בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
קומדיה של שמחה ועצב [צילום: ליאון אלי]
|
|
|
האוצר של נפוליאון: חלום ואמונה שאכזבו
|
עיבוד של המחזה "האוצר" מאת שלום עליכם על חלומם של יהודים בעיירה למצוא מטמון וההשלכות לכך. מוטי אברבוך, שעיבד וביים את המחזה, אומנם הכניס שירים ומוזיקה אך לא הלך עד הסוף. השירים האריכו את המחזה, הוא לא תמצת את העלילה והתוצאה היא שיש במחזה פחות מדי שירים ויותר מדי מלל. משעשע ומבדר אך לא מספיק
|
שלום רבינוביץ הידוע לנו כשלום עליכם הנו אחד הסופרים היידישאים הידועים החשובים. הוא נולד ב-1859 ואחד מהמחזות שהוא כתב הנו "האוצר". במחזה זה הוא מתאר את חיי היהודים בעיירה יהודית בפולין המאמינים והחולמים למצוא אוצר בעיירה שישחרר אותם ממצוקתם. יש במחזה מן הסאטירה העדינה על חיי היהודים בעיירה. המחזה שנכתב לפני למעלה מ-100 שנה ב-1907 זכה לעלות על בימות בהפקות רבות כאשר בכל הפקה הבמאי ביים את המחזה באינטרפרטציה אחרת והאיר פן אחר של המחזה. גם בהפקה הנוכחית של תיאטרון היידיש ההפקה מתאפיינת בזאת שהיא הראשונה בה מופיעים שירים הפזורים לאורך כל ההצגה. קהל תיאטרון היידיש מורכב כמעט כולו מאנשים מבוגרים יוצאי מזרח אירופה לרוב, שכבר הספיקו לראות את "האוצר" לפחות פעם אחד בגרסאות השונות בהן המחזה הוצג. כדי לעניין אותם מחדש במחזה הוא חייב להיות שונה, מבדר, מלא מוזיקה, שירים, ריקודים כנהוג בתיאטרון היידיש. מוטי אברבוך שעיבד וביים את המחזה אומנם הכניס שירים ומוזיקה אך לא הלך עד הסוף. השירים האריכו את המחזה, הוא לא תמצת את העלילה והתוצאה היא שיש במחזה פחות מדי שירים ויותר מדי מלל. העלילה מתארכת ולפעמים מיגעת ביחוד במערכה הראשונה. צוות השחקנים הרב המונה 14 איש ובראשם בתפקיד הראשי מוטי גלעדי עושה את כל המאמצים לשפר את המצב ומשחק בצורה שרגילים לשחק בתיאטרון היידיש ואין לבוא אליו בטענות כל שהן. מאחר שבתכניה מפורטים רק שמות השחקנים לפי הא-ב ללא פרוט התפקידים ששחקו אין לי אפשרות להתעכב על משחקם של לפחות כמה מהם. מוטי גלעדי הנו השחקן המרכזי והמניע את העלילה. הוא שר ומשחק היטב כגביר העיירה לוי. כתב את הפיזמונים מיכאל פלזנבאום ואת המוזיקה מישה בלכרוביץ. התפאורה - דירה של יהודים עיצב אלכסנדר ליסיאנסקי. זאת דירה שתוך כדי חיפוש המטמון של נפוליאון אנו עדים להריסתה ופירוקה לגורמים. את התלבושות עיצבה בהתאם לתקופה בחן רב דלית ענבר ואת התנועה הרבה עיצבה מיטל דמארי. המחזה מתאר יהודים החולמים על האוצר שנפוליאון הטמין בעיירה שלהם.חלום זה מעסיק אותם ומפריע לחיי היום יום התקינים שלהם.דבר זה מביא לסכסוכים, ריב, עלבונות בין יוצאי עיירות שונות,"מכירת" הבת ועוד מעשים שאין להתפאר בהם. היהודים בעיירה תכננו את חייהם על-פי החלום והאמונה למציאת המטמון. אמונה זו החזיקה אותם ונתנה להם טעם בחיים וכאשר בא האכזבה הפתרון הוא עליה לארץ ישראל. כל עוד אין הבנה והתחשבות בין היהודים בינם לבין עצמם אין כל אפשרות למצוא את האוצר ואיתו את השלווה והחיים המאושרים. זאת קומדיה של שמחה ועצב, טרגדיה של חלום ואמונה שלא התגשמו ואכזיבו. רב המרגיש שהוא תרנגול הכפרות של כל העיירה והמוכן "להקריב" את בתו לטובת כל העיירה. החלומות תמיד נתנו תקוה ליהודי ואין לזלזל בהם. האוצר אפשר למצאו לא עם שנאה וריב אלא רק עם אהבה. לראות או לא לראות: משעשע, מבדר אך לא מספיק.
|
פחות מדי שירים ויותר מדי מלל [צילום: ליאון אלי]
|
|
|
|
משעשע ומבדר [צילום: ליאון אלי]
|
|
|
|
תאריך:
|
28/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
28/04/2011
|
|
ליאון אלי
|
האוצר של נפוליאון: חלום ואמונה שאכזבו
|
|
כמו בימיו הטובים כאלוף פיקוד מרכז, עוזי דיין הוא שוב חלק מהנוף האנושי ביו"ש. משוטט בחברון עם טיילים אמיצים מגוש דן, מרצה בסמינר של מתנחלים, עורך ביקור תנחומים באיתמר הפצועה, קופץ לבקעה. בין לבין הוא מתראיין ברדיו בסוגיות של שטחים ושלום והודף שם כמיטב יכולתו רעיונות של נסיגה וכניעה. "לא סידורי ביטחון אנו דורשים, אלא ריבונות", כתב לאחרונה בעיתון. קוראים מבוגרים, שעדיין זוכרים את המיקום הקודם שלו בפסיפס הדעות הישראלי, שפשפו עיניים בתימהון.
|
|
|
הרחם הוא איבר חלול דמוי אגס הממוקם בבטן התחתונה של האישה, בין שלפוחית השתן והחלחולת (Rectum). צוואר הרחם הוא החלק הצר והתחתון של הרחם, והוא יוצר מעין תעלה שנפתחת אל הנרתיק, המובילה אל מחוץ לגוף האישה. מדובר באיבר המורכב מסוגים רבים של תאים. באופן תקין, התאים מתחלקים רק כאשר הדבר נחוץ לתפקודו של הגוף. כאשר התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה, נוצר גוש רקמתי. גוש זה של רקמה עודפת נקרא גידול.
|
|
|
בגיליון האחרון של Jewish Quarterly היוצא לאור בלונדון, רבעון יהודי אינטלקטואלי, שמדינת ישראל תקועה לכותביו כמו קוץ בתחת, התפרסמו רשמי מסע מאל-אנדלוז האמיתית מאת עדינה הופמן, שהיא אחת העורכות של הוצאת הספרים הירושלמית באנגלית "איביס" 1. בדבריה היא מטפחת את המיתוס או המטאפורה הכוזבים של אל-אנדלוס – אנדלוסיה – כגן עדן תרבותי של שלוש הדתות, יהודים מוסלמים ונוצרים. פריחה תרבותית גדולה, שכל אחד משלושת היסודות תרם לה כביכול. זה חלומה הכוזב, והנוגע ללב בתמימותו, על אנדלוס החדשה, קרי המזרח התיכון.
|
|
|
האם ראוי שעיתונאי יבקש מבית המשפט להטיל צו איסור פרסום גורף על פרשה אישית שבה הוא מעורב, כדי למנוע מעמיתיו לדווח על חייו הפרטיים?
|
|
|
חודשיים לאחר ההשקה העולמית של האייפד 2, מתחילה נציגת אפל בישראל, איידיגיטל, לשווק את מכשיר הטאבלט. החברה תחל למכור את האייפד 2 בחנויותיה ביום שישי הקרוב, כאשר במקביל יימכר המכשיר ברשת אופיס דיפו, בדומה למכירות האייפד 1. כמו-כן, תחל גם רשת ביג בוקס למכור את האייפד בחנויותיה.
|
|
|
איציק וולף
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
|
|
|
|
|
|
|
|