לגעת במים

הקושי של ילד אוטיסט ביצירת תקשורת חוסם בפניו את האפשרות ליצירת חיים חברתיים איכותיים. ילדים אוטיסטים מתקשים בהבנת גבולות הגוף ועסוקים מדי בהתמקדות בפרטים קטנים ובחקירה של חפצים. המטפל ינסה לעבוד עם הילד על כישורי תקשורת שונים על-מנת לעניין אותו ביצירת קשר חברתי, ולהראות לו את היתרונות שבקשר זה בעזרת תרגול כללי, שיח וקשר עין, פירוש הבעות פנים ושפת גוף, תרגול משחק הדדי, לקיחת תור ועוד. כאשר הילד סובל מחסכים תחושתיים, הוא אינו פנוי ללמוד על הסביבה שלו ולהבינה.

יובל בת השלוש וחצי הגיעה לטיפול כיוון שנהגה להשאיר את הפה פתוח והלשון בחוץ, והדבר יצר אצלה קושי באכילה ושתיה, בדיבור והיגוי וכמובן גם פגיעה אסתטית.

בעזרת תרגול נכון ניתן היה לחזק ליובל את שרירי הפה - הלשון והשפתיים. בשבועות הראשונים עבדנו עם יובל באמצעות משחקי חיקוי בבריכה: הפקת בועות במים, משרוקית מים, בובת פרה שפותחת וסוגרת את הפה ומשמיעה קולות געייה (מוּ...), כבשה פועה (מֶה...), כיווץ השפתיים והחדרתן לתוך טבעות צבעוניות קטנות וכדומה. תוך כדי התרגול המתמשך והמשעשע למדה יובלי הקטנה להפיק קול, לנהל שיחה, להבין מהו תור, ליצור קשר עין ועוד.

מדוע מים?

בבריכה טיפולית מחוממים המים לטמפרטורה של כ-34 מעלות, דבר המקנה סביבה חמימה ונעימה לילד. חום המים מאפשר לגוף להירגע ולהגיע להרפיה המורידה את עייפות הגוף ומשפרת את המצב הנפשי. למים, בניגוד לאוויר, יש תכונה מיוחדת הנקראת "צפיפות", וזו מאפשרת למים לעטוף את הגוף ולהעביר תשדורת של מגע לכל חלקי הגוף. המגע הזה עשוי לפתור גם את הקושי האופייני לילד האוטיסט בהבנת גבולות הגוף ומאפשר לו להיות פנוי לפעילויות אחרות.

במים קל לנו יותר להרים חפצים או אפילו אנשים בגלל היכולת של המים להציף אותנו. הציפה "דוחפת" את הנמצא במים כלפי מעלה, וזו תחושה נהדרת של רחיפה ושחרור מכח המשיכה שאיתו מתמודדים ביבשה. בזכות הציפה מצליחים מטופלים הסובלים מחולשה בשרירים או מקשיים מוטוריים לנוע במים בקלות רבה יותר מאשר ביבשה. תחושה של קלילות ויציבות מקלה על הילד בהתמודדות עם הקשיים הפיזיים הקיימים ביבשה, והוא פנוי יותר לעבודה על מטרות טיפוליות שונות. ילד אוטיסט הנכנס לבריכה הטיפולית מרגיש יותר ביטחון, רוגע והרפיה עוד לפני שהחל בטיפול, וקל יותר לעבוד איתו על התקשורת.

כיצד מתחילים?

הכניסה הראשונה למים יכולה להוות קושי מסוים משום שלילד האוטיסט קשה להתרגל למצבים חדשים. לפיכך, חשוב להתחיל את הטיפול ביבשה. גם תהליך לבישת בגד הים חייב להיות איטי ולהיעשות בהסכמתו. נערוך לו היכרות עם הבריכה ונאפשר לו לחוש את המים בעצמו. כשיהיה מוכן, הוא ייכנס למים בקצב שלו. ייתכן שנקדיש כמה טיפולים רק להסתגלות ולמגע המים בגוף. עטיפת הילד במגבת, בתוך המים, יכולה להקל על ההסתגלות לסביבה הלא מוכרת, כמו גם העברת חפצים מוכרים לילד מהיבשה למים. רק כשהילד מראה שהוא מוכן, ניתן להתחיל בתהליך הטיפולי.

התהליך הטיפולי בסביבה מימית דורש למידת מיומנויות מים כמו נשיפת בועות, יכולת להכניס את כל הגוף למים, ציפה על הגב ועוד. מיומנויות אלו הן כלי הישרדות במים, וחשוב לשלבן בתוך הטיפול במים.

מה עושים?

המטרות בטיפולי התקשורת משתנות מילד לילד. יש מטרות כמו לקיחת תור, משחק הדדי ועוד, ויש מטרות כמו חיזוק שרירי הפה לצורך אכילה טובה יותר, הגייה תקינה של המילים או תרגול בניית משפטים והתארגנות להבעה. ילדים קטנים יותר זקוקים לעתים לעזרה בהפקת קול איכותית יותר. ניתן להתמקד בכל מטרה רצויה ולתרגלה בבריכה הטיפולית.

חיזוק שרירי הפה - תחושת המים על הפה והפנים יוצרת תגובות שונות, והשימוש בתחושה זו לחיזוק השרירים יעילה מאוד. כאן ניתן להתחיל בנשיפת בועות - פעולה הדורשת סגירה של הפה ועיגול השפתיים. נשיפת הבועות מעודדת את סגירת הפה - פעולה חשובה לאלו המתמודדים עם קשיי ריור או הגייה.

תקשורת וחוקי שיח - אלה מטרות עיקריות בטיפול תקשורת של ילד אוטיסט. התרגול נעשה בעזרת משחקים פשוטים, כמו התזות לפי תור וזריקת כדור, ועד למשחקים מורכבים יותר, כמו מעבר במסלול. לתרגול הבעות פנים והבנתן ויצירת דו-שיח אפשר גם לעבוד מול מראה הניצבת על שפת הבריכה.

חשוב לדעת

1- טיפולי התקשורת במים אינם באים במקום טיפולי התקשורת מחוץ למים, ויש לשלב בין סוגי הטיפול, להציב מטרות זהות ובכך להגיע לתוצאות מירביות.
2- טיפולי הידרותרפיה או שיעורי שחייה אינם דומים לטיפולי תקשורת בבריכה הטיפולית ואינם באים במקומם. ניתן לשלב בין כולם וליהנות מיתרונות כל הטיפולים יחד.
3- אם הילד אף פעם לא נכנס למים, חשוב לקבל אישור מהרופא המטפל ולוודא שיש אטמי אוזניים המותאמים לו (במקרה של כפתורים באוזניים או חורים בעור התוף) ושאין הגבלה רפואית לכניסה למים.