים מה הן היכולות שלנו, לא היינו גורמים לעצמנו ולדורות הבאים לתכנן את האירוע הטראומתי ולקלקל את עצמנו, מה שמצריך תיקון. כתוצאה מכך, אנחנו חיים באורח חיים שאינו רגוע ושאינו שליו, שעובר מדור לדור. לכן, אירועים טראומתיים הם חלק מחיינו, שהתרחשו עוד בהיותנו ברחם אמנו.
כדי להשתחרר מאירוע טראומתי צריך לזהות את הרגש, להיות מודע לו, לקשר אותו לאירוע הטראומתי שחווינו בעברנו, ולהתנתק מהרגש ולהירגע, אך לא להדחיק אותו, כי אז הרגש קיים בנו, להבנתי ומניסיוני.
