חוברת ה"כוזרי" לדור ההתחברות

מעשה בחכם "שמאלני " אחד שהיה טוב לב וישר. מסופר, כי חכם זה חלם בכל לילה חלום על מדינת ישראל שהיא בזמן שלום, אינה צריכה לראות את בניה נהרגים במלחמה ויש אחווה ושלום בין האומות, והיה החלום הזה משמח את ליבו, אולם בסוף כל חלום נאמר לו כי חלומו רצוי אך דרכו להגיע אליו אינה רצויה ובשל כך החל לחקור אחר הדרך הרצויה להגיע לשלום. אז קרא לאחד מחכמי ה"ימניים" וישאלהו לאמונתו.

אמר החכם: עזה היא "קן צרעות" ומה ההגיון להחזיק בה ומדוע נאבד את מיטב בנינו שם?

אמר החבר: יש בשאלה דבר לא הוגן.

אמר החכם: ומדוע?

אמר החבר: כדי להסביר לך זאת דרוש לי להקדים מספר הקדמות.
אמר החכם: הקדם הקדמותיך.

אמר החבר: הנה כששאלת שאלה זו ציפית שאוכיח לך במישור הראלי כי מסתבר יותר להחזיק בעזה, אבל אני אינני אדם ראלי כי אם איש אמונה ועליך לדעת כי ישנם שני סוגי חשיבה בעולם: חשיבה ראלית הנקראת אצלנו "פילוסופית" וחשיבה אמונית, כי האדם הראלי נקודת ההנחה שלו כשהוא שואל שאלות על העולם היא שאין מה לשאול את ריבונו של עולם בין מחמת שאינו קיים לדעתו או אפילו אם קיים אין לו עניין לערבו בכך ולכן האדם הראלי שואל את שכלו שלו ומכריע על-פי ההגיון שלו ונמצא כי השכל האנושי הוא המכשיר הנאמן לשפוט את המציאות לדעתו של האדם הראלי, ואילו האדם ה"אמוני" הפוך מכך כי הוא סובר ששאלות על העולם שואלים את ריבונו של עולם, והנה לדעתי החשיבה האמונית היא כלי נאמן יותר לשפוט את המציאות מאשר החשיבה הראלית-פילוסופית. ולכן, השבתי לך ששאלתך אינה הוגנת כיוון שציפית שאענה לך ב"מגרש" שלך טרם שנתוכחנו באיזה "מגרש" נכון לשפוט את המציאות והרי לדעתי המישור הראלי זניח ביחס למישור האמוני.

אמר החכם: לא לחינם נמנעתי מלדבר אתכם כי מוזרה דעתכם, שהרי בכל דבר ודבר שכל בני האדם מתלבטים בו הרי הם מכריעים על-פי ההגיון שלהם, האמנם אפשרית צורה אחרת של התנהגות?

אמר החבר: דע כי החשיבה הפילוסופית-ראלית "נולדה" בתקופת חורבן מקדשנו, וראשון הפילוסופים היה טאלס בעל "משפט טאלס" הנלמד בתיכון, ולפני תקופה זו היתה האנושות כולה עובדת אלילים או מאמינה באמונה כלשהי וגם בימנו יש רבים הפונים למיסטיקאים או לכומר או לשייח או לרב בבקשם להכריע בבעיותיהם ולא סומכים על שיכלם וגם האנשים הראלים נוהגים לעתים כן, אם כן החשיבה האמונית היא תופעה רחבה האם לא תרצה להבין אותה?

אמר החכם: ארצה להבין כי מאז ומעולם תמהתי על תופעה זו, ואחר שתסביר לי ארצה להבין מדוע לדעתך החשיבה האמונית היהודית טובה מן המוסלמית למשל.

אמר החבר: כמה טיעונים יש לי בעניין זה, ראשית אמשול לך משל: אם יצוו אותך ללכת לאי בודד בו יש קרוב לשלושה מיליון אנשים שהם עובדי אלילים ותרבותם משבחת את המלאכה בכל ימות השבוע וכן רגילים הם לחרוש את האדמה בשור ובחמור יחדיו, כי השור נותן את הכוח אך יש לו נטייה ללכת לצדדים ואילו החמור שומר על ההליכה בדרך הישר וכן יש לאומה זו עוד הרגלים כאלו וכאלו ותבוא אתה ותאמר לאותו העם הבה ונשקר לאנושות ונאמר להם כי נגלה אלינו הא-ל וצוונו כך וכך ומעתה עליכם להפיץ שקר זה לאנושות ועליכם לחנך את בניכם לכך וכן תנחיל להם מצוות הסותרות את כל מהות חייהם כגון שאסור לעבוד לאלילים וצריך לשבות ביום השבת ואסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו מה הסיכויים להצלחה במשימה זו לדעתך?

אמר החכם: קרובים לאפס.

אמר החבר: כן משפטך אתה חרצת, הרי שלדעתך הסיכויים שמשה רבנו ע"ה שכנע את עם ישראל להנחיל שקר לדורות קרובים לאפס וכן עד לאותה שעה של יציאת מצריים ומעמד הר סיני היו כולם רגילים לעבוד עבודת אלילים ולחרוש בשור ובחמור יחדיו וכו" וכו" והנך יודע כמה קשה לעקור הרגלים כגון הפסקת העישון, אם כן הדבר מעיד שהיתה חוויה חזקה, היא מעמד הר סיני, ששיכנעה את ההמון לשנות את חייהם ולהעביר לדורות את המסר הזה.

אמר החכם: אם נכונה טענתך שההמון לא ינחיל שקר לדורות, אם כן מדוע, לדעתכם, לא נאמין למוחמד ותורתו?

אמר החבר: אומנם מאמינים אנו למוסלמים שאכן היה האיש מוחמד ואמר מה שאמר אבל הרי מוחמד עצמו טוען שאליו בלבד נגלה האלו-ה וההמון המוסלמי לא הסכים להעביר לדורות שנגלה להם עצמם האלו-ה כי דבר שקר הוא ואיך יעשו שקר בילדיהם אלא הסכימו להעביר לדורות הבאים דבר אמת והוא שמוחמד טוען שנגלה אליו האלו-ה, אולם מי יודע אם מוחמד דובר אמת או לא שהרי האלו-ה בעצמו לא העיד עליו ברבים על-פי עדותו של מוחמד עצמו ועוד
שמוחמד הנחיל דת התואמת את האופי הערבי, מה שאין כן אצלנו כפי שבארתי לך קודם ועוד שאצלנו אנו מעידים שההתגלות היתה לעיני כל העם שהיו אז כמה מליונים, ואיך יתכן שיסכימו כל אלו המליונים ללא חולק להעביר ולהעיד לדורות הרבים שנגלה אליהם האלוקים אם דבר שקר הוא ואיך האמינה האנושות לכך, שהרי המוסלמים והנוצרים מאמינים שהיה מעמד הר סיני. כך העביר עם ישראל מדור לדור את התורה היא דבר האלו-ה היא המכשיר לשפיטת המציאות הכוללת בתוכה משנה, גמרא, מדרש, שולחן ערוך ופוסקים הם הם הכלים בהם אנו שופטים את המציאות.

אמר החכם: האם לא יתכן כי ברבות השנים לא דקדקו היטב בהעברת הדברים?

אמר החבר: יש בידנו רשימה של החכמים ודבריהם מהיום ועד מעמד הר סיני איש מפי איש ורק לשם דוגמא אחת אראה לך את ההקפדה להעביר בדיוק מה שנמסר מדור לדור. הנה רואים כי יהודי שעלה מאשכנז ויהודי שעלה מתימן מחזיקים בידם בדיוק כמעט מושלם את אותה תורה ואותה משנה ואותה גמרא אע"פ שהקשר בין המדינות היה קלוש והיה ראוי שבשל כך יוצרו שתי תורות, הדבר מעיד על ההקפדה להעביר את הדברים שנמסרו בדיוק.

נחזור לעניננו, אין מטרת שיחה זו להראות את אמיתות הדת כי הדברים ארוכים מאוד כי עיקר שיחתנו היא בעניין תוכנית ההינתקות, אם תרצה להוסיף בכך תוכל לקרוא בספר הכוזרי או במקומות אחרים שעוסקים בכך, רק רצוני לומר שכיוון שיש לי קשר אל דבר האלו-ה דרך האנשים שמסרו הדברים מדור לדור ועד למעמד הר סיני הרי שזהו הכלי הנאמן ביותר לשפוט המציאות.
אמר החכם: בכל אופן, רואה אני כי אתה מדבר בשפה הגיונית ומשתמש בהגיון להסביר את דבריך אם כן יש מקום כלשהו להגיון האנושי אצלכם.

אמר החבר: אומנם כן, ההגיון משמש להבנת מקורות התורה שלעיתים הם מורכבים מאוד בהבנתם וכן משמש להסברת האמונה וכן משמש ההגיון כלי בעת עיסוק בחכמות ומדעים שאינם קשורים לתורה, או לדאוג להבאת הנתונים ולעריכתם בצורה הטובה ביותר אל מקורות התורה אבל סופו של דבר ההכרעה תעשה על-פי התורה רצוני לומר ע"פ השכל האלוקי.

אמר החכם: רצוני לחזור למה שדיברנו בתחילה, הנני מסכים כי שאלתי היתה לא הוגנת ויש לערוך התמודדות על הכלי בו יש לשפוט את המציאות, תוכל להמשיך לבאר לי בעניין החשיבה האמונית.

אמר החבר: מה דעתך על מהנדס שמתכנן בניין ומסרו לו כל הנתונים המדוייקים לבד מנתון אחד והוא שהתקרה עשוייה כולה מבטון ולמהנדס נמסר שהיא עשוייה מ"איטונג" ועל-פי נתון זה חישב המרחקים בין העמודים המחזיקים התקרה וכיוצא בזה.

אמר החכם: בניין זה ודאי יקרוס כפי שקרה באסון "ורסאי".

אמר החבר: הנך רואה כי החסרת נתון אחד גורמת ששפיטת המציאות שגויה לחלוטין, וכך הוא בעניננו שכיון שאין אתם לוקחים בחשבון כי אם את הנתונים הראלים לבדם ורק מה שנכלל במסגרת חוקי הפיזיקה הרי שהשפיטה לקויה, כי לדעת תורתנו ישנם עולמות רבים מעבר לעולם הזה וסיבות רוחניות רבות המניעות את כוחות הטבע ועלינו לקחת זה בחשבון שפיטת המציאות.

לדוגמא אם נקח אותך 100 שנה אחורה ונבקש ממך לומר ליהודים באשכנז כי תהיה בעתיד מדינת ישראל ויהיה לרוב המשפחות דירה ורכב וכו", האנשים השופטים ראלית את המציאות יזרקו עגבניות עליך כפי שעשו להרצל כי בזמנם עניין זה היה רחוק מן הדעת וסותר לחוקי הפיזיקה ונוגד כל הגיון ראלי, אולם לאלו האנשים חסר נתון רוחני חשוב בשפיטת המציאות והוא שהגיע הזמן שה" רוצה לפקוד את עמו ולהתחיל בקיבוץ הגלויות ולכן אנשי החזון בראשות הרצל "ניצחו" את חוקי הפיזיקה וההגיון והקימו מדינה כי בלי כוונה כיונו לרצון שמיים, דרך אגב, בגמרא נאמר שאדם שאינו חולם שבוע נקרא רע וזאת מפני שהוא איש של נוסחאות, של ראליה גרידא ואינו מחובר לעולם החלום והחזון.

בנוגע להקמת המדינה, נא אל תעלב כי אין זה עניין אישי, יש לי ביקורת על החברה ה"חופשית", כי בראשית דרכה בהקמת המדינה חונכו כולם לוותר על הצרכים הפרטיים לטובת כלל האומה ורבים מהם שכלו את בניהם ביבוש הביצות ובהגנה על המולדת ותכונה זו היתה היסוד להקמת המדינה ועתה חדרה רוח אגוצנטרית לחברה ה"חופשית" ורצונם של הרבה אנשים רק לשבת בביתם בשקט וחלילה מלהזכיר מחיר אישי לטובת הכלל ורוח זו מופיעה במשפטים כמו "מדוע שאאבד את בני בלחימה בעזה", אוי לנו אילו החלוצים היו חושבים כך, והחברה ה"חופשית" בחושבה כך משמיטה את היסוד עליו הוקמה המדינה, אומנם נחמה יש לי כשאותה רוח חלוצית, רוח של מסירות נפש על הכלל מתגלה ברגעי משבר כמו במבצע "חומת מגן" מבצע שרומם אותנו מעל למחלוקות, חיבר אותנו אחד לשני וגילה את סוד הכוח של אומה זו לשרוד את המסלול ההיסתורי הבלתי אפשרי שלה.

אמר החבר: אמת הדבר, בכל אופן לא נתבררו לי מספיק הטענות לאמיתות תורת משה וכשאתפנה לכך אמשיך לברר בעניין, כעת רצוני שתסביר לי מה המשמעות של ויתור על שטחי ארץ ישראל לפי תורת משה.

אמר החבר: לשם כך צריך להתחיל ממטרת בריאת העולם.

אמר החכם: אמור כל שתחפוץ.

אמר החבר: ה' הוא תכלית הטוב והוא רצה להפיץ את הטוב שלו וכיוון שאי אפשר להטיב לאוויר ברא ברואים שיקבלו את ההטבה, חכמי הקבלה אומרים שאילו ההנאה שה' רוצה לתת היתה ניתנת בחינם היה פגם בהנאה וה" שרצה לתת הנאה מושלמת נתן לנו אפשרות לעמול בעבורה, לכן ברא "יצר הרע" דהיינו נטייה להמשך לגזל, לכעס, לגאוה ולשאר דברים הנוגדים את התורה ותפקידנו להתגבר ולשמור על מה שנצטוונו ובכך לקבל בזכות את אותה הנאה, שהיא בעצם קשר בין העולם הרוחני הנבדל לבין עולם הזה הנמוך והגשמי. ה" רצה להראות שאפשר להביא את הקדושה למקומות הנמוכים ביותר לשם כך ברא את הברואים, אבל הקשר בין העולם הרוחני הנבדל לבין העולם הגשמי אינו יכול להתקיים באופן ישיר.
אמר החכם: מדוע?

אמר החבר: הנך רואה שבזמן שבני ישראל היו במדבר מרדו הרבה בה" אע"פ שהיו ניסים רבים והופעת עמוד אש וענן וכו", וזאת מפני שהיתה "נוכחות יתר" של שכינה כי הם לא היו מסוגלים לקבל את האור הזה בבת אחת פתאום שהרי לפני שעה קלה היו עבדים שפלים, הדבר דומה לאדם שנמצא בחדר חשוך וחושפים אותו בבת אחת לאור, או למשל אם נתן לאדם דתי פשוט להתנהג שבוע כמו ה"בבא סאלי" יתכן שירגיש מאוד רוחני אבל הוא ירגיש שאינו עצמו, מעיין "הצגת פורים" ואז נולד הצורך למרוד כדי לחוש את ה"אני" שלי, כך בני ישראל במדבר וכך בעניין קשר ישיר בין מדרגת העולם הזה לבין העולם הרוחני.

אמר החכם: ומה עשה ה' לפי טענתכם לפתור בעיה זו?

אמר החבר: יצר מדרגת ביניים חצי אלקית חצי אנושית היא עם ישראל שתפקידה להרגיל לאט לאט את האנושות לקשר עם העולם הרוחני אגב, בתורתנו מסופר על מספר נסיונות של קשר ישיר בין האנושות לבין העולם הנבדל קודם שיצאה לפועל מדרגת הביניים היא עם ישראל, בכל אופן התפקיד הזה של עם ישראל נקרא בפינו להיות "אור לגויים" זהו אינו מעמד אלא תפקיד. נמצא שללא הגויים אבדה התכלית שלשמה נברא העולם שכן, כפי שאמרתי בתחילה ה' יצר את העולם כדי להראות שהקדושה אפשרית גם במדרגה התחתונה ודבר זה עתיד להתרחש כפי שנאמר בספר ישעיהו בפרק ב: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושליים".

אולם גם בלי שיהיה עם ישראל אי אפשר לגויים להגיע לתכליתם ונמצא שלכל אחד יש תפקיד מכריע בדרך להבאת העולם לתכליתו. בנקודה זו נכנס העניין של ארץ ישראל כי על-פי תורתנו היא חלק מהנשמה הכללית שיש לעם ישראל ואם כן קיצוצים באדמה אינם רק קיצוצים בשטח אלא בנשמה של האומה וביכולתה לבצע את תפקידה לאנושות ויש לזה ביטוי בפועל ממש שהרי כתוב בתורה שארץ ישראל לא תתן את פריה לעם זר והנה עיננו הרואות כי עמים רבים ניסו להפריח את השממה כאן ללא הועיל ורק לבניה האדמה מחייכת בירוק כי אין זו סתם אדמה כי אם חלק מנשמתנו ואיך נוכל לפצוע את עצמנו ולחתוך חלק מנשמתנו?

ותדע עוד שהנביאים שהיו לנו נתנבאו רק בארץ ישראל כי אין כמעט נבואה בחוץ לארץ והדברים ארוכים, ומכל מקום רציתי לומר לך שאין אנו פועלים מתוך שנאת הפלסטינאים כי אם מתוך אהבת האנושות כולה ורצון להביא אותה לתכליתה אך כיון שכרגע הפלשתינים מפריעים לתכלית הכללית של האנושות עלינו לקפח את האינטרסים שלהם לטובת האנושות ותכליתה.

אמר החכם: האמנם כל הדתיים חושבים כך?

אמר החבר: אנשי בית המדרש מודעים לדברים הללו והאחרים לא תמיד מודעים לכך, אבל הם זכו בזה שהם מכוונים לרצון שמיים שהרי על-פי ה"שולחן ערוך" בסימן שכט סעיף ו אסור לוותר על שטחי ארץ ישראל וכמו שקרה להרצל שהצליח נגד כל חוקי הפיזיקה כן יקרה להם בעזר ה'.

אמר החכם: עזרת לי להבין את דרך חשיבתכם על כך תודתי.

אמר החבר: מי יתן וכל הדיונים בין הצדדים יהיו כאלו ללא שנאה וללא אלימות אלא דיון אמיתי במטרה משותפת להגיע לאמת. תודה שהקשבת וניסית להבין, תפילתי שתשרה בעם ישראל אחדות ואהבה למרות חילוקי הדעות.

אמר החכם: לפני שנפרד אמור נא לי דבר אחד, מה הגדרתכם למילה "שלום"?

אמר החבר: אתם מגדירים שלום כעיין מצב של אי הפרעה אחד לשני ואצלנו "שלום" הוא הרמוניה בין העולם העליון הרוחני לבין העולם התחתון שלנו על כל ברואיו.

אמר החכם: הבנתי את עומק השונות בחשיבה שלנו, אינני רגיל לסוג חשיבה כזה, הנני רוצה להוסיף לחשוב על הדברים הללו. היה שלום…

אמר החבר: לך לשלום אחי…
סוף.