השופט: יניב בן-הרוש, בית משפט השלום בבאר שבע
המועד: יום חמישי, 20.10.2022, שעה 09:00
הנושא: מעצרים
השופט יניב בן-הרוש מעודכן בהנחייתו של פרקליט המדינה, עמית איסמן, בנוגע לבקשות למעצר עד תום ההליכים אשר פורסמה יומיים בלבד לפני כן. לעומת זאת, התובעת המשטרתית הניצבת לפניו אפילו איננה יודעת במה מדובר בתיק בו היא מייצגת, מה שלא מפריע לה להתנגד לבקשת הסניגור להקל את תנאי השחרור בערבות. בן-הרוש מכתיב החלטה בקול חרישי במקביל לשיחותיהם של עורכי דין, להם אין הוא מעיר - ועוד נראה שזו התנהלותו הרגילה.
כרגיל, את סדר התיקים קובעים הצדדים. בן-הרוש מבקש לראות את גרסתו של החשוד, מטפל זר החשוד בתקיפת הזקן בו טיפל, מעיין בה כמה שניות ופונה לתובע: "זה לא יותר באזור הרשלנות? אתה לא רואה שהוא מטיח אותו ברצפה. הוא הניח שם את ההליכון כדי להרים אותו. איפה הוא ישים את ההליכון, במרחק של שלושה מטר? טוב, איך נתקדם עם התיק הזה? הדרכון שלו כבר מופקד [במשטרה]? בוא נתקדם קודם בראיות. יש סרטון. לא רואים מטפל שלוקח וזורק אותו. רואים אותו מחזיק בצוואר והוא נופל".
התובע טוען שהמטפל הודה בחקירתו שנהג שלא כשורה. בן-הרוש מגיב: "ראיתי את הסרטון", מצטט מחקירתו של החשוד וממשיך: "ייחסתם לו תקיפה; לא יודע. [אולי זו] חבלה ברשלנות, אם נגרמה לו חבלה". ראוי לציין, כי למרות העומס הרב שעל שולחנו - בן-הרוש עיין בסרטון שהוא הראיה המרכזית. העובדה הזאת, יחד עם עדכונו בהנחיה של איסמן, מובילים אותו לומר לתובע המבקש מעצר עד תום ההליכים: "איך? מה מעצר? איך זה מתיישב עם ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה?". ברור שהאיש לא יוכל להיות מטפל אם ישוחרר במגבלות, אבל בן-הרוש מציע ללכת על החלופה שהציע הסניגור: "הוא יהיה ב[עיר] רחובות, איסור יציאה מהעיר, איסור יצירת קשר. לא הייתי לוקח את המטפל הזה לסבא שאין לי". התובע מבקש להתייעץ ועוד נחזור לתיק הזה.
"יאללה, בוא ניתן לו מכות"
התיק הבא הוא של אותה תובעת בלתי-מיודעת וגם כאן היא לא ממש בעניינים: היא מבקשת לדעת במי מדובר. בן-הרוש: "הוא רוצה לצאת כל יום שעתיים-שלוש לחפש עבודה; תהיה עבודה - נתקדם". הסניגור מבקש לשחרר את מרשו, אך בן-הרוש ערני: "אמרת שהוא רוצה לחפש עבודה". הסניגור מסביר מדוע האיש מתקשה למצוא עבודה וטוען שהמסוכנות נקודתית. כבר ראינו שבן-הרוש מכיר את העובדות: "למה היא נקודתית? היא לא אשתו, זו אשתו של אחיו. זה לא סיפור קלאסי של מסוכנות קלאסית נקודתית. זה סיפור של 'יאללה, בוא ניתן לו מכות'. הוא יכול מחר לתת מכות למישהו אחר.
"הוא ייצא כל יום שלוש שעות עם מפקח לחפש עבודה. הוא ימצא עבודה - תבוא לפה. מעסיק אחד אמרת שאין לו חשק לבוא לבית משפט [כדי לקבל אישור כמפקח]; תביא מישהו אחר. מעסיק אחד לא רוצה לבוא, אז אין אפשרות [בכלל]?". הסניגור ממשיך לטעון שלא יכול למצוא מעסיק שכזה ומציין שאין מי שיפרנס את החשוד. בן-הרוש: "מה לעשות? חנקו את הבן-אדם, באו עם אלות. באלו שעות הוא רוצה את החלון לחפש עבודה, שעתיים כל יום? לא רוצה - נשאיר את התנאים כמו שהם".
בן-הרוש מדלג על הסניגור ושואל במישרין את החשוד באלו שעתיים נוח לו לצאת. כעת טוען הסניגור ששעתיים לא יספיקו. בן-הרוש: "קובעים פגישה, באים לראיון. לא נמציא את הגלגל". התובעת מגיבה ובן-הרוש מכתיב החלטה בקול חרישי, אותו קשה לשמוע בסוף האולם (שם יושב גם החשוד), בין היתר בשל השיחות המתנהלות בו. הוא מאפשר לחשוד לצאת לשעתיים מדי יום לחפש עבודה, ומוסיף בעל-פה: "אני מבטיח עכשיו: ימצא עבודה - אני אתן לצאת אליה". החשוד טוען שהחלטה זו אינה מעניקה לו תקווה ומצטט מעביד שסירב לפקח עליו. בן-הרוש מגיב בחריפות: "זה דיבור של עבריינים. תביא מפקח, תגישו בקשה ונגמר הסיפור".
חוזרים למטפל והנה יש פתרון מפתיע: האיש מבקש לחזור לסרי-לנקה. בן-הרוש צריך לשכנע דווקא את הסניגור: "אני אומר לך אמיתי: אם אתה מתעקש לשחרר אותו - אני משחרר אותו עם ערבות של 10,000 שקל, שיהיה ברחובות 20 שנה. אבל הם מוכנים לתת לו שירות VIP, עד סרי-לנקה". בן-הרוש קובע שהאיש יגורש "מדלת לדלת" עד 24 בחודש, ואם לא - ישוחרר למחרת לחלופת המעצר. "היה מקום לשחררו כבר עתה, אבל אין לו הפקדה והוסכם על גירושו, וזהו תהליך שישרת את האינטרסים של כל הצדדים".
"יש מכות? יש מצב?"
מאחר שבן-הרוש אינו מנהל את סדר הדיונים, מתחילים סניגורים להתווכח מי יהיה קודם. לאחד יש דיון בתל אביב בשעה 11:00, האחר טוען שהתיק שלו קבוע ל-08:30, שלישי מרים בצחוק את אגרופו וסוחט מבן-הרוש תגובה מחויכת: "יש מכות? יש מצב? תיזהר מהשמאלית שלו". כעת מתחוללת מהומה של ממש. שורה של עורכי דין מדברים. אחד מהם מדבר עם איש השב"ס. אחר מדבר אחורה אל לקוחותיו. מתורגמן מדבר עם המטפל הזה בהיוועדות חזותית וניתן לשמוע את האיש. אנשי יחידת נחשון מדברים ביניהם בתא העצורים. שלושה סניגורים מדברים ליד התא. עוד סניגור מדבר עם עוד איש נחשון. הסניגור הממהר מדבר בטלפון. עצור בתא מדבר עם איש נחשון. היחיד ששותק הוא בן-הרוש.
למעשה, בן-הרוש תורם למהומה. כאשר הוא מבקש מסניגור לחזור על הבקשה למעצר בית, סניגורית מתערבת ומזכירה לו שהוא אמור לבדוק מפקחים במעצר בית של קטין. בן-הרוש נענה לה ופונה לאחד מהם: "בן כמה אתה? מה הטלפון שלך? מה אתה עושה בחיים? איפה הוא יעבוד אצלך? באיזו חנות? איזו כתובת? אתה יודע מה מייחסים לו? ממתי העבר [הפלילי] שלך?". כעת תורו של השני: "אתה עובד באותה חנות? מה אתה עושה שם? אתה מוכר? מה הקשר שלך לעצור? אתה יודע מה התפקיד שלך? אתה צריך לשמור עליו, ואם הוא יוצא - אתה מתקשר למשטרה".
במקביל לכל זה נמשכת המהומה, ובן-הרוש מתעורר: "שקט באולם, בבקשה" - אבל זה לא ממש עוזר. כולם ממשיכים לדבר, ולכל היותר - קצת יותר בשקט. אני רושם: "השיחות מתחדשות, לא ממש שמים עליו. ראינו כבר אולמי מעצרים למופת, זה תלוי בשופט. הם מרגישים שאין בעל בית". הסניגור הממהר מצא פתאום זמן לדבר עם בן-הרוש ליד הדוכן. עוד סניגור מתקרב. מתורגמן מדבר עם איש נחשון. הסניגור מדבר עם עצור בהיוועדות חזותית בקול רם במיוחד. סניגורית מדברת עם חשוד. סניגוריות מדברות ביניהן. עוד סניגור מדבר עם בן-הרוש. מישהו מהקהל מדבר עם סניגור.
נחזור לרשימות שלי: "הלו, זה בית משפט??? קקופוניה מוחלטת". סניגורית, שמקודם דיברה בעצמה, צועקת: חבר'ה, שקט - וזה לא משום שהיא החליטה לסייע לבן-הרוש, אלא כדי שתוכל להשתלט על האולם ולדרוש שכעת יידון התיק שלה. המהומה נמשכת. במקביל איש נחשון אומר לבן-הרוש מיהו העצור שבתא ובן-הרוש תוהה היכן סניגורו. סניגור מנמק בקשה, קבוצה של סניגורים אחרים ממשיכים לדבר ושומעים אותם יותר מאשר אותו. עוד סניגור ניגש לדוכן. אני רושם: "ממש לא צריך לאפשר את זה. אווירת שוק". סניגורים ממשיכים בשיחה חופשית על חופשות ונסיעות.
השורה התחתונה: בקיאות רבה, הכנה מצוינת ושליטה מהירה בפרטים – לצד חוסר שליטה מוחלט באולם. דומה, כי בן-הרוש שכח שתפקיד מרכזי של השופט הוא להבטיח את הסדר ולשמור על כבודם של בית המשפט, ההליך והצדדים עצמם. כפי שציינו שוב ושוב, מהומה באולם מעצרים אינה גזירת גורל אלא מצויה לרוב באחריותו של היושב על הדוכן. בהיבט הזה, בן-הרוש נכשל ובגדול.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 6.
