טרנד חדש-ישן פוקד את ישראל. פוליטיקאים ועיתונאים מאיצים בממשלה לדבר עם חמאס כדרך להגעה להסדר של הפסקת אש שיביא, כך הם מקווים, להתמתנותה של התנועה האיסלאמית.
היוצר והמשורר, קובי ניב, הציג במאמר במעריב (7 באפריל) דעה הקונה לה תומכים בחוגים מסוימים, לפיה שלום עם התנועה האיסלאמית הינו בגדר אפשרות סבירה בהחלט וכי ניתן להגיע לשלום המבוסס על מדינה אחת דו-לאומית.
ניב רמז על כך בכותבו את הדברים הבאים: "שתי המדינות השכנות ישגשגו עד שאי אפשר יהיה להבדיל בין שכם לבין צפת... שילוב, ככל שהוא שלם יותר, יוצר יותר שלום, ואילו הפרדה, ככל שהיא מוחלטת יותר, יוצרת יותר מלחמה".
קשה להבין על מה מסתמכים אישים אלה, המנסים לשכנע את הציבור בישראל ללכת להרפתקה חדשה של הידברות עם האויב, שכן מול חזונות משיחי השלום בישראל, מציגה תנועת חמאס משנה סדורה בדבר כוונותיה ותוכנית הפעולה שלה להקים מדינה איסלאמית מהים עד הנהר. כדאי להקשיב לקולות הנשמעים מעברו השני של הגבול. אין שם מחלוקת ולא צל צילו של ספק באמונה הדתית-משיחית המניעה את המאמינים המוסלמים לצאת לג'יהאד הבלתי מתפשר עם ישראל.
תנועת חמאס אינה רק איום קיומי על ישראל. חמאס, כחלק אינטגראלי של האחים המוסלמים, שותף לאסטרטגיה של תנועת האם ששלוחותיה פזורות בשבעים מדינות ובכללן באירופה ובצפון אמריקה, החותרת להפיץ את המהפכה האיסלאמית בכל העולם. כיבושה של פלשתין אינו היעד הסופי של חמאס או של האחים המוסלמים, אלא צעד אחד קטן בדרך לג'יהאד הגדול נגד המערב. מי שתולה תקוות, כאילו חמאס "יתביית" כאשר יקבל הכרה בינלאומית, טועה טעות מרה וניכר שאינו בקי ביסודות הבסיסיים ביותר של עמדות החמאס.
ד"ר יונס אל-אסטל, חבר פרלמנט ואחד המנהיגים הרוחניים של החמאס, הסביר בדרשת יום השישי (11 באפריל) את האסטרטגיה של התנועה:
- "המוסלמים הם 'העם הנבחר' ע"י אללה והם יכבשו את ערי הבירה של העולם כולו באמצעות 'דעווה (הטפה לאיסלאם) וכוח צבאי".
- "רומא תיפול בקרוב לידי האיסלאם... כיבושי האיסלאם יתפשטו לכל אורכה ורוחבה של אירופה, ואח"כ לעבר צפון ודרום אמריקה ואפילו למזרח אירופה ".
- "ילדינו ונכדינו יירשו את הג'יהאד שלנו יהיו למפקדי של הכיבושים האיסלאמיים".
אל-אסטל מטיף בגלוי להשמדת העם היהודי כולו במשרפות כחלק ממימוש הציווי האלוהי. במאמר שפרסם ב-13 במרץ, קבע אל-אסטל כי "השריפה והשואה (הוא משתמש במינוח "מחרקה" שמשמעותו שריפה ושואה) תהיה מנת חלקם של היהודים (בידי המוסלמים), ואחד מסימניה הוא פעולת מסירת הנפש למען אללה במדרשה הצבאית ישיבת מרכז הרב.
גם האב הרוחני של החמאס, השיח' יוסוף קרדאווי, שהיה מועמד בעבר לעמוד בראש תנועת האחים המוסלמים, מדבר בלשון דומה על השמדת העם היהודי (חדית' האבן והעץ) והמשך המערכה האיסלאמית לכיבוש רומא ואירופה כולה.
הטענות בזכות הכרה בחמאס כגורם לגיטימי או בשלום המבוסס על מדינה דו-לאומית משוללות כל יסוד עובדתי ואין הן אלא הימור מסוכן בביטחונה של מדינת ישראל. המאבק של ישראל בחמאס הינו אינטרס עליון של העולם החופשי. כישלון במאבק זה או נקיטת "מדיניות של פיוס" שמשמעותה כניעה עלולים לסייע להקמתה של אימפריה איסלאמית (ח'ליפות) פשיסטית החותרת למוטט את המערב באמצעות הקהילות המוסלמיות הגדולות החיות בו.