"אנו קרובים מאי פעם לחוקה"

"החוקה כאמור משקפת הרבה פחות אמירות אידיאולוגית נחרצות ומשקפת הרבה יותר תוצאה של שגרת החיים במשך שישים השנה האחרונה", מדגיש בן-ששון וטוען כי "החוקה תגרום לשקט מערכתי, כך למשל, בית המשפט ידע במה אסור לו להתערב. יהיו פחות צעקות ויותר פעילות אך לא בטוח שתהיה פחות שחיתות. לא בטוח שיהיו פחות מעשי אונס".

בן-ששון מקווה כי החוקה כן תעזור במקום שחלק מפרקי החוקה שמשקפים עניינים אידיאולוגיים ועקרוניים יילמדו בעל פה בבתי הספר ויהיו נר לרגליהם של המיעוטים בישראל. "בדרך זו, ניתן יהיה ליצור פלטפורמת חינוכית כלל ישראלית שמשקפת את האתוס שלנו כציבור ולא רק עניין משפטי".

"אף אחד לא יקבל את החוקה שהוא חולם עליה", מסכם בן-ששון. אבל חוקה בלי פשרה לא תלך. החוקה משקפת מכנה משותף סביר. החסר הוא כרגע שהמודעות הציבורית לא גבוהה והיא חיוניות לחוקה ואני מקווה שבאמצעות השופר התקשורתי, הציבור יבין עד כמה הנושא חיוני וחשוב לכולנו".

אולם, לא כל סיעות הבית תומכות בחוקה. על-פי הדיונים הרבים שמתקיימים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, מגלה בן-ששון כי הסיעות הליברליות והערביות מתנגדות לחוקה.

בן-ששון טוען כי ההסבר להתנגדות הסיעות הערביות הוא "שחוקה תתקבל ברובה על בסיסו של בית הנבחרים בהם רוב חבריו בעלי דעות פוליטיות של מן המרכז וימינה. כיום, תחושתם שבית המשפט מגן על תחושותיהם ולא הכנסת ובנוסף, בסיעות אלה התנגדות לכך שמדינת ישראל תוגדר על-פי חוקה כמדינה יהודית".

אולם, החוקה לא נועדה אך ורק לנושאים אידיאולוגיים ומהותיים. גם חייו של האדם הקטן ישתנו מבחינת הגדרת הזכויות המגיעות לו. "בחוקה יהיו סעיפים שיגדירו מה האם בשדרות צריך לקבל מבחינה סוציאלית", אמר בן-ששון. "בית המשפט העליון לא יצטרך להתערב בנושאים אלה. כך גם תהיה בחוקה זכות יסוד חוקתית שתגדיר את חוקי חינוך ואילו זכויות מגיעים לאזרחי מדינת ישראל בכל הקשור להקמת משפחה".

בן-ששון מסביר כי "הפירוש של מצב זה הוא שנחקקו עד שנת 1992 תעשה חוקי יסוד בעלי היבט טכני ופחות מהותי. בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד - חוק יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו אשר לא התקבלו ברוב של הרבה פחות משישים ואחד חברי כנסת. שלוש שנים לאחר מכן, החליט בית המשפט העליון שיש חוקה לישראל על בסיס חוקי היסוד".

"חלק מניכר מהשאלות המגיעות לבית המשפט העליון מובאות על בסיס חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". לטענתו של בן-ששון, "משום שאין בסיס חוקתי בישראל, למעשה אומרים לשופט להכניס גם את ההבנות שלו לתוך החוק. אין זה מצב נורמאלי משום שבסופו של דבר, ההכרעה מתקבלת על-פי שיקול דעתו של השופט. לכן, אזרחים שדעתם הפוליטית היא מן המרכז וימינה, מרגישים שבית המשפט לא עונה למשאלותיהם כמו גם הציבור דתי והחרדי".

סיבה נוספת מדוע ישראל קרובה לחוקה היא לדברי בן-ששון, "התקלות הקשות שיש בעניינים משטריים וחקיקתיים שחווינו בשנה האחרונה. תקלות אלה רק מקרבים את הצורך בחקיקה". בנוסף, האפשרות לחוקה בישראל רלוונטיות כיום יותר מאי פעם נעוצה בסיבה שבמשך שנים, הליכוד דחף לחוקה. "הם רצו לקשור את המשפט בערכי שלטון של מדינת ישראל" אמר בן-ששון. כיום, חלק ניכר מאנשי קדימה הגיעו מהליכוד, כך שיש נכונות לוותר על כוחו של הפרלמנט לטובת חוקה".