טיפים להקלה על כאבי בטן

פרופסור דרור הוא אדם אמיץ מאוד. הוא אמר את מה שכולנו ידענו והכחשנו. ועדת וינוגרד לא הייתה אלא עלה התאנה שהשלטון מינה כדי להסתיר את ערוותו, ולדחות את הקץ במידת האפשר. ועדת וינוגרד, אומר הפרופסור, לא רק שהייתה ועדה מטעם, אלא ששיקוליה היו שיקולים מטעם. הביקורת שלה הייתה ביקורת מטעם, והמסקנות שלה חסרות טעם מכיוון שהיו מוכתבות מראש על-ידי השלטון.

רבות מדובר בימים האחרונים על סחרירים ("ספינים") כאלו ואחרים, אשר נועדו - לקראת פרסום דוח וינוגרד - להעביר אחריות מן הדרג המדיני לדרג הצבאי. אך ה"ספין" המסחרר ביותר הוא עצם הדיון בשאלה אם הממשלה והעומד בראשה צריכים להתפטר לנוכח הממצאים הצפויים. זאת משום, שהנעת השיח הציבורי סביב המחדלים בניהול-הלחימה ותו לא, משכיחה מדעת-הקהל את הפקרת-העורף במלחמה האחרונה.

כותרות העיתונים, המבשרות על נפילת הדולר ועל השלכותיה השליליות על תעשיינים ויצואנים, מעלות את השאלה באם אכן "מצבים נואשים דורשים צעדים נואשים" (desperate measures for desperate times). ניסיוננו והניסיון המצטבר בעולם מראים כי ההפך הוא הנכון: דווקא במצבים נואשים ובעתות משבר, הכרחי ואפשרי לנקוט בצעדים מושכלים, חכמים ואפקטיביים ליציאה ממשבר.

אין כמו ההתבטאות האחרונה של פרופ' יחזקאל דרור להראות שבין כל חמישה אנשים תמיד תמצא אחד טמבל.

לאחרונה ניתן בוועדת הערר בחיפה בעניין פסק הדין בעניין שנער וע (חי') 8042/07. פסק דין זה עסק בסוגייה הכאובה של היחס בין ירושות ומיסוי בשיעורי המס המופחתים. המדובר במקרים בהם נכס נרכש במקורו על-ידי המוריש עד שנת המס 1960 (עד 31.3.61). במקרה כזה כאשר היורשים נכנסים לנעלי המוריש - קיימת זכאות לשיעורי מס שבח מופחתים של 12% (רכישה עד 1948) ותוספת של 1% לכל שנה (עד 24% בשנת 1960).