ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, פורס בדרכו לכס ראשות הממשלה שטיח פרום, שכבר לא ניתן יהיה לאחות את קרעיו ושסעיו בתקופה בה הוא יישב על כסא ראש הממשלה.
קשה להבין כיצד יפעל שר הביטחון בממשלתו של בנימין נתניהו בנושאי ביטחון בשטחי יהודה ושומרון, כשכל סמכויותיו באותם השטחים מעבר לקו הירוק נתלשו ממשרדו והועברו לתחום אחריותו של סגן שר במשרד אחר מטעם מפלגה אחרת. מיותר לציין, שמדובר בשטחים בהם ישנה התלקחות מדממת כמעט כל יום.
אם הדרישה לפיצולים במשרד כה משמעותי בחיינו, כמו משרד הביטחון, הייתה מעוגנת בשיקולים מקצועיים טהורים ומתבססת רק על ראיית הנחיצות בהתייעלות, בוודאי שהיה מקום לברך על הפיצול. אך מה שמצחין כאן, שדורשי הפיצול והנענים לו אינם מסתירים את השיקולים הפוליטיים ורק מתוך שיקול פוליטי הם איתנים בדעותיהם, ואינם מתביישים בבזבוז הכספי המתלווה לפיצול המכוער.
תוכניות לימוד ותוכניות חינוכיות בבתי הספר הם חלק בלתי ניתן לניתוק מהמסד עליו חי ונושם, חי ופועל משרד החינוך. סגן שר, שלא יהיה כפוף בכלל למשרד החינוך ולשר החינוך, הוא זה שיהיה אחראי במשרדו שלו לכל תוכניות הלימוד ולכל התוכניות החינוכיות, שהן למעשה תמצית ההוויה הקיומית של משרד החינוך. מדובר ביותר מ-20,000 תוכניות להכשרת מורים, פעולות העשרה בבתי הספר, פעולות תרבות ופנאי ותוכניות לימוד גרידא - שתקציבן השנתי הוא מעל שני מיליארד שקל.
ממשלת ישראל העתידה לקום בימים אלו מכערת את עצמה בפיצול כספי בזבזני וחסר כל הגיון מקצועי בעבודה השוטפת והיומיומית במשרד הביטחון ובמשרד החינוך.
מצער אותי אישית, שמפלגת "נעם" קיבלה מעמד רב עוצמה במערכת החינוך. אחד ממייסדי מפלגה זו, יגאל כנען, ששובץ במקום שלישי ברשימתה לכנסת, לא התבייש להתבטא נגד שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה. הוא לא התבייש לפרסם פוסט בפייסבוק תחת הכותרת "טלפיים של קרמבו". אני אישית מעריך ואף מעריץ את פעולתה של תנועת הנוער הקטנה מאוד "כְְּנָפַיִם שֶׁל קְרֶמְבּוֹ", שמפעילה היום ארבע תוכניות חינוכיות, הפועלות להכלת ילדים עם צרכים מיוחדים. לצערי, יהודי, שספר הספרים יקר לו, לא התבייש להתבטא נגד תנועה, שמבצעת פעילות ערכית ממדרגה ראשונה. הוא פשוט אינו מתבייש לצאת נגד שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה.
אודה, שאני חושש לגורלן של תוכניות לגישור על פערי שפה בין ערבים ליהודים. יש בתוכניות אלו חיזוק והעשרה במקצועות המדעיים, תוכניות ללימודי ערבית המיועדות לתלמידים יהודים ותוכניות, שנועדו לסייע לתלמידים מוחלשים בחברה הערבית. אני חושש לגורל תוכניות כה חשובות ממי שתוחם את פעולתו ב-ד' אמות של הזהות היהודית.
