שדים רצים בעולם. הם לא יצאו משום בקבוק. הם הגיחו מאי שם ביום ברא אלוקים אדם על הארץ ו
פרו ורבו ושרצו ורדפו אלה את אלה, ואלה גם אלה יחדיו רדפו כל מי שנברא בצלם ושיסו את הנסים מפניהם זה בזה, את אלה שחברו עליהם כדי לשרוד - ונדרסו, באלה שהכחישו אותם - ונטרפו.
הנדרסים והטרופים לכדו את השדים וקשרו אותם ביערות וצימחו סביבם קוצים וברקנים וחוחים חומות חומות, ונעלו אותם בחשכה, השקו אותם סם מרדים, והלכו להאיר את העולם.
משם הם יוצאים עכשיו. נעורים אט אט מתרדמתם, משם הם רצים בעולם. מכבים אורות. משם הם רומסים את חומות הסבך, משם הם מנתקים את החבלים האוסרים אותם אל עצי היער, משם הם יוצאים שוב לרדוף, והברואים בצלם אינם מודים, אינם רואים, אינם חפצי חיים, וגם נביאים כבר אין להם...
אין מנוס. הרואה שד צריך להודות שהוא שד, והנס מפניו הוא כמי שנופל בזרועו וניצל רק אם הוא כורע לפניו. עכשיו.
