בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
75 שנים אחרי היווסדה ניצבת ישראל על פרשת דרכים דומה לזו שעליה ניצבה ב-ה' באייר התש"ח, אולם ברוח הזמן ד'היום ● ב-75 השנים הללו "התגלגלה" ישראל במעלה מדרון ההיסטוריה, כשהיא מגיבה לאילוצי המקום והזמן שרובם נכפו עליה
יסודה של ישראל הוא בהכרזת העצמאות, שבה גולמו עקרונות התנועה הציונית וערכי המדינה שהוקמה על יסודן. תנועה זו - תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי - ביקשה להציע פתרון קבוע, ארוך טווח ויציב לבעיית היות העם היהודי מפוזר בגולה, חסר מולדת ונרדף, קרוב ל-2000 שנים. במציאות זו אובחנו כבעיה המרכזית המאיימת על קיומו איומים פיזיים מצד המדינות בהן התגורר וההתבוללות - כפויה "וטבעית" גם יחד. במציאות זו מאוימים תדיר ביטחונו הפיסי והרוחני על-ידי תנועות אידאולוגיות, מסעות מלחמה מסוגים שונים ומאבקים אתניים אלימים של האוכלוסיות שבסביבתן הוא חי. סיבה המהותית למציאות זו היא העובדה שאינו מחזיק בטריטוריה משל עצמו ועל כן אינו מורשה דה-פקטו לקיים כוח מגן חזק ומגוון להגנה על קיומו הפיזי, שעוצמתו והחלטה על הפעלתו בשעת צורך נתונים בידיו. תכלית הקמתה של מדינת ישראל היא לשנות הוויה זו והתכלית משתקפת היטב במגילת העצמאות. הכרזת העצמאות בארץ ישראל דווקא, היא תוצאה של הזהות העמוקה והבלתי ניתנת להפרדה שבין מהות היהדות והלאומיות היהודית לבין זהות הטריטוריה בה קם העם היהודי ונהיה לעם ובה נכתבה, נחתמה והוצאה לפועל ההכרזה.
התבוננות באירועי המאה ה-20 והרבעון הראשן של המאה ה-21 מגלה, שבקצב האירועים המאפיין תקופה זו נדרשות מדינות לאום לחשבון נפש מקיף לקראת השלב הבא בחייהן מידי 3 שלושה דורות בקרוב; הדבר בולט במיוחד בדמוקרטיות. שלושה דורות הוא פרק זמן שכלל השינויים בחברה, בתנאי-הסביבה ובתנאי התפתחותו של הדור הצעיר במדינה (השלישי בתקופה האמורה) מחוללים שינויים נרחבים בכל תחומי החיים, מישנים נרטיבים ומפתחים חדשים, דוחקים הצידה סדרי עדיפות קודמים ומחפשים "אופקים חדשים" וסדרים חדשים, גם כשעדיין אין יודעים להגדירם היטב ובמדויק. לכן, למדינות לאום דמוקרטיות צורך דחוף ועמוק לבחון מדי כ-3 דורות את דרכן ולהחליט על ההמשך. החלטות אלה בחלקן הן מהפכות בפועל, באשר הן נוגעות ביסודותיהם של המבנים החברתיים הקיימים או במרחב הקיום הלאומי. במדינות כישראל, שהוקמה על יסודות עתיקים, עמוקים ומושרשים היטב בציבור היהודי אך בה בעת פועלות בהווה ובתנאים המערבוליים המאפיינים את קצבי השינויים העכשוויים - הצורך חד וחריף יותר. המקרה הישראלי יחודי בכך שהמדינה הינה מדינת-הגירה, שמקבצת כאחד מייעודיה את העם היהודי מלמעלה ממאה מדינות שונות, ונדרשת בין שאר המהפכים גם לעצב מכנה משותף אחיד לכולם ומגשר מבלי להרוס יסודות תרבותיים "מיובאים" בעלי ערך קהילתי או כללי.
75 שנים אחרי היווסדה ניצבת ישראל על פרשת דרכים1 דומה לזו שעליה ניצבה ב-ה' באייר התש"ח, אולם ברוח הזמן ד'היום. ב-75 השנים הללו "התגלגלה" ישראל במעלה מדרון ההיסטוריה, כשהיא מגיבה לאילוצי המקום והזמן שרובם נכפו עליה. ככל שחלף הזמן והתמהמהו התיקונים המתבקשים והדרושים, הפך המחסור לצורך מהותי ודחוף יותר, הקיף תחומים רחבים בחיי-המדינה ובהדרגה הותמר למשבר רב-ממדים.
המשברים הפנימיים של שנת 2023 הם ביטוי שלא ניתן להתעלם ממנו וכמוהם גם המציאות הגיאו-אסטרטגית אליה מתגלגלת ישראל - חלקם מבחירה מרביתם מכורח. סוגיות הפנים הן בעיקר עניין התלוי בנו. כדמוקרטיה, הטכניקה לביצועם ידועה ואם איננו חפצים לשנות תחילה את מהות המשטר כל עיכוב בהוצאתם לפועל הוא מחדל מעשה ידינו. במשברי השנה החולפת שניים בולטים במיוחד: הרפורמה המשפטית (שאינה מהפכה דיקטטורית משום סוג שהוא אלא ארגון מחדש של מה שהשתבש במערכת המקורית) והעדר חוקה בישראל, שהובילה לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט ובפועל למהפכה חוקתית באמצעות פרשנויות משפטיות של בג"ץ, שאינן עולות בקנה אחד עם דעת רוב הציבור ועמדת הכנסת כרשות המחוקקת.
תיפקוד מערכות הממשל הציבורי, התחזקות <U>הדיפ-סטייט בישראל כרשות שלטת עקיפה באמצעות בעלות על אמצעי התקשורת, הפוליטיזציה המסוכנת שהתפתחה בתוך צה"ל - הם היסודות הקריטיים ביצירת המשבר החברתי של 2023. לצידם מככבות מחלוקות בשאלות דת ומדינה, אופיה היהודי והדמוקרטי של ישראל ותחושות עמוקות וממושכות של אפליה חברתית וכלכלית בחוגים רחבים בימין הפוליטי. בין הסוגיות העיקריות שבאו לביטוי במחלוקות אלה היו ועודן אקטואליות השאלות: האם צה"ל הוא עדיין צבא העם והאם נכון שישאר כזה גם להבא. מצב הכלכלה יוקר המחיה ופערי רמת החיים, איכות החינוך ומהותו במציאות הנוכחית והצפויה, היחסים עם התפוצות על-רקע ההתפרצות החדשה של האנטישמיות והתחברותה לאנטי-ציונות ופוסט-ציונות; עליה, התיישבות ופיזור האוכלוסין, גבולות הקבע של מדינת ישראל ומעמדה של ירושלים - כולם נמצאים על שולחן הניתוחים וחייבים מענים רחבים ומלאים עד אמצע העשור הנוכחי.
העולם המדיני הפנימי גדול ומורכב אבל איננו כל מה שעומד על הפרק ודורש התייחסות לאומית מהותית. לצידו קיים העולם החיצוני. בעולם זה עומדת בפנינו כמדינה קטנה עד בינונית דילמה ענקית הקשורה בתהליכים עולמיים דרמטיים. חלק מתהליכים אלה מתחולל במזרח התיכון ואנו קשורים בו ושבויים בהשפעותיו בין אם נרצה ובין אם לאו. בחלק זה אני מבקש לעסוק הפעם על-רקע המלחמה המתנהלת עתה בעזה נגד החמאס, והסיכון הממשי שזו תתרחב לצפון ולמערכה אזורית כוללת ואולי גם מעבר לכך. שיקול הדעת בסוגיות אלה חייב לכלול את המורכבות ולהבין שבתקופת שלושת הדורות הבאים (השנים 150-75 למניין עצמאות ישראל) יתחוללו בעולם ובאזור שינויים מבניים וקונספטואליים רבים ומשמעותיים, ואלה ישפיעו עלינו מבית, יקבעו את מעמדנו באזור ובעולם, יעצבו את כושר ההתמודדות והשרידות שלנו ויכתיבו את אופיים ואיכותם של חיינו. עלינו להפנים את הקשרים בין אירועי פנים וחוץ אלה לבין הבנתנו את עצמנו אך לא פחות מכך את זולתנו - מלגו ומלבר.
עוצמתה של מדינה מושתתת בעיקר על המשתנים הבאים: טריטוריה ריבונית, גבולות ביטחון, כלכלה, גודלו ואיכותו של הצבא, הרמה הטכנולוגית, איכות הממשל, הלכידות החברתית ותחושת הביטחון הלאומי (בט"ל); ובמקרה הישראלי גם הקשר הבין-יהודי. בקירוב ראשון סולם ערכים איכותני ומדורג בין רצוי למצוי במשתנים אלה אצלנו, יכול להיראות כך:
[רפי לאופרט]
טבלה בסיסית זו פשטנית למדי ומושתת כאמור על "תחושות בטן" שאומדות איכותית את המצוי מול הרצוי למדינה דוגמת ישראל. משקלו של כל משתנה ב"משוואת העוצמה הכוללת" (מה"ה) איננו קבוע ותלוי באיומים החיצוניים ובמשתנים האחרים, שכן רוסיה עם טריטוריה ריבונית של כ-17 מיליון קמ"ר ואוכלוסייה של כ-145 מיליון נפש, נתפסת אסטרטגית כמוגנת מפני מעצמה עויינת כארה"ב שלה טריטוריה של כ-10 מיליון קמ"ר ואוכלוסייה בת 335 מיליון נפש (בין היתר מפני שאין להן גבול משותף) האיזון הבין-מעצמתי מושפע במקרה זה מאוד מהעוצמה הגרעינית של שתי המעצמות. היא מוגנת הרבה פחות מפני סין (כ-12 מיליון קמ"ר לא כולל מונגוליה ו-1,450 מיליון תושבים) שחלשה ממנה בתחום הגרעיני, אבל לה גבול משותף ארוך עם רוסיה (הגבול המשותף מקל על איזון האיום הגרעיני באמצעות איום קונבנציונאלי ממשי). מדינות בכלל ומעצמות בפרט אינן מנהלות מלחמות גרעיניות טוטאליות ביניהן, שכן בעוצמה גרעינית מעצמתית (הכוללת נשק תרמו-גרעיני) מלחמה טוטאלית פירושה שמד הדדי בפועל. אולם, מעצמות מנהלות מאבקים ובכללם מאבקים כוחניים, וברוב המקרים הן עושות זאת באמצעות "שליחים" (PROXIS), שאותם הן מציידות, מממנות, מאמנות ומכלות כרצונן, כוחות אלה חוסים פוליטית ואסטרטגית בצילן והם משמשים כדברי קלאוזביץ "כלים מתכלים" במאבקים הגיאופוליטיים המוכללים. העולם והמזה"ת
המציאות הישראלית במזרח התיכון מאופיינת בא-סימטריה כוללת ברוב משתני הבט"ל בינה לבין העולם הערבי העוין לה. באמצעות תכנון לאומי נכון הממצה את עוצמותיה היחסיות (למשל: גודל הצבא, שיטת גיוס ארגון ואימון, שת"פ עם מעצמות עולמיות, רמה טכנולוגית גבוהה ולכידות חברית שותפות בתודעת הגורל היהודי וחינוך אזרחי מתקדם) ואסטרטגיה חכמה של הגנה התקפית - הצליחה לאזן בדרך כלל בין יתרונם הכמותי של יריביה לבין עוצמותיה היחסיות. כל עוד התנהל המאבק הישראלי-ערבי ברמה בין מדינתית מול המדינות הגובלות בה - "המעגל הראשון" (כשתמיכה מעצמתית באויב מנוטרלת על-ידי תמיכה מעצמתית אפקטיבית נגדית), עמדה ישראל במשימת הבטחת שרידותה, שימור נכסיה ומיצוי אפקטיבי של יתרונותיה שאיפשר לצד השימור גם התפתחות מרשימה. התפרקות בריה"מ והווקום האסטרטגי העולמי שבא אחריה, היו תקופה נוחה למערב ומי שנמנה על קבוצת מדינות זו. מרגע שהחלו התחזקותה העולמית של סין, החלשות ארה"ב, התעוררות רוסיה לחידוש מעמדה כמעצמה עולמית "כקדם" והתגברו הרמזים מכיוון הודו ומעצמות פוטנציאליות אחרות על כוונה להשתתף במשחק המעצמתי הגלובלי - החל עידן גיאופוליטי חדש: - מבנה רב-קוטבי שבו תאבק כל מעצמה על הגמוניה ותשתף בכך את כל "חסידיה".
המזרח התיכון הקיים הוא פרי הסכמי סייקס-פיקו (2016) שקדמו מעט למפלת האימפריה העותומנית בסוף מלחמת העולם הראשונה (2018). נפילת אימפריה זו הביאה עוד בטרם הושלמה לכיבוש הארץ על-ידי הצבא הבריטי בראשות גנרל אלנבי, ומיד לאחר מכן להצהרת בלפור (2017) שנועדה ליישב את הסכסוך הישראלי ערבי. סכסוך זה שהחל עוד בסוף המאה ה- 19 בהשראת הציונות המגשימה ותחילת החזרה היהודית-ציונית לא"י, הואץ אחרי נפילת האימפריה העותומנית והחריף עוד יותר. הצהרת בלפור נועדה ליצור מציאות ביניים בארץ ישראל, שתוביל בהדרגה ובחסות בריטית ליישוב הסכסוך בין התנועות הלאומיות היהודית והערבית. בריטניה משיקוליה החד-צדדיים בגדה בהצהרה זו - בניגוד להחלטת חבר הלאומים (האו"ם דאז) - וניצלה את שליטתה בא"י-פלשתינה (תחום המנדט) להקמת אמירות האשמית (1922) בכל תחום עבר הירדן המזרחי - כ-78% משטח המנדט - שלימים (1937) הוגדרה כממלכת ירדן. כל המאבקים הישראלים-ערביים מאז 1922, נגזרים משני אלה: א. הבגידה הבריטית בתנועה הציונית. ב. ניסיון לסייע ללאומיות הערבית לרסק את התנועה הלאומית היהודית באמצעות ביטול כושר הקיום המדיני של מדינה יהודית ריבונית בא"י על-ידי הפיכת המרכיב הטריטוריאלי לתלותי-מוחלט במעצמות ולחסר כושר קיום עצמאי.
באותה תקופה היסטורית בקרוב (1939 - 1945) התחוללה מלחמת העולם השנייה, בריטניה ניהלה את חמשת "הספרים הלבנים" שלה שמנעו כניסת יהודים לא"י - שוב בשירות הערבים (למעשה: הנפט הערבי) וסייעו בפועל להתרחשותה של שואת אירופה של העם היהודי. כאשר אנו באים לבחון תקופות אלה ואת האירועים המרכזיים שחווה בהם העם היהודי אסור להתעלם מהקשר בין חוליות השרשרת ומן הניגוד שבין התקופות בהן ציית העם היהודי להחלטות זרות לבין המקרים בהם פעל על-פי האינסטינקט הלאומי הטבעי המצויין שלו. אנו לפני תקופה נוספת כזו.
אחרי התפרקות בריה"מ ובעקבות שגיאות אמריקניות ואירופיות קשות בניהול והכוונת המבנים הפוליטיים החדשים שהתפתחו בעולם במאה השנים האחרונות - תחילה בהשפעת התפרקות האימפריה העותומנית בסוף מלחמת העולם הראשונה וא"כ בעקבות התפרקות או החלשות מדינות באזור זה, ניתן להצביע על שני תהליכים משולבים ובלתי-מסונכרנים שהשילוב ביניהם מסבך את המציאות הגיאופוליטית בעולם ובאזור, והופך אותה לדינמית ומסוכנת יותר. ראשית, האצת המאבק בין העולם המוסלמי לבין המערב הנוצרי (בעיקר) על הגמוניה עולמית ("מאבק ציביליזציוני"). מאבק זה איננו בן מבנים מדינתיים בלבד אלא כולל סימולטנית גם אידאולוגיה דתית מוסלמית ואימפריאלית - קונספטהחליפות המוסלמית, ודמוקרטיה פוסט-מודרנית שהשתלטה על התשתית המדינתית של המערבי בהשפעת "התרבות האמריקנית"2. במאבק זה שהיה בעיקרו סמוי מן העין ברבע האחרון של המאה ה-20, עשה המערב שגיאות קשות כאשר נמנע מלפתח את מדינות המזרח התיכון ואפריקה ולאפשר בכך השארות אוכלוסיית "הילידים" במקומות מושבם המקוריים. במקום זאת בחר בדרך הקלה כביכול והזולה של הגירת "נתינים" מן השלוחות האימפריאליות מימי הזוהר של האימפריאליזם המערבי (1900 עד למחצית השנייה של המאה ה-20 בקרוב) אל "מדינות האם" - היה בכך לכאורה כדי לחסוך בהשקעות-חוץ ולשלב את המהגרים בתרבות החיים "המתקדמת" של מדינות האם המפותחות, לצד שימוש בכוח עבודה זול3. זה נעשה לכאורה גם כדי לצמצם סיכונים בצורך לשלוח כוחות צבא למדינות תת-מפותחות בכדי לנצל בהן אוצרות טבע ושטחי גידול למטרות שונות. אולם היה בכך סיכון סמוי שמדינות המערב התעלמו ממנו, עד שהפך לאיום מקומי חמור בביתן פנימה: - הגירת מוסלמים שראו בתהליך ההגירה הזדמנות פז להתפתח כלכלית ועם זאת לנצל את תרבותם המתבדלת להשלטת אמונתם במדינות שמשטריהן לא השכילו להבין לאן נעה ההיסטוריה בעטייה של נדידת עמים זו. כיום, עם מיליוני מהגרים כמעט בכל דמוקרטיה מערבית, מהווים מהגרים אלה ואחרים גרעין אירידנטי וסכנה מוחשית. אין ספק שכיום המערב מבין זאת, אך ספק אם יש בו עדיין הכוח, המורל והלכידות החברתית שבאמצעותם יוכל לנהל את המאבק לשימור עצמאותו ועצמיותו הפוליטיים. ישראל בקונטקסט העולמי
התפתחות ההווה הישראלי שונה באופיה משלושה הדורות הראשונים לעצמאות, אך יסודותיו של האיום עליה מצד המעגל הראשון והשני של המדינות העויינות דומה, למעט זה הנשקף מתוכנית הגרעין האירנית, ומתוכניתה להגמוניה אימפריאלית אזורית. לאחר אירועי 7.10.2023, אנו מבינים טוב יותר שחרף העובדה שחמאס הוא ארגון טרור דאעשי, שיסודו איסלאמי סוני קיצוני, אופי האיום הנשקף ממנו זהה אך היכולת להגיע עימו למודוס ויונדי - אפסית. על כן, בהוויה הפוסט-מודרנית מבוססת הנרטיבים ההזויים של המערב אין הוא נשפט על-פי מה שעולל לישראל אלא על-פי היותו מוסלמי "באצטלה של לוחם חרות"4 ההפגנות ההמוניות לתמיכה בחמאס במערב הם חלק מגל ההתנגשויות בין העולם המוסלמי לעולם הנוצרי, שלב ראשון בהתנגשות הציביליזציות כשישראל ניצבת בחזיתו. הנחת המערב שהתעמולה הערבית מדברת על הגינות וצדק הומני, שגויה ומוכיחה שהאיסלאם מצליח לשטות בו ולצבור יתרונות אסטרטגיים לקראת ההמשך. ישראל מאידך לא השכילה להתבדל מהעולם הנוצרי על יסוד עברה היהודי העצמאי ונחשבת לצורך מאבק זה כחלק ממנו. ישראל כמדינה יהודית במערב סובלת מהאנטישמיות ההיסטורית שגם הפוסט-מודרנה "המתקדמת" לא הצליחה לחלצה ממנה. כל עוד משרתת ישראל את מטרות המערב, היא זוכה לסובלנות "ממותנת" מצידו כאשר היא מנהלת את מאבקה הלאומי להישרדות. מרגע שהמערב חייב להתחיל לשאת בעול המאבק באיסלאם, נעה מטוטלת הדעות והעמדות במערב לרעתה. חולשתה במערכות ההסברה מול סכומי הכסף העצומים שמשקיעים הערבים במאבק מוחות כלכלי-תודעתי זה, מחליש את עמדותיה היחסיות עוד יותר. מיקומה של ישראל בליבת העולם המוסלמי במזרח התיכון, הופך אותה למטרה במגמת ההתנגשות האמורה, ואף כיעד מועדף. התמריצים להתעמת עימנו נובעים מתודעת השליטה האימפריאלית המערבית במרחבים מוסלמיים, ממפרשנות דתית פונדמנטליסטית ומהעימות הפנימי באיסלאם בין הסונים לשיעים, ובשאיפת כל אסכולה להגמוניה כוללת בעולם המוסלמי.
במאבק האזורי נכנסת ישראל מסיבות5 שונות לתבנית המרחבית האמריקנית-סונית המתונה יחסית כשותפה אסטרטגית של מדינות קבוצה זו. לפי שעה נראה מהלך זה כמעשה נבון משום שהמזרח התיכון מתנהל ומגיב כיום בעיקר להשפעת תוכניות ההתפשטות של אירן השיעית כמעצמה אזורית. "הסכמי אברהם" היו צעד בתפיסה הכוללת שמייצג גישת התבנית. המשך קידום הסכמים אלה הוביל בימי טראמפ לאפשרות סיפוח של לפחות שטחי C לישראל ויצירת גבול ביטחון מזרחי איתן על קו הירדן6.
מורכבות המצב באזור נובעת בין היתר: ממאבק המעצמות הגדולות על הרחבת השליטה וההשפעה בו כחלק מחלוקת ההשפעה העולמית בעולם הרב-קוטבי המתהווה. משאיפת אירן (וגם טורקיה) למָצֶב עצמה כמעצמה שיעית אזורית והגמונית, לקראת השלב הבא שהוא דילוג בהשראת יכולת גרעינית צבאית, למעמד של מעצמה גדולה ומובילה במרחב המוסלמי. במקביל מפתחת היא את קשריה עם סין ורוסיה כמשקל נגד לארה"ב והמערב. לאחר שתגבר על הענף הסוני בתמיכת יכולתה הגרעינית תחתור למעמד עולמי... .מול מערך זה ישראל נתפסת כחוליה מאזנת מרכזית בהתארגנותה של ברית מערבית אזורית מול אירן ושותפיה, שמאחוריו ניצבים ארה"ב והמערב. ישראל בקונטקסט האזורי
אין ספק שחמאס פעל ב-7.10.23 במטרה להכשיל אפשרות להסכם בין ישראל לסעודיה, שהחל להתכנס לסיכום חיובי בעזרת האמריקנים. מהלכים לייצוב אזורי החלו עוד בימי הנשיא אובמה, התקדמו בימי טראמפ בהסכמי-אברהם ואמורים להגיע למיצויים בהסכם ישראלי-סעודי וערבי-סוני כולל. המאבק הישראלי-אירני הוא חלק מעיצוב המציאות האזורית החדשה, ומשאיפתה של אירן לפתח דרך יבשתית רצופה ממנה אל עבר הים התיכון דרך עירק, סוריה ולבנון. בקונטקסטים אלו מלחמת "חרבות ברזל" היא אירוע-מבחן שיוכיח עד כמה ראויה ישראל להיחשב בפועל כמעצמה אזורית (לפחות מבחינה צבאית) וכנקודת משען ארכימדית לברית המערבית הנ"ל.
לפיכך, הרשות הפלשתינית, שזוכה לאוזן קשבת בממשל הנשיא ביידן בארה"ב (בעיקר מסיבות אמריקניות פנימיות), חותרת לנצל את מלחמת "חרבות ברזל" לקידום הקמתה של מדינה או ישות מדינית פלשתינית בא"י המערבית (תוכנית אוסלו), תוך שילוב רצועת עזה במיזם זה. בראייה האמריקנית האזרחית הדמוקרטית (שמאלנית) השכיחה, פוסט-מודרנה "קונסטרוקטיבית" חשובה בהרבה מאסטרטגיה לאומית או צדק היסטורי לעם היהודי. הרשפ"ת נגועה כיום במחלות האיסלאם הקיצוני לא פחות מחמאס עזה. אחרי 7.10.23, הקמת ישות מדינית פלשתינית בא"י המערבית היא תוכנית התאבדות לישראל וחובה לדחותה על הסף מכל וכל ולפעול בתקיפות רבה למניעתה. סימנים רבים מראים שלאחר שוך הקרבות העיקריים בעזה, ניתן יהיה לחזור ולהתקדם במהלכים להסכם עם סעודיה, שההסכם האזורי חשוב מאוד לביטחונה הלאומי למעמדה ולכלכלתה.
נקודת כשל לתוכנית האזורית האמריקנית היא החשש שללא פתרון "הבעיה הפלשתינית" לא תיכון ברית אזורית שבה תשותף ישראל, וללא השתתפותה תהיה ברית זו בעייתית ולקויה. התכנותה של ברית אזורית מחייבת לסלק מן הדרך אירגונים איסלאמיים פונדמנטליסטים לרבות הרשות הפלשתינית. השארת הרשות על-כנה כמנהיגת מחנות הפליטים והתושבים הערבים שאינם מוסדרים בחיים מדיניים נורמליים בשטחי א"י המערבית היא מוקש הקורא להמשך ההתמודדות חסרת התכלית בין ישראל לרשפ"ת ומכאן להמשך אי-היציבות האזורית.
ולא ניתן לפתור אותה על-ידי הקמת מדינת טרור מוסלמית בליבה של ישראל. ישראל לא יצרה את בעיית הפליטים הפלשתינים והיא אינה אמורה או חייבת לפתור אותה. מאידך-גיסא, ישראל בוודאי תהיה מוכנה לסייע ולהשתתף בביצוע פתרון שיוסכם.
לאחר כל הניסיונות הכושלים במאה השנים האחרונות, מסקנתי היא שפתרון מבוסס, יציב וצודק חייב להיות מבוסס על נקודת המוצא של הצהרת בלפור ועל תיקון החלטתה הבוגדנית של בריטניה (בניגוד לכתב המנדט) להקים את "אמירות עבר-הירדן" בארץ ישראל המזרחית. מדינת ירדן הוקמה על חלק גדול (כ-78%) משטח המנדט הכולל שיועד לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. במצב זה לא סביר ואסור שתהיינה חלוקות טריטוריאליות נוספות, בא"י המערבית ואין בה מקום ל-4.5 מיליון פליטים ערבים שמדינתם הטיבעית היא ממלכת ירדן. ההסדר בו תנקוט ירדן בכדי לממש עניין זה נתון בלעדית להחלטתה, ובלבד שישמר הסכם השלום בינה לבין ישראל.
עד שיתעוררו ירדן והעולם לעובדות אלה, יהיה הסדר זמני לערבים המתגוררים בשטחי ארץ ישראל המערבית שאינו כולל אזרוח שלהם. אחרי מלחמה ישראל חייבת להתעורר ולהציג עמדה קטגורית ומגובשת בשאלה זו. בטחונה הלאומי של ירדן נוגע גם לנו, אבל ביטחוננו הלאומי קודם.
בעיני יש 4 דרכים ראליות לפתרון הבעיה והתקדמות לקראת ייצוב אזורי (לפי סדר עדיפות):
א. אוטונומיה פלשתינית בירדן על שטח שיוקצה להם על-ידי ירדן (כ-15-20 אלף קמ"ר), עם שיקום ופיתוח בינלאומי ובין-ערבי בהשתתפות ישראל, ויישוב הפליטים בה7.
ב. הגירה מרצון מישראל למדינות אחרות (לרבות מדינות ערביות) כאשר בישראל יוכלו התגורר זמנית כתושבים ארעיים. ישראל תתמוך ותגבה תוכנית זו.
ג. פתרון בינלאומי שיוציא משטחי ישראל את תושבי איו"ש ועזה הפליטים תוך כעשור.
ד. פתרון לאוטונומיה בחלקה הדרומי של הרצועה בשילוב עם שטח של ד. פתרון לאוטונומיה בחלקה הדרומי של הרצועה בשילוב עם שטח של כ-15 אלף קמ"ר מתוך סיני, שיוקצו לכך ע"י מצרים. (תוכנית "הביטחוניסטים")8.
הערות
1. פרשת דרכים זו בחלקה הלאומי-אידאולוגי, הטיב לתאר אחד העם במאמרו "על פרשת דרכים". אולם ניתוחו זה של הסוגיה טיפל בהיבטים פילוסופיים, תרבותיים-לאומיים, וחינוכיים, אבל לא בסוגיות אסטרטגיות, מדיניו, צבאיות וקוסמו-פוליטיות. בעידן של טרם מדינה הדבר מובן היטב; בעידן שבו כל הסוגיות הנ"ל וסוגיות רבות נוספות מעוגנות בעצם העובדה שישראל מדינה ריבונית, וככזו מאוגרת ע"י גורמים מדינתיים ותת-מדינתיים עויינים -זהן דיון רחב, מורכב ובעיקר מעשי ואופרטיבי יותר.
2. למען הסר ספק אני רואה מקום לציין שלא מדובר כאן במאבק אידאולוגי טהור בין דעות, אלא במאבק של דעות הגמוניות בחלק מהמרחב המערבי בניסיונן להרחיב את השפעתן במערב באמצעות כפיה כלכלית-פוליטית שמקורה בהגמוניה האמריקנית להתפשטות מחודשת של האיסלאם כחלק מחידוש והרחבת השפעתו בעולם. האיסלאם הוא כאמור אימפריאלי במהותו והשפעה עולמית היא יעודו הגדול.
3. הדמוגרפיה הקלוקלת של מדינות אלה (ירידת הריבוי הטבעי אל מתחת ל-% ל-1.7% לשנה) הפכה עניין זה של תוספת כוח עבודה זול לאילוץ כלכלי חיוני.
4. את העולם המערבי "הפלורליסטי" והנהנתן, קל לקנות בכסף ובדלק (שווה-כסף) ואלה אינם חסרים בעולם המוסלמי האוטוקרטי. מאבק ההסברה הישראלי אחרי אירועי שמחת-תורה תשפ"ד איננו מוצלח במיוחד אך מול ההכנה שעשה לקראת אירוע זה העולם המוסלמי הפונדמנטליסטי לדרגותיו, במיוחד זה הנוהה אחר אירן השיעית, היכולות הישראליות נופלות בהרבה ממה שנדרש בתקופה זו בכדי להתמודד מול מסע הדה- לגיטימציה האיסלאמי והאנטישמי נגד ישראל.
5. מצדיק דיון אסטרטגי נפרד.
6. החבלה בכוונה זו על-ידי השמאל בישראל בסוף ימי שלטונו של טראמפ בארה"ב במטרה למנוע סיפוח שטחים באיו"ש לישראל היא חמורה ביותר, באשר היא פגיעה קשה באינטרס הביטחון הלאומי של ישראל ומסכנת את רעיון גבולות הביטחון והעומק האסטרטגי בגבול המזרח כולו.
7. תוכנית זו היא הפתרון האופטימלי ההגיוני והיציב ביותר ויחייב שיקום ופיתוח מודרני של ירדן בתוכנית בינלאומית ואזורית בנוסח "תוכנית-מארשל". ניתן לכרוך בה גם הסדים מדיניים וכלכליים בין-מדינתיים להעצמת היציבות והאימפקט הכולל של תוכנית מעין זו. הסכמה לתוכנית מעין זו סותמת את הגולל בפועל על רעיונות העיוועים מסוג "תוכנית השיבה", "מדינת-כל אזרחיה" או זריקת היהודים לים ביום מן הימים...
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל, מינוי רופא מוסמך, התשפ"ד-2023. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 5 חברי כנסת ללא מתנגדים.
הוראת שעה לשנתיים תקבע כי גם רופא מוסמך יוכל לקבוע דרגות נכות לנפגעי פעולות איבה נוסף על רופא או ועדות רפואיות שממנה השר. ערר על החלטת רופא מוסמך תוגש לוועדה רפואית לעררים לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי. הוראת השעה תחול גם על תביעות לתגמול שהוגשו לפני תחילתה, מיום 8.10.23. שר העבודה באישור ועדת העבודה והרווחה רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
כמו כן, תוקן חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל) באופן המבהיר כי עובד שיצא לחל"ת ומעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו, יראו אותו כאילו שולמו בעדו דמי ביטוח. בנוסף תוקן תיקון מס' 238 לחוק הביטוח הלאומי, והובהר בתוך חוק הביטוח הלאומי כי הוראת השעה לעניין תגמול מזערי למשרתי מילואים תחול בתקופת הוראת השעה גם אם תוארך בצו מעבר ל-31.12.23.
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, הודיע לשר החינוך לשעבר מטעם יש עתיד, שי פירון, על מינויו לתפקיד המתאם לשיקום ופיתוח בתי הספר העל יסודיים ביישובי עוטף עזה - בתי ספר תיכוניים, חטיבות עליונות וחטיבות ביניים.
במסגרת תפקידו, פירון יהיה אחראי לתכלול כל ההבטים הארגוניים והפדגוגיים הנדרשים לשיקום בתי הספר ולפיתוחם, הן תשתיתית והן ניהולית, לטווח הבינוני ולטווח הארוך. הוא יכהן בתפקיד זה במינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, לאורך כל תקופת הלחימה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתום פגישת קבינט המלחמה עם בני משפחות החטופים, ואמר כי "הם נמצאים תמיד בליבי ומנחים את פעולותיי".
נתניהו: "השבת חטופינו היא משימה קדושה ועליונה - ואני מחויב לה. לא נרפה מהמשימה להשבתם וזאת האחריות שלי ושל קבינט המלחמה. הקשבתי לכאב המשפחות. דיברנו מלב אל לב, שיתפתי אותם ככל שיכולתי במאמצים המדיניים, המודיעיניים והמבצעיים שאנו מובילים מסביב לשעון.
"אמרתי למשפחות היקרות: חטופינו תמיד לנגד עיניי - מהרגע שאני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון בשעות הלילה המאוחרות - כל הזמן. לא נפסיק להילחם עד שנחזיר את חטופינו הביתה, נשמיד את חמאס ונבטיח שלא יהיה יותר איום מעזה", דבריו.
כוחות צה"ל, כולל חי"ר, הנדסה ושריון, נלחמו להכרעת גדוד מרכזי של חמאס בשכונת זייתון בעזה. לוחמים ניהלו קרבות פנים-אל-פנים וטיהרו מספר יעדים מרכזיים, כולל משרד מפקד חטיבת עזה ▪ הלוחמים התמודדו עם אויב שמסתתר בתוך מבנים אזרחיים, ובסיום הסריקות השמידו את המבנים עצמם
השליח החדש? ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר נפגש עם ראש הממשלה נתניהו והשר גנץ - ומעוניין לסייע בקידום סוגיות הומניטריות בעזה ובגיבוש מהלך ל"יום שאחרי".
בצה"ל אישרו כי מאז תחילת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה התרחשו כמה מקרים שבהם חיילים נהרגו מאש כוחותינו. בצבא טוענים שמרבית המקרים הללו התרחשו בעת לחימה משולבת של כוחות שריון עם חי"ר, ומציינים כי התקריות מתוחקרות וכי מדי יום מתבצעת הפקת לקחים בנושא. במסגרת לקחים אלו הוחלט כי על כל כוח שנכנס למבנה לציין את מיקומו בתוך המבנה, וכי על טנקים לנקוט משנה זהירות בעת ירי לתוך מבנים.
דובר הבית הלבן ג׳ון קירבי דוחה הערב את השימוש במילים ״רצח-עם״ כדי לתאר את פעילות ישראל בעזה: ״ישראל לא מנסה למחוק את העם הפלשתיני מהמפה. ישראל מנסה להגן על עצמה מפני איום טרור רצח-עם (ג'נוסייד). אם נתחיל להשתמש המילה הזאת, בסדר. בואו נשתמש בה כראוי״.
משרד החוץ האמריקני מציין שמאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר נהרגו עוד שישה אזרחים אמריקנים בישראל. כולם חללי צה"ל ומשמר הגבול.
בני משפחות שיצאו מהפגישה עם חברי קבינט המלחמה לפני סיומה סיפרו: ״למרות שגנץ ואיזנקוט אמרו לנו אתמול שהחזרת החטופים זו המטרה העליונה, נתניהו וגלנט אמרו מפורשות שהחזרת החטופים והשמדת חמאס הן מטרות שוות באותה המידה״.
בהודעה של הצלב האדום הערב נמסר כי הוא "קורא לשחרור מיידי של החטופים, לאפשר לצוותינו לבדוק את מצבם הבריאותי ולאפשר להם ליצור קשר עם משפחותיהם".
פגישת משפחות החטופים והנעדרים עם קבינט המלחמה | אודי גורן, בן דודו של הנעדר טל חיימי, יצא באמצע: "אכזבה אדירה. נאמר לנו בצורה ברורה ששתי המטרות של מיטוט חמאס והשבת החטופים הולכות ביחד ואין תיעדוף"@galdjerassipic.twitter.com/D2qjMsqhVP
בלי הודעה רשמית צה״ל שחרר חיילי מילואים בהיקף נרחב שהצנזורה אינה מאפשרת לפרסם. קצין בכיר: "יש רצון לאפשר לחזור לפעילות בעורף. אנחנו לא רוצים לשחוק את הכוחות, ייעשה מאמץ נוסף לשחרר עוד ועוד משרתים שזומנו, על בסיס הערכת מצב" (ynet).
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי אמר: "למלחמה הזאת יש שלבים. אנחנו מקיימים הערכת מצב מתמשכת כל יום. אנחנו מתאימים את היקף משרתי המילואים שלנו במערכים העורפיים של צה"ל. מערכים שאנחנו יכולים לרדד, לצמצם, להחזיר הביתה על-מנת לצבור אנרגיה ולחזור בהמשך, על-מנת לאפשר למשק להתנהל כלמערכים עורפיים. אנחנו עושים זאת, אנחנו מייצרים בכך את התנאים שיאפשרו ללחימה להתמשך לאורך זמן".
פריצת דרך במגעים לשחרור חטופים? ישראל נותנת אור ירוק, אך מתעקשת על שלא להפריד משפחות ▪ הפרטים המסתמנים: שחרור של בין 50 ל-70 ישראלים, כאשר רובם אימהות וילדים ▪ מהומה מחוץ לפגישת קבינט המלחמה עם משפחות החטופים
בני משפחות החטופים ממתינים מחוץ לפגישה עם שרי הקבינט המצומצם [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
גורם ישראלי רשמי לרשת ABC: ישראל תפעל בקרוב בדרום רצועת עזה, אך הפעולות שם יהיו ממוקדות יותר. לדבריו, המרחב הבטוח יהיה אזור המוואסי המאוכלס בדלילות יחסית, אולם צה"ל עדיין יפעל שם אם יהיה בכך צורך.
מטוסי קרב של צה"ל תקפו מוקדם יותר היום מפקדות מבצעיות ותשתיות טרור של חיזבאללה בתגובה לשיגורים לעבר שטח מדינת ישראל במהלך היום. בנוסף, צה"ל תקף מוקדם יותר היום חוליית מחבלים במרחב מטולה.
בהמשך להתרעות שהופעלו על חדירת כלי טיס עוין במרחב הצפון, זוהה שיגור שנפל בשטח פתוח במרחב משגב עם, בנוסף שוגר מיירט לעבר מטרה חשודה. לא זוהתה חדירה של כלי טיס.
בתום סדרת בדיקות מקיפות שוחרר ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) מבית החולים הדסה עין כרם. כהן התעלף מעט לאחר ראיון סוער בערוץ 12 מחוץ לאולפן. בהתאם להמלצות הרופאים הוא עושה את דרכו כעת לביתו להתאוששות ומנוחה.
ח״כ אלמוג כהן שלחם בנאצים של החמאס, שקבר עשרות מחבריו ושחלק מחבריו נחטפו לעזה זועק מדם ליבו
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד 2023. 7 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
בצל מצב הלחימה השורר במדינה, מוצע לבצע כמה תיקונים בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה 1965- מקצתם כהוראת שעה וחלקן כהוראות קבועות, כדי להקל ולקצר, ככל האפשר, את ההליכים ואת לוחות הזמנים בכל הנוגע לבניית מרחבים מוגנים לכלל הציבור ולהקמת יחידות דיור ומבני ציבור למפונים שפונו מבתיהם.
בהמשך להתרעות שהופעלו במרחב גוש-דן והשפלה, זוהו שני שיגורים לעבר שטח מדינת ישראל, לוחמי ההגנה האווירית יירטו את השיגורים בעזרת המערכות "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", ההתרעות הנרחבות הופעלו בעקבות חשש לשברי יירוט.
במהלך המטח האחרון למרכז: אישה בת 57 איבדה את הכרתה במהלך האזעקה ופונתה ע"י מד"א במצב אנוש תוך כדי פעולות החייאה לבית החולים שמיר.
נמסר על נפילה בחולון שלא גרמה לנפגעים אך גרמה נזק לכמה מכוניות. ממשטרת מחוז המרכז נמסר: משטרת ישראל מטפלת כעת בזירת נפילה של פריטי רקטה בחולון. כתוצאה מהנפילה נגרם נזק לרכב ללא נפגעים.
במבצע משותף של שב״כ ויחידת המסתערבים של משמר הגבול, נלכדו לפני כשבועיים שני מחבלים שחדרו לישראל והשתתפו בטבח השבעה באוקטובר. השניים נלכדו ברהט והועברו לחקירה. לא נמסר האם מישהו סייע להם.
פעילות יחידה 504 בלחימה נחשפת: חוקרי השטח הובילו למעצר מחבלים ולחשיפת מקומות חשובים ▪ מאמץ הפינוי הוביל לפינוי כ-30,000 אזרחים דרומית לנחל עזה, והשפיע על תשתיות חמאס באזור
החשד לחדירת כלי טיס עוין בגליל העליון. אזעקות הופעלו בקריית שמונה, במטולה ובמשגב עם. מיירט של כיפת ברזל פגע במטרה חשודה, ייתכן שמדובר בזיהוי שגוי. מספר רקטות ששוגרו מלבנון התפוצצו בשטח פתוח ליד משגב עם. ללא נפגעים.
ביממה האחרונה אפשרו כוחות צה״ל באמצעות מתאם פעולות הממשלה בשטחים את העברתם של תינוקות עזתים מבית החולים שיפא להמשך קבלת טיפול רפואי במצרים.
התיאום בוצע לבקשת המצרים, ומנהל בית החולים שיפא ובאמצעות צוותים של האו״ם. פעולה זו היא חלק מהמאמץ ההומניטרי שמאפשר קבינט המלחמה במקביל ללחימה כנגד החמאס ברצועת עזה.
הותר לפרסום: שב"כ והמשטרה עצרו את ראיד גביש ואמל אבו עבלה, תושבי ירכא, בחשד לסחר באמצעי לחימה מול לבנון. בחיפוש שנעשה במתחם של בתים במקום נמצאו בין היתר שני אקדחים ותחמושת. בית משפט השלום בנצרת האריך את מעצרם בשבעה ובשמונה ימים.
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "נתניהו עומד במסיבות עיתונאים ואומר "זה לא הזמן לפוליטיקה", ואז עושה כל הזמן פוליטיקה. אם השיקול שלהם לא היה פוליטי, היה לנו תקציב, הייתה לנו ממשלה הרבה יותר קטנה ויעילה, היו לנו שרים מתפקדים במשרדים מתפקדים. אני אומר לשרי הממשלה: מה עובר עליכם? אתם לא רואים מה אתם מעוללים למדינת ישראל? מתי תבינו שקרה פה אסון ושאי אפשר להמשיך ככה? תפסיקו לחשוב על האינטרסים שלכם תודיעו כבר היום על ביטול הכספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים. לכו כבר לעבוד בשביל מדינת ישראל ועם ישראל.
לפיד הוסיף: "מה שהיה הבוקר בוועדה לביטחון לאומי, מול משפחות החטופים, הוא מביש, הוא חרפה, הוא עלבון נורא לא רק למשפחות החטופים אלא לכל מדינת ישראל. זה מה שקורה כשלוקחים את האנשים הכי קיצוניים והכי מטורללים במדינה ונותנים להם להיות בשלטון."
ממשלת המחדל לעומת זאת ממשיכה להתנהל כאילו אין מלחמה. הכספים הקואליציוניים לא בוטלו. למרות כל הביקורת.
המשרדים הממשלתיים המיותרים עדיין קיימים. עם הלשכות, עם הג'ובים, ועם התקציבים. כל דיון קבינט בטחוני מודלף בלייב לכל ערוצי הטלוויזיה.
המדינה: חיים אברמסון, תלמיד ישיבה חרדית בירושלים, יידה בקבוקי תבערה לעבר בתי ערבים ברחוב שמעון הצדיק ולאחר מכן לעבר בית משפט השלום בעיר; חברו שמעון כהן סייע לו בהכנות
"בצלם" הוא אחד הבולטים בארגונים בתוכנו, שמגנים את "האפרטהייד" הישראלי, את "הכיבוש" ואת המתנחלים ▪ לדידם, הפלשתינים צדיקים גמורים, שנגזלה מהם עצמאותם על-ידי "הכובש הישראלי"
צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט במרחב מרווחין ▪ מטח כבד על הצפון: אזעקות הופעלו בקריית שמונה ויישובי הגליל ▪ בסיס בירנית ספג פגיעות קשות בשעות הבוקר ואש פרצה במקום ▪ צה"ל תקף בירי ארטילרי בשטח לבנון
מומחים מדעת עצמם ניתחו בשיא הרצינות ובפנים חתומות מה אומרת אי-לחיצת היד של השרים לראש הממשלה, האם העווית מתחת לריס שמאל של גלנט מדברת על כוונתו להחליף את נתניהו תוך כדי הלחימה בעזרת חברי הליכוד או האם הגירוד ביד ימין של גנץ, מביע את תסכולו מהתנהלות מנהל הקבינט, נתניהו
במהלך הלילה כוחות צה"ל, שב"כ ומג"ב פעלו ברחבי יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים ועצרו 16 מבוקשים, שניים מתוכם מחמאס. בכפר שווארוואה שבחטיבת עציון עצרו הכוחות בכיר בארגון הטרור חמאס, טארק עבדאללה אחמד סאלם. עד כה נעצרו מתחילת המלחמה כ-1,850 מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, כ-1,100 מהם משוייכים לחמאס.
בשל נזקי המלחמה, בדפוס בארי מבקשים לדחות את המכרז להפרטת הדואר בחצי שנה ▪ בדואר ישראל מדווחים על ירידה של 30% בפדיון ההכנסות מאז 07.10 וחוששים כי לא יהיה להם כסף לשלם משכורות לעובדים ▪ השר דוד אמסלם: "לא תהיה הפרטה של הדואר בלי התמודדות של דפוס בארי"
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין על המהומה סביב דיון הצעת חוק המוות למחבלים: "יש דרכים לדון על חוקים, יש דרכים לחוקק חוקים. הכנסת היא אינה במה למופעים - ודאי שלא בעת הזו. כולנו פועלים תחת האקסיומה שלא מתעסקים בפוליטיקה, אז ודאי שלא מתעסקים בפופוליזם".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר בתגובה לדיון בעונש מוות למחבלים: "מאז ומעולם תמכתי בחוק עונש מוות למחבלים אך העיסוק בזה כעת בזמן שבנינו ובנותינו בידי המרצחים הנאצים, הוא טעות חמורה שפוגעת במשפחות החטופים. די עם הפוליטיקה הזו עכשיו, אנחנו חייבים להתמקד רק בניצחון במלחמה ובהחזרת החטופים הביתה."
משפחות החטופים ביקשו לעצור את החקיקה בטענה כי היא תסכן את חייהם של קרוביהן הנמצאים בשבי בעזה ▪ ירדן גונן: "הם נלחמים על להחזיק את עצמם בחיים" ▪ השר בן-גביר: "התפיסה שלי היא הפוכה משלכם" ▪ יו"ר הקואליציה: "הצע"ח לא תעלה להצבעה למליאה לפני אישור הקבינט"
צעקות בין השרים למשפחות החטופים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שר האוצר וחבר הקבינט המדיני בטחוני בצלאל סמוטריץ׳ קיים אמש (יום א') פגישה עם משפחות שקרוביהם נחטפו לעזה. "יש לנו חובה מוסרית כלפי כל אחת ואחד מהחטופים ומדינת ישראל עושה ותמשיך לעשות כל מאמץ כדי להביא את החטופים הביתה. זו חובתנו המוסרית, היהודית והלאומית כלפי אזרחינו", אמר סמוטריץ׳.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר: "חוק עונש מוות למחבלים הוא כבר לא עניין של ימין ושמאל. חוק עונש מוות למחבלים הוא חוק מוסרי וחיוני עבור מדינת ישראל. כולנו ראינו מה קרה כאן ב-7 באוקטובר, כשהנאצים נכנסו הם לא הבחינו בין שמאל לימין, בין קשיש לילדה ובין יהודי לערבי. הם שחטו כל מה שנקרה בדרכם, אדם וחי. לאותם נאצים ארורים יש רק דין אחד. והוא מוות. היום סיעת עוצמה יהודית מתקנת עוול היסטורי ומעלה לדיון בועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל את חוק עונש מוות למחבלים שהגישה ח"כ לימור סון הר מלך. אני בטוח שהחוק יקבל תמיכה מקיר לקיר. שיהיה לנו בהצלחה."
סמ"ר איתן דישון, בן 21 מירושלים, נהרג בצפון רצועת עזה ▪ שני לוחמים מגדוד 890 בחטיבת הצנחנים נפלו בקרבות בצפון הרצועה ▪ 388 חללי צה"ל נפלו מתחילת המלחמה בעזה
בוועדה לביטחון לאומי מתקיים הבוקר (יום ב', 20.11.23) דיון ראשון, בהשתתפות השר איתמר בן-גביר, לקראת הכנה לקריאה ראשונה את חוחק עונש מוות למחבלים. בוועדה פרצו מהומה ועימותים מילוליים אחרי שמשפחות החטופים ביקשו לעצור את החקיקה בטענה כי תסכן את חייהם של קרוביהן הנמצאים בשבי חמאס.
צה"ל התיר (יום ב', 20.11.23) לפרסום כי סמ"ר איתן דישון, מירושלים, לוחם בסיירת גבעתי, חטיבת גבעתי, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 21 בנופלו. הודעה נמסרה למשפחתו.
חיזבאללה נכנס למערכה נגד צה"ל "על אש קטנה" מאז ה-8 באוקטובר. בכפרי דרום לבנון מתקיימות מאז הלוויותיהם של יותר מ-70 מחבלים שיעים המחוסלים ע"י כוחותינו. בימים האחרונים התקיימה באופן חריג הלוויה של פעילים מארגון שיעי, שכביכול פרש מפעילות צבאית לפני יותר משלושה עשורים. מדובר בארגון אמל (תקווה), קיצור של "אפואג' אל-מקאומה אל-איסלאמיה" (גדודי ההתנגדות הלבנוניות). זהו ארגון שנוסד כעשור לפני חיזבאללה והיה גדול וחזק ממנו בהרבה עד לשנות ה-90. ניתן לזהות את פעילי אמל לפי בגדיהם המנומרים והסרטים האדומים על מצחם. יש להם סמליל מעוגל עם שם הארגון ודגלים ירוקים. על המדים הם עוטים תגים צהובים עם שם הארגון.
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
