|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
פסד הדין פורסם דווקא בימים גורליים אלה [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
|
|
|
בג"ץ מצטרף לחגיגת הסבירות
|
|
נשאלת אפוא השאלה, כיצד קרה שפסק הדין בעניין העובדים הזרים, שהעותרים המתינו לו כאמור ארבע שנים תמימות - פורסם דווקא בימים הרי גורל אלה, שבהם מבקש ח"כ רוטמן להשלים את הליך החקיקה של ביטול עילת הסבירות?
|
|
ביום 12.07.23 התפרסם פסק הדין של בג"ץ (6942/19) בעניין כספי הפיקדון של עובדים זרים. ארבע שנים תמימות המתינו העותרים לפסק הדין הנ"ל של בג"ץ, והנה פתאום, לפני יומיים כאמור, נחת פסק הדין על שולחנו של הציבור, שנתון בעצם הימים האלה במאבק עקוב מדם (תרתי משמע) על גורלה של עילת הסבירות. ובהקשר זה יובהר: חלק ניכר מפסק הדין עוסק במה שבג"ץ מכנה מבחן המידתיות "במובן הצר", שאינו אלא מבחן הסבירות - כפי ששופטי בג"ץ עצמם מבהירים בפסק הדין. פסק הדין הוכרע ברוב של שישה שופטים שתמכו בפסילה של דבר החקיקה הרלוונטי מטעמי העדר מידתיות במובן הצר - כלומר מטעמי העדר סבירות, וזאת - כנגד עמדת המיעוט של השופט נעם סולברג ששלל את עמדת הרוב בעניין זה. כיוון שהשופט סולברג הוא האילן הגבוה שבו נתלה ח"כ שמחה רוטמן בשללו את עילת הסבירות, נצטט כאן משפטים אחדים מפסק הדין של השופט סולברג - להלן הדברים: -
"אבקש להביע הסתייגות מן המגמה המסתמנת בפסיקה, המעניקה משקל הולך וגדל למבחן המשנה השלישי של המידתיות. כפי שציינתי זה לא מכבר: בפסיקה ניתן להבחין במגמה ברורה, של העברת עיקר כובד המשקל למבחן המשנה השלישי - מידתיות 'במובן הצר'. על הסתייגותי ממגמה זו, בעיקר בשל האופי הערכי הטמון במבחן המשנה השלישי, ועל המשקל הלא-מידתי שניתן למבחן המידתיות במובן הצר (שאינו אלא גרסה נוספת של עילת הסבירות המהותית)' - הערתי בכמה מקומות. דומני, כי מבחן המידתיות 'במובן הצר', הוא 'מבחן קשה ליישום... מבחן זה הוא בעל אופי ערכי מובהק. כה מושרש הוא ההיבט הערכי של מבחן זה, עד שדבק בו הכינוי 'מבחן המידתיות 'במובנו הערכי'. בתמצית אציין, כי ישום מבחן 'המידתיות במובן הצר', לא כל שכן הרחבת השימוש בו, עלול לעורר את כל אותם קשיים שבהם לוקה עילת הסבירות המהותית... "המשפט החוקתי שלנו אינו מכריע בשאלה כיצד ראוי להתנהל הליך חקיקה אידיאלי, ובית המשפט אינו בוחן האם תוצר ההליך הזה הוא תוצר אידיאלי. מקומן של הכרעות חברתיות הוא בידי המחוקק, ובית המשפט מכיר ומכבד את כללי המשחק הפוליטי. בית המשפט בוחן את הליכי החקיקה בריסון רב, ואינו מתערב אם לא נפל פגם היורד לשורשו של ההליך. את התוצר החקיקתי הוא בוחן לפי חוקי היסוד ובהתאם לפסקת ההגבלה, אך בשום אופן אין הוא בוחן את ענייניות החוק ואת סבירותו".
עד כאן הציטוט. אכן, פסק הדין עוסק בסבירותו של דבר חקיקה, ואילו ח"כ רוטמן מבקש להחיל את ההלכה של השופט סולברג גם על החלטות מינהליות. אבל דומה, שח"כ רוטמן יקפוץ על דבריו אלה של השופט סולברג בפסק הדין כמוצא שלל רב מאד, וזאת - בעיקר עקב המטען הערכי שהשופט סולברג מייחס לעילת הסבירות ולקשיים ביישומה. נשאלת אפוא השאלה, כיצד קרה שפסק הדין, שהעותרים המתינו לו כאמור ארבע שנים תמימות - פורסם דווקא בימים הרי גורל אלה, שבהם מבקש ח"כ רוטמן להשלים את הליך החקיקה של ביטול עילת הסבירות? אם יספרו לי שפסק הדין פורסם - דווקא עכשיו - בלחצו של השופט סולברג - לא אפול מן הכיסא. |
| תאריך:
|
15/07/2023
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2023
|
|
יוסי דר
|
|
+ימי הפחד וההשתקה
|
|
16:35 15/07/23 | עמנואל בן-סבו | לרשימה המלאה |
רקטור האוניברסיטה בנאום פוליטי מובהק, עם דעה פוליטית מוצקה, דיבר ודיבר על פוליטיקה ▪ חלק גדול מהציבור נע באי-נחת, מביטים אלה על אלה והרקטור ממשיך בנאום האני מאשים שלו
|
|
|
|
|
|
אוניברסיטת חיפה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+הפטרונות והגזענות עדיין איתנו
|
|
10:46 15/07/23 | עמיחי שיקלי | לרשימה המלאה |
שורש המאבק הפוליטי הנוכחי הוא סוציולוגי ביסודו, ולא דרושים לא דמיון מפותח או פרופסורה כדי לזהות את הקו המקשר בין מרבית מוביליה של המחאה: זוהי המחאה האליטיסטית ביותר שראתה מדינת ישראל בתולדותיה, וכנראה שגם היקרה מכולם עם לשפוט לפי שטחי הפרסום היוקרתיים שרוכשים מוביליה לאורך חודשים רצופים בעלות של מאות מיליוני שקלים
|
|
|
|
|
|
המחאה נגד הרפורמה [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+אסור להיכנע לסחטנות
|
|
10:26 15/07/23 | יואב יצחק | לרשימה המלאה |
▪ אולמרט, ברק, יעלון וחלוץ וגורמים רבים נוספים ממשיכים להסית נגד הקואליציה בכלל וה ממשלה בפרט; ▪ בעידודם של כלי התקשורת הם פוגעים בכושר ההרתעה ומסייעים בפועל לאויב ישראל, ובראשם: אירן, חיזבאללה וחמאס; ▪ למרות ההסתה החמורה, סביר להניח: גם טייסים ולוחמים שהצהירו על סרבנות ואי-התנדבות, יתייצבו ביום פקודה - כדי לשמור על משפחותיהם ועל ביטחון המדינה
|
|
|
|
|
|
אולמרט. נאלץ לפרוש, הורשע [צילום: מתוך שידור זום]
|
|
|
|
ברק, נבעט מהפולטיקה [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בג"ץ מצטרף לחגיגת הסבירות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עובד 1
|
15/07/23 10:20
|
|
|
|
2
|
|
בשכונות שופטי בגצ
|
15/07/23 21:03
|
|
|
|
3
|
|
אמונחטאפ III
|
19/07/23 20:31
|
|
בחודשים האחרונים אני פועל ככל יכולתי לקידום שיח והידברות בנושאים שקשורים לאקדמיה מול הממשלה. בכל פעם שנראה שיש התקדמות לקראת שיח ענייני, ראשי האוניברסיטאות נכנעים ללחץ מגופי המחאה ומעדיפים ללכת לקיצוניות ולשבירת כלים. הם זוכים למחיאות כפיים מקבוצה דומיננטית מאוד באקדמיה, אך כזו שבמרבית מהזמן דורסת דעות של חלקים רבים בציבור הסטודנטים, חברי הסגל האקדמי והמנהלי והציבור הרחב.
|
|
|
|
|
רואים את השלט בכל הפגנה: 1933! כן, כמו גרמניה בשנה שבה היטלר עלה לשלטון, כך גם אנו בדרך להפוך לרודנות איומה. הרי גם היטלר ניצל את הדמוקרטיה ואת הרוב הקואליציוני שגיבש כדי להקים דיקטטורה, לא? אבל היה לזה פתרון באותם ימים: אילו לגרמניה היה בית משפט חזק כמו אצלנו, הבלמים היו מופעלים והזוועה הייתה נמנעת. קשה לדעת מה גובר בקביעה זו על מה - הטיפשות או הבורות.
|
|
|
|
|
לפני 8 שנים בדיוק נשא נשיא המדינה דאז רובי רבלין את נאום השבטים המפורסם. יש פה 4 שבטים הוא טען: חילוני, חרדי, דתי לאומי וערבי. כל אחד צורך תקשורת משלו, לומד במסדות חינוכים משלו, מדבר לפעמים בשפה משלו ובגיל 18 הולך למסלול משלו. הפתרון לכבד ולחיות לצד השני. איש תחת גפנו ובתוך שבטו.
|
|
|
|
|
ראש אגף המודיעין לשעבר בצה"ל, אלוף (במיל.) עמוס ידלין, שהשתתף במבצע תקיפת הכור הגרעיני בעירק בשנת 1981, מכנה את טייסי המילואים המאיימים בהפסקת ההתנדבות שלהם - "חלוצים לפני המחנה".
|
|
|
|
|
מחוללי ההפיכה המשטרית ותומכיהם משתמשים שוב ושוב בשורה של אמירות, ביטויים וכינויים - הן לגבי עצמם והן כלפי מתנגדיהם. הבה נראה מה באמת עומד מאחורי הדברים
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
