|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הכעבה. לממלכה יש מעמד דתי מרכזי [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
נורמליציה עם סעודיה היא עניין סבוך וארוך
|
|
שורה ארוכה של שיקולים ניצבים בפני ריאד בבואה להחליט על אופי היחסים עם ישראל - החל מהאיום האירני, דרך מעמדו של בן סלמאן וכלה בתפקידה כשומרת המקומות הקדושים ● ההתקדמות תהיה איטית ותלויה בעיקר בתועלת שתוכל סעודיה להפיק ממנה
|
|
ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה בחודש שעבר העלה שוב לסדר היום את סוגיית נרמול היחסים בין שתי המדינות. עוד ב-2020 ניכר היה שריאד פועלת במעין "נורמליזציה זוחלת" להכשיר את הקרקע לתהליך, שבסופו תתאפשר פתיחות גוברת מצידה ביחס לישראל. מאז התחלף ממשל בארה"ב, בין ארה"ב לאירן נפתח מו"מ על חזרה להסכם הגרעין, בישראל מכהנת ממשלה שונה והועמקו הקשרים בינה לבין מדינות מרכזיות באזור במסגרת הסכמי אברהם – התפתחויות שנודעת להן השפעה על עמדת סעודיה ליחסים עם ישראל.
בעיקר מאז נכנס מוחמד בן סלמאן לתפקידו כיורש עצר, ניכר שינוי הדרגתי ואיטי בממלכה ביחס לשאלת היחסים עם ישראל וקיימים איתותים לפשרות אפשריות בעניין. בין השאר דווח על מעורבות גוברת של המגזר הפרטי בישראל בעסקות בתחום הטכנולוגיה והחקלאות בממלכה, ואף על ריבוי פגישות בין גורמי ביטחון ישראלים וסעודים במטרה להדק את שיתוף הפעולה המודיעיני-אופרטיבי בין המדינות.
עם זאת, לשם מתן פומבי ליחסים וכדי לאפשר את הרחבתם, יהיה על בית המלוכה הסעודי להתגבר על רגישויות פנימיות וחיצוניות כאחת, הקשורות בין השאר לאופי הייחודי של הממלכה, ולהן השפעה על מעמדה, בעיקר כשומרת המקומות הקדושים לאיסלאם, ואף יציבותה. סעודיה תמכה מבחוץ בהסכמי אברהם ובכיריה, בראשם בן סלמאן, מתבטאים באופן מתון יותר מאשר בעבר כלפי ישראל. הגם שנותרו חסמים בפני שינוי מהותי בעמדת ריאד לגבי נורמליזציה.
היחסים עם ארה"ב. חיזוק היחסים עם ארה"ב הוא אינטרס סעודי עליון, הקשור גם למעמדו של בן סלמאן מבית. בשנים האחרונות ניכר ספק בקרב האליטה הסעודית לגבי מוכנותה של ארה"ב לעמוד לצידה בעת שאינטרסים סעודיים מאוימים, בעיקר בקשר לאירן. ייתכן שהסעודים שומרים פשרות אפשריות מול ישראל כתמורה לשינוי גישה כלפי הממלכה מצד וושינגטון, שיכלול בין השאר ביטחונות מול אירן ופתיחת דף חדש עם בן סלמאן, הצפוי לבסס לגיטימציה לשלטונו.
לכן, יש להמתין ולראות האם ימומשו הבנות שאליהן הגיעו ארה"ב וסעודיה בעת ביקור ביידן בממלכה. המסר המרכזי שביקש ביידן להעביר בפסגת היה, כי ארה"ב חוזרת ולוקחת על עצמה תפקיד של הובלה ואף תיווך אזורי, על חשבון סין ורוסיה שפעלו בשנים האחרונות לחיזוק אחיזתן באזור. מסר זה נתקל בספקנות מצד המשטרים הערביים, שאינם משוכנעים שוושינגטון הפנימה את המצוקות האסטרטגיות שלהן, בעיקר ביחס לאירן, וכי היא מוכנה להשקיע בשמירה על האינטרסים שלהן.
בראייתן, המסר שהעביר ביידן משקף אינטרס אמריקני מיידי - צורך למתן את מחיר הנפט. עדיין, הסעודים ביקשו לאתחל מחדש את יחסיהם עם ארה"ב, תוך הגברת שיתוף הפעולה הביטחוני וקבלת ערבויות אמריקניות בהקשר האירני, כתנאי לשיתוף פעולה שלהם בריסון חתירתה של סין להרחיב את נוכחותה באזור. לישראל מצידה אינטרס באוריינטציה ערבית פרו-אמריקנית, משום שהקשר בין מדינות ערביות לבין וושינגטון משליך ישירות על יכולותן/נכונותן להתקדם בנורמליזציה מול ישראל.
|
|
השפעתה של הסוגיה הפלשתינית
|
|
|
|
|
גישתו של המלך סלמאן שמרנית יותר [צילום: AP]
|
|
|
הסוגיה הפלשתינית. במארס השנה אמר בן סלמאן ש"ישראל לא נתפסת כאויב אלא כבעלת ברית פוטנציאלית... אם כי יהיה עליה לפני כן לפתור את הבעיות עם הפלשתינים". אביו, המלך סלמאן, אוחז בעמדה מסורתית יותר כלפי ישראל ושאלת הסכסוך, והוא קושר בין נורמליזציה עם ישראל לבין עמידת ישראל בפרמטרים של יוזמת השלום הערבית.
ערב ביקור ביידן בממלכה הדגיש שר המדינה לענייני חוץ, עאדל אל-ג'ובייר, את מחויבות ההנהגה הסעודית ליישום יוזמת השלום הערבית ולהקמת מדינה פלשתינית שבירתה במזרח ירושלים: "הבהרנו שהשלום מגיע בסוף התהליך, לא בתחילתנו". גם עמדה זו משאירה לממלכה מרחב תמרון לצעדי נורמליזציה איטיים ובהיקף קטן, לפני פתרון מלא מול הפלשתינים.
סביר שסעודיה תרצה לראות, בוודאי כתנאי קשרים רשמיים עם ישראל, לפחות תחילת דיאלוג ישראלי-פלשתיני – ולו כאליבי להתקרבות מדודה לישראל. ייתכן שהשוני המשתמע במסרים מבטא רצון לשמר מרחב תמרון, כשאמירותיו של בן סלמאן מכוונות יותר לדעת הקהל האמריקנית. בכל מקרה, צפוי שהסבירות לנורמליזציה עם ישראל תעלה לאחר מות סלמאן, ובה בעת מוערך שעמדת בנו תושפע גם מהבנתו את משמעות ההתקרבות לישראל ללגיטימציה הפנימית למינויו.
שינוי פנימי נדרש. מעבר לפוליטיקה הפנימית בסעודיה, עולה השאלה עד כמה החברה הסעודית, השמרנית ברובה, פתוחה לנורמליזציה עם ישראל. בשנים האחרונות, למעט ביקורת מסוימת, החברה הסעודית ידעה להכיל מהלכי שינוי חברתיים וכלכליים משמעותיים. עם זאת, אין להסיק מכך שמתן פומבי ליחסים עם ישראל, ובוודאי חתימה על הסכם נורמליזציה עימה, יזכה לתמיכה כזו, בעיקר בקרב זרמים סלפים, שלהם עדיין מעמד משמעותי.
אמנם באחרונה ניכר שיח סובלני יותר כלפי היהדות, שתכליתו לבחון את תגובת הרחוב ולהחדיר לשיח הציבורי מסרים של דו-קיום, אך מאמץ זה נתקל בביקורת, אומנם בעיקר מגולים סעודים ברובם מתנגדי משטר, לא מהאזרחים החוששים להביע בגלוי דעות המנוגדות לאלו של בית המלוכה. דעת הקהל נותרה ברובה נגד נורמליזציה עם ישראל: לפי סקרי דעת קהל שהתפרסמו באחרונה, 80% מאזרחי הממלכה מתנגדים להסכמי אברהם, הגם שישנה פתיחות מסוימת לקשרים עסקיים עם ישראלים. בכל מקרה, מוערך, כי ככל שבן סלמאן יחוש שבכוחו לשלוט בשיח הציבורי, כן יגבר ביטחונו לנקוט צעדי התקרבות לישראל.
|
|
|
|
|
צעדים מדודים בעקבות ביקור ביידן [צילום: AP]
|
|
|
מעמד בעולם המוסלמי. עניין זה הוא אינטרס עליון עבור סעודיה, העלולה להיפגע מביקורת כלפיה מצד גורמים, דוגמת אירן, המבקשים לנכס את הנושא הפלשתיני ולנגח אותה באמצעותו. שיפור יחסי הממלכה עם קטאר וטורקיה עשוי למתן ביקורת חיצונית לשיפור היחסים בינה לבין ישראל. בשל משקל הממלכה בעולם המוסלמי, הסכם עימה יעניק "הכשר דתי" ליחסים ועם ישראל וסביר שאף יאפשר לישראל לשפר יחסים עם העולם המוסלמי בכללו.
אירן. האיום שמציבה אירן למדינות האזור היה לאורך השנים בסיס להתקרבות שקטה בין ישראל לסעודיה, הגם שישראל מדגישה את האיום הגרעיני בעוד סעודיה רואה באירן כוח החותר להגמוניה אזורית ומדגישה את הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים של אירן ושלוחיה כאיום המאתגר אותה ביותר בעת הנוכחית.
הקשר עם ישראל נושא בחובו יתרונות לממלכה: תיאום ברמה המדינית-אסטרטגית מול אתגרים משותפים; סיכול איומים ברמה המודיעינית-אופרטיבית ובכלל זאת גישה לטכנולוגיה ישראלית, רלוונטיים להגנה מפני טילים. אומנם קשר עם ישראל עשוי לבצר את דימוי ההרתעה הסעודי מול אירן, אך בקרב מדינות ערב הפרגמטיות קיים חשש מלהיתפס כמשמשות מעין בסיס קדמי ישראלי. סעודיה, המקיימת דיאלוג מתמשך עם אירן, אינה יוצאת דופן בהקשר זה.
נראה שסעודיה תמשיך להכשיר בהדרגה את הקרקע לפתיחות רבה יותר ביחסים עם ישראל, גם אם במודל שונה מזה של הסכמי אברהם, הן בעומק הפתיחות והן בקצב השינוי. בעת ביקור ביידן הודיעה רשות התעופה הסעודית, שכפוף לאמנת שיקגו מ-1944, היא תאפשר מעתה למטוסים ישראלים לחלוף בשטחה האווירי. ההודעה נוסחה באופן עמום והוצגה כצורך לאומי-כלכלי לשיפור הקישוריות האווירית של הממלכה, והיא למעשה הרחבה של ההיתר שיש למטוסים ישראלים לטוס במרחב האווירי הסעודי לאיחוד האמירויות ולבחריין. עם זאת, סגן שגריר סעודיה לאו"ם, מחמד אל-עטק, הדגיש בדיון במועצת הביטחון בנושא הפלשתיני, כי אין המדובר בצעד בכיוון של נורמליזציה.
צעד נוסף שיש הרואים אותו כקשור לנורמליזציה הוא ההסכם הסעודי-אמריקני על עזיבת כוח המשקיפים הרב-לאומי בסיני (MFO) את האיים טיראן וסנפיר (שמצרים השיבה לריבונות סעודית ב-2017) והצבת מערכת מצלמות שתמלא את מקום הכוח ותמשיך להבטיח את חופש השיט במיצרי טיראן.
|
|
נורמליזיציה מלאה - יותר מדי
|
|
|
|
|
80% מהסעודים מתנגדים להסכמי אברהם [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
המסקנה מהתהליך שהוביל להסכמי אברהם היא, שבהינתן התמריץ והלחץ המתאימים, מדינות המפרץ עשויות לנקוט צעדים החורגים מהקונצנזוס הערבי וגם מעמדותיהן בהקשר הפלשתיני. לכן, ייתכן שריאד תקדם את יחסיה עם ישראל ללא קשר ישיר להתקדמות בערוץ הישראלי-פלשתיני אלא ביחס לתמורות שתקבל מארה"ב. ואכן, ליחסים בין וושינגטון לריאד, ויותר מכך - לקשב אמריקני ולהובלה אמריקנית את הנורמליזציה במזרח התיכון, יש חשיבות מכרעת. אם ההנהגה הסעודית תעריך שהתקרבות לישראל תסייע לה להדק את יחסיה עם ארה"ב, לשפר את הדימוי הקיצוני שדבק בה ולזכות בדיבידנדים כלכליים ומדיניים, היא עשויה ללכת עוד צעד לקראת ישראל.
המשכם והרחבתם של הסכמי הנורמליזציה הקיימים חשובים לקשר בין ירושלים לסעודיה, בין היתר משום שהם אמורים להעניק הכשר להצטרפות מאוחרת אליהם. אולם דווקא הישארות במסלול צדדי תוך סיוע מאחורי הקלעים לחימום יחסי ישראל עם מדינות ערביות ומוסלמיות, עדיפה לריאד בשלב זה. דחיפה לקידום ולהחצנת הקשרים ובוודאי הפיכתם לסוגיה פוליטית פנים-ישראלית, כפי שאירע סביב ביקור ביידן במזרח התיכון, ייצרו ציפיות לא-ריאליות, יגבירו לחץ על הסעודים ויפגעו בתהליך. למרות שסעודיה עוברת בשנים האחרונות שינויים חברתיים-תרבותיים לא מבוטלים, שאלת היחסים עם ישראל נותרה עבורה קשורה למעמדה ואף יציבותה. לכן, בעת הנוכחית, הסכם נורמליזציה מלא נתפס בממלכה כצעד רחוק מדי.
|
|
|
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). המחבר מודה למנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, על עצותיו המועילות.
|
|
| תאריך:
|
20/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
20/08/2022
|
|
יואל גוז'נסקי
|
|
+מזרח תיכון חדש, והפעם זה אמיתי
|
|
09:54 20/08/22 | יעקב עמידרור | לרשימה המלאה |
מעמדה של ישראל במזרח התיכון השתנה לבלי הכר: הסכמי אברהם מזרחה, שיתופי פעולה אנרגטיים מערבה, התייצבות לצד הסונים נגד אירן, תחושת המיאוס של מדינות ערב מן הפלשתינים ועוד ▪ רבים ירצו לחבל במעמד זה ולכן על ישראל לפעול בזהירות
|
|
|
|
|
|
החתימה על הסכמי אברהם [צילום: אלכס ברנדון, AP]
|
|
|
|
|
|
נורמליציה עם סעודיה היא עניין סבוך וארוך
|
|
|
בסבב הרצאות ושיחות בכמה מדינות באירופה על השפעת הסכמי אברהם על המרחב, אמרה לי בכנות חברה בפרלמנט האירופי: "האמת שאנחנו לא מבינים את מה שהולך אצלכם במזרח התיכון, ויותר מזה - אנחנו לא יודעים מה השתנה שם". מדיניות המבוססת על בורות אינה טובה למדינת ישראל, ולכן ראוי להסביר במכחול רחב וללא ירידה לפרטים "מה הולך פה".
|
|
|
|
|
לפני כשבועיים נפגש ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד עם עבדאללה מלך ירדן. הוא אף זכה למחווה חריגה בדמות דגל ישראל שהוצב בפגישה. כך מדווחים באתרי החדשות. זו ידיעה מרעישה. ירדן מניפה דגל ישראל בפגישה עם ראש הממשלה. למה זה אמור להיות חידוש גדול, אנחנו לא בהסכם שלום איתם או משהו דומה? מלשכתו של לפיד נמסר כי הפגישה הייתה חמה וארוכה וכללה ארוחה משותפת של המלך, ראש הממשלה והמשלחות (משהו על כשרות?), ובתום הפגישה הודה לפיד למלך על קבלת הפנים והאירוח החם. המנהיגים סיכמו להמשיך בהעמקת הקשר ובשיח בין המדינות והעמים. עד כאן הדיווחים ואיך שזה נשמע - הכל חלום. נתעלם מזה שרק עכשיו מניפים את דגל ישראל שם. ניזכר במלך חוסיין מגיע למשפחות ההרוגים בפיגוע בנהריים וכורע ברך לפני המשפחות האבלות. את הדמעות שלו על רבין ז"ל ועוד ועוד. ממש געגועיי לירדן.
|
|
|
|
|
ראש הממשלה יאיר לפיד כינס (יום ב', 3.8.22) את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני), בלשכתו בירושלים. בתחילת ישיבת הקבינט ניתנה סקירה על המצב הביטחוני בדרום, ע"י גורמי הביטחון, ראש השב"כ, הרמטכ"ל וראש אמ"ן.
|
|
|
|
|
המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, שהגיע ללבנון להמשיך במשימת התיווך בין ישראל ללבנון על תיחום הגבול הימי בין שתי המדינות, נועד אמש בבירות עם שר האנרגיה הלבנוני ווליד פיאד ועם ראש המודיעין הלבנוני עבאס אברהים ומפקד צבא לבנון הגנרל עמאד עון. אחר כך סעד ארוחת ערב עם ראש הממשלה נג'יב מיקאתי ועם סגן יו"ר הפרלמנט אליאס בו צעב והיום ישתתף בפגישה משולשת עם נשיא לבנון מישל עון, יו"ר הפרלמנט נביה ברי וראש הממשלה נג'יב מיקאתי כדי לדון בהצעה החדשה שהביא מישראל.
|
|
|
|
|
האם המדיניות המזרח תיכונית של מחלקת המדינה האמריקנית מבוססת על תובנות המעוגנות במציאות המזרח תיכונית? האם על מעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל לראות בתובנות המקובלות על מחלקת המדינה מקור סמכותי למדיניות ישראל בנושאי המזרח התיכון כגון סוגיית האיום הגרעיני והקונבנציונאלי האירני והסוגיה הפלשתינית?
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
