בנימין נתניהו, מנהיג האופוזיציה הנוכחי, וראש הממשלה לשעבר, גבר השבוע על יריבו משה פייגלין, בבחירות המוקדמות לרשות תנועת הליכוד.
שני המועמדים הביעו קורת רוח מהתוצאות, נתניהו עקב נצחונו, ותחושתו כי החלה ההתמודדות על ראשות הממשלה, ופייגלין, שומר המצוות וחבוש הכיפה, על כך, שלדבריו, אחוז ניכר מהמשתתפים "רוצים מנהיג שיש לו אלוהים, ומכך ש"החלה המהפכה שתביא בעזרת השם מנהיגות מאמינה לעם ישראל".
פייגלין, הפחות מוכר מבין השניים, ואשר עלה להר הבית בירושלים לפני ההצבעה, התלונן על כך שהתקשורת יצרה לו תדמית שטנית של אדם קיצוני, השואף להשליט בישראל מדינת הלכה. הוא מבטיחנו נאמנה שאין לו כוונה כזו. פתרונו לגבי השאלה הפלשתינית הוא פשוט ואנושי לכאורה - הענקת חצי מיליון דולר לכל ערבי שיסכים להתפנות מרצון.
נתניהו, בעקבות אביו הרוחני, זאב ז'בוטינסקי, עליו השלום, מאמין בכל לבו ברעיון "קיר הברזל" - שקיומה של מדינת ישראל, וסיכוייה לשלום, תלויים בראש ובראשונה בעוצמתה. הוא אוהב לחזור על המשפט שאמר בתום המלחמה האחרונה - "אם אויבנו יניחו את חרבם - יהיה שלום, אם אנחנו נניח את חרבנו - לא נהיה!"
הוא עומד על כך ששיקום עוצמתה של ישראל הוא צו חיים עבורה. תפיסתו את מושג העוצמה הלאומית הוא רב-ממדי וכולל הבטים צבאיים, כלכליים, בינלאומיים, חברתיים, ומעל לכל ערכיים. הוא רואה בנסיגות החד-צדדיות מלבנון ומרצועת עזה גורם מרכזי למלחמת לבנון השנייה, ולירי הקאסמים הנמשך לעבר שדרות והקיבוצים בשכנותה.
על-רקע זה זכור מאבקו החריף כראש האופוזיציה וכמנהיג הימין, נגד הסכמי אוסלו. אז הזהיר שההסכם יביא גל טרור על אזרחי מדינת ישראל. מסע זה הסתיים ברצח רבין ובניצחונו הדחוק של נתניהו על יריבו שמעון פרס בבחירות שנערכו במאי 1996. אך, בלחצו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, נאלצה ממשלת נתניהו בהתאם ל-"הסכם חברון", לסגת מרוב שטחה של העיר, למעט אזור מערת המכפלה ואזורים סמוכים שבהם קיימים בתים המאוכלסים במתנחלים יהודים. בתום כהונתו התגאה נתניהו כי בכל זאת הצליח לשמור במידה רבה על "עיקרון הדדיות" תחת סיסמתו - "יתנו - יקבלו. לא יתנו - לא יקבלו".
בתקופת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה ירדה כמות הפיגועים לשפל, במיוחד בהשוואה לתקופותיהם של שני קודמיו בתפקיד, יצחק רבין ז"ל ושמעון פרס יבל"א. אך העובדה שהפיגועים לא היו בראש מעייניה של דעת הקהל ערב הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה, הביאה להתמקדות מערכת הבחירות של מאי 1999 בנושאים חברתיים, כלכליים ואישיים, ולמפלתו מול אהוד ברק.
בתחום הכלכלי דוגל נתניהו באסכולת השוק החופשי וההפרטה, מבית מדרשם של הכלכלן הנודע מילטון פרידמן, וראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר.
כשר האוצר (בשנים 1998-1999 ו-2003-2005) ערך רפורמות בתחומים שונים, בעיקר בתחום המיסוי ושוק ההון. הוא הוביל מדיניות קפיטליסטית תקיפה, וקידם יוזמות להפחתת הוצאות הממשלה, קיצוצים בתקציבי הרווחה, והפרטת חברות ממשלתיות.
בעת כהונתו של נתניהו כשר האוצר, ולאחריה, התברר כי שיעור הצמיחה במשק הישראלי הגיע ל-4.1% והיה הגבוה ביותר בעולם המערבי. האינפלציה הייתה הנמוכה ביותר בעולם המערבי. התוצר הלאומי לנפש גדל בצורה מאוד משמעותית. המדדים העיקריים בבורסה עלו ב-140%! מספר המועסקים עלה ושיעור האבטלה ירד. השכר הממוצע עלה ביותר מ-10%. המכירות בחנויות עלו ב-22%. תפוקת התעשיה גדלה ב-10%. התפוקה של תעשיות עתירות טכנולוגיה וידע קפצה ב-25%. בסוף 2005 ירד הגרעון הממשלתי לאפס.
בשנת 2006 פרסם בנק ישראל מחקר שערך, בו קבע כי מדיניותו של נתניהו היתה אחראית לשליש מהצמיחה במשק, ואילו השיפור במצב הביטחוני וצמיחת הסחר העולמי היו גורמים כבדי משקל נוספים לצמיחה זו. כלכלנים רבים הביעו הערכה לפועלו של נתניהו כשר האוצר, והוא זכה לאהדה רבה בקרב האליטות הכלכליות, אשר גרסו כי בזכותו נחלצה ישראל ממשבר כלכלי.
אך, על אף הישגיו הכלכליים המרשימים, זכה נתניהו לביקורת מן הארגונים החברתיים בשל העלייה הגדולה בשיעור העוני ובמדד אי-השוויון במשק.
הבחירות לכנסת ה-17 ב-2006 הביאו עמן מפלה לליכוד בראשות נתניהו, אשר זכה ב-12 מנדטים, ולניצחון למפלגת קדימה בהנהגתו של אהוד אולמרט, אשר ירש את מקומו של אריאל שרון שהיה כבר במצב של תרדמת. בנאום התבוסה קשר נתניהו בין מדיניותו הכלכלית, שפגעה בשכבות החלשות, לבין הכישלון בבחירות, אך קבע כי היא היתה הכרחית למען הצלת המדינה, והודיע שימשיך לעמוד בראש התנועה.
בכנסת זו מכהן נתניהו כראש האופוזיציה. בנאומים שנשא בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הדגיש את הסכנה הנשקפת מאירן המתחמשת בפצצה גרעינית, והשווה אותה לגרמניה הנאצית.
בעיקר קשה לדעתו של נתניהו מצבה של ישראל עקב העדר מנהיגות מוכשרת המסוגלת לנווטה. כפי שניתן לצפות, מאמין נתניהו כי הוא האיש המסוגל להנהיג את ישראל אל חוף מבטחים.
ימים יגידו אם אומנם תינתן לו ההזמנות לכהן שנית כראש ממשלת ישראל, ואם אכן יוכל לנווט את המדינה אל אותו חוף מבטחים נכסף.
