איננו יודעים מתי תחל הפסקת אש במלחמה נגד החמאס. אבל בינתיים נפתחה עוד מערכה, בתחום שונה: הקרב על המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ למנכ"לית חדשות 13. ובאמצעי התקשורת, הצופרים כבר החלו לילל לקראת כניסתה לתפקיד של הח'כ לשעבר. ואין בוררים בגידופים המוצמדים לשמה, ואזהרות ללא חסך: צפוי תהליך של גדיעת חופש העיתונות, או תיאור המינוי כ"עריפת ראשו של גוף החדשות", כך נאמר(הארץ 14-6-2024). האמת? התופעה הוותיקה של מינוי בכירים, כמו פוליטיקאים לשעבר, לתפקידי מפתח בערוצי הטלוויזיה דומה לחשיפת שכבת שרידים מתחום הארכיאולוגיה. וותיקי ערוץ 11, הציבורי, זוכרים היטב את פעילותם ה"עיתונאית" של פוליטיקאים שנתמנו למשרות בכירות בתחומי השידור. מבשרי חוויתי עימותים עם מינויים שכאלה.
חברי ואני צייתנו לא אחת לדרישות הפוליטיות של מנכ"לים, בכירים-לשעבר, שפעלו בזירות השידור. בזמנו, הוטל ברשות השידור איסור לשדר את דברי עראפת בקולו, אלא את תכני דבריו שידר קריין, או כתב. נאסר להזכיר בדיווחים את המונח 'שטחים', אלא רק את התחליף 'יהודה ושומרון'. לכן, המינוי החדש של יוליה שמאלוב-ברקוביץ ראוי למאבק לביטולו. נחת זרועה של המנכ"לית החדשה לחדשות 13 כבר הורגשה בעת כהונתה בתפקיד דומה, ברשות השידור. מינויים שכאלה, שבהם מתהווה חיכוך בין פוליטיקה לבין עיתונאות גורם לפיחות באמינות של שידורי החדשות. יש להודות, כי הנטייה הרווחת בקרב אנשי התקשורת היא להטיח האשמות חריפות, לעתים מוגזמות, נגועות בפוליטיזציה. במגמתיות פוליטית נוקטים עיתונאים, שחלקם מוהלים בדיווחיהם את נטיותיהם הפוליטיות.
נראה אם שמאלוב-ברקוביץ תשנה מסלול ותתאמץ לעקור כל סימן למגמתיות פוליטית שתוטמע בדיווחי החדשות. הנטייה לגרום להטיה בשידורים תעורר חילוקי דעות בעיני כל מי שחותרים לעיתונות מקצועית, הוגנת. עם זאת, ראוי לומר, ביושר: חרף התבטאויות של ראש הממשלה המבקר את התקשורת, הרי בישראל שורר חופש עיתונות ובלשון העובדות: עד כה לא פגע השלטון בחומר הנדפס או המשודר באמצעי התקשורת. ומי אינו ער לכמויות האדירות של תקשורת ביקורתית, חריפה, המוטחת בשלטון הנוכחי בתקופה זו? קיומה של צנזורה צבאית מקובל, בדרך כלל, על שום מצבנו הביטחוני. קברניטי התקשורת הם שחייבים להשגיח - כן, להשגיח - ולנכש מחומרים לשידור גידופים בעלי נופך אישי, או שהם עצמם נגועים במגמתיות בוטה. יש לומר, וביושר, שהטיה פוליטית, לטובת חוגי שמאל, מורגשת בחלק מן השידורים. על כך נצבר זעם בקרב הצופים. בתחילת הדיווחים על פרשת המינוי של יוליה שמאלוב - הובלטה באחת הכותרות העובדה על קירבתה לליכוד של יוליה שמאלוב-ברקוביץ. האם כל עיתונאי ימני 'חשוד' ברצון לעוות, לסלף עיתונות הוגנת?
במאבק נגד מגמתיות פוליטית נדרשת במיוחד הקפדה מחמירה כלפי הנעשה בשידור הציבורי, רדיו וטלוויזיה הפועלים מכספי הציבור. על נקיון-השידור חייבים להקפיד עיתונאים, בראש ובראשונה. כי עדיפה בעיננו פעילות של העיתונאים שעליהם בעיקר מוטלת המשימה של מאבק בהוראות, בעלות אופי פוליטי, המונחתות על-ידי עורכים ראשיים. לעתים אלה פוליטיקאים-לשעבר, נאמני השלטון המכהן, שמונו למשרה בכירה בשידור הציבורי. קשה לחזות אם יוליה שמאלוב-ברקוביץ, בתפקידה כמנכל'ית חדשות ערוץ 13, תפגין 'מחיקון' כלשהו שתוכנו יכעיס את הממונים עליה.
האם המנכ"לית החדשה של חדשות 13 תשנה את אופי תיפקודה: האם תשמש צנזורית, או עורכת ראשית הפועלת בהשראת עיתונאות הוגנת שתנווט את החלטותיה. אם תשתנה, כי אז תתרום לבלימתה של עלילת כזב כי השלטון פוגע בחופש העיתונות. נתניהו מבקר בחריפות את תכני השידורים. הוא לא עורך מסיבות-עיתונאים בעברית. אבל במדינה כישראל, שבה נוהג חופש העיתונות, משודרים תחקירים, אמינים ברובם, המכתימים לכאורה את בכירי השלטון עד כדי החשדתם לפני העמדתם לדין. ומחוץ לישראל: למרבה ההפתעה הרי בתקופה זו נתון שרות השידור הבריטי, ה-BBC, תחת מתקפות ומחאות שמקורן בציבור המאזינים והצופים. הסיבה: ה-BBC עדיין מתעקש לשמור על חיסיון דו'ח שנכתב לפי הזמנתו, ולפיו ניכרת מגמתיות לרעת ישראל בדיווחים על העימות הישראלי-פלשתיני.
ויש לציין: השמירה על סודיות הדוח הידוע בשמו: דוח-ביילין, (ללא קשר לפוליטיקאי הישראלי) נעשית בתמיכת בית המשפט בלונדון. קברניטי ארגון השידור הבריטי שילמו סכומי עתק, הוצאות משפט, כדי להבטיח את המשך החיסיון המוטל על דוח ביילין. נוכח מציאות זו בבריטניה, ניכרת הגזמה בפרסומים לפיהם נגועה ישראל בהטלת מיגבלות על חופש העיתונות. בינתיים, נסדקה תדמית ההגינות המיוחסת ל-BBC. עונת החגים קרבה, וזהו עידן ראוי למבצע נקיון באולפנים בתקווה שיוציאו מקרבם שידורים נקיים.
