|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על התחרות הארצית במסגרת חגיגות ה-60 למדינה, הפרויקט של ריקה ברקוביץ
|
אמש התקיים הטקס המרשים של התחרות הארצית של 60 ילדים הכותבים פרוזה ושירה מבתי-הספר היסודיים ברחבי-הארץ. זו השנה הרביעית שיוזמת המפעל הזה 'מתנה למדינה', הגב' ריקה ברקוביץ שהיא סופרת ילדים ומבוגרים, מנהלת אותו ביד רמה. המפעל הזה גדל השנה, "כ-1,500 יצירות נשלחו השנה לתחרות, כששה סופרי ילדים ומנחי סדנאות לכתיבה יוצרת ליוו את התהליך מקרוב: אירית וייסמן-מינקוביץ, סיגל מגן, מוטי גלזר, עופרה גלברט, ריקה ברקוביץ ויהודית מליק-שירן" (מוזר, אני כותבת על עצמי).
ששים יצירות מתוך הכמות הגדולה זכו להיכלל בספר היצירות של ילדי ישראל. תלמידה מהאולפן בו אני עובדת "קמפוס ביאליק-רוגוזין", פליטה מסודן, כתבה את השיר הזה:
לֵב זָהָב / יאנג אנדרו
פליטה מסודן, קמפוס ביאליק-רוגוזין, אולפן.
אֶרֶץ קְטַנָּה
עִם לֵב זָהָב
קָלְטָה אוֹתִי
בְּלִי אִמָּא
בְּלִי אַבָּא
בְּלִי שָׁרָשִׁים.
אֶרֶץ קְטַנָּה בָּעוֹלָם
זֶה הַשּׁוֹלֵט בַּעֲבָרִי
בַּטָּעֻיּוֹת שֶׁאֶעֱשֶׂה
בַּחֻלְשׁוֹת שֶׁאֲגַלֶּה.
הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמִּתְעַלֵּם
לִפְעָמִים מַפְתִּיעַ
אֵיךְ אֶרֶץ קְטַנָּה כְּיִשְׂרָאֵל
יְכוֹלָה לַעֲטֹף אוֹתִי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה.
תלמידה מבית ספר 'לבאות' בערד, זכתה בפרס הגדול והחשוב: ביקור בבית אנה פרנק בהולנד. את הבחירה המיוחדת לפרס הגדול עשתה הסופרת והשחקנית חני נחמיאס, שנבחרה לשפוט איזו יצירה מכל 60 היצירות מזכה את יוצרה בביקור הזה. זו מתנת אגודת הסופרים העבריים למפעל החשוב הזה. כמובן שהיו עוד פרסי עידוד ליוצרים הצעירים: הלחנת ארבעה שירים על-ידי הזמרת סוניה קפלן המלווה את אירית וייסמן בהופעותיה והפרס הנוסף הוא פרסום שמונה יצירות מתוך הספר בכתב העת שלי: "על הדרך" העוסק בספרות, תרבות ואמנות עכשווית.
עדן מגזון, כיתה ו' מבית-הספר "לבאות" ערד, זכתה במקום ראשון בתחרות הכתיבה הארצית:
מקום לא ידוע
כוכבים כבו בשמים
ושקיעות כבות נפלו
על אריחי הים הכחול
גלי מחשבה זעירים
פוגשים את קו החוף
של געגועי האהבה.
תקוות מנופצות על מזח לבי,
דברים נשברים שם בפנים
ומחוללים את כאביי הגדולים ביותר.
מסך מעורפל נפתח לנגד עיניי,
חיילי המשמר שלי הובסו
וכל שעריי נפרצו.
רק העצב ממשיך לזרום
אל מקום לא ידוע.
חיוכים שלא הספקתי לקטוף
נבולים עכשיו.
כל טיפת אושר נושרת
על אדמת כאב,
וגם הגשם מתחזק,
כי המלאך שלי בוכה שם בשמים.
|
|
סופרת, משוררת ופובליצסטית
|
|
| תאריך:
|
30/05/2008
|
|
|
עודכן:
|
30/05/2008
|
|
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
י"ס
|
31/05/08 13:38
|
|
|
|
|
|
יהודית מליק-שירן
|
2/06/08 06:46
|
|
|
|
פורום: 60 שנה לישראל
|
כתוב הודעה
|
|
|
מריחים בחירות. אין ברירה, צריך בכורח השחיתות לקיים מערכת בחירות שיתקיימו כנראה כבר בשנה הנוכחית.
|
|
|
|
|
אין בכוונתי במאמר זה להעניק מדליות למינהל הציבורי ולשרות הציבורי בכלל וקביעת מדיניות בתחומים השונים. יש תחומים יותר מסודרים, ויש מפגרים. בסה"כ המינהל שלנו הוא ממוצע מינוס. על פקידי האוצר כבר הבעתי את דעתי. יחד עם זאת מעודי לא הטלתי את יהבי הבלבדי אך ורק על הממסד. אילו עשיתי זאת, הייתי כופר בהנחת היסוד כי האזרח, האדם, הפרט - עומד במרכז החיים, ולא המערכת שתפקידה לשרת אותו. במסגרת איזו אמנה חברתית במרקם הדמוקרטי - הוא, הוד מעלתו האזרח, לא רק יכול לעשות אלא חייב לעשות.
|
|
|
|
|
ריצ`ארד מייהו נוסע ללונדון. בערב הפרידה, מוקף בחברים, הוא מוצא את עצמו מחוץ לפאב משוחח עם חסרת בית שמרחמת עליו ודוחפת לידו חמישים פני, כך מתחיל הסיפור.
|
|
|
|
|
השתטנקרתי, השתנקרת, השתנקרו - משורש שטינקר - (בתרגום חופשי - מסריח) ובלשון העם, מלשן.
|
|
|
|
|
הכותרת לקוחה מספר משלי (פרק ט"ז) והמשך הפסוק (י"ח) הוא: וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן, גֹּבַהּ רוּחַ. יש פסוק מקביל בפרק י"ח: [יב] לִפְנֵי-שֶׁבֶר, יִגְבַּהּ לֶב-אִישׁ; וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה. כלי התקשורת מלאים את סיפור נפילתו הצפויה לדעתם, של האיש המכהן עדיין כראש הממשלה, ומצטטים בחדווה את המתיימרים לרשת אותו. הסיפורים על "מעשי השחיתות" המיוחסים למר אולמרט אינם נגמרים, והרושם שיוצרים המתייחסים לנושא הוא, שהספירה לאחור כבר החלה, וכל שנותר הוא לקבוע את התאריך בו יופרש מר אולמרט מתפקידו ואת מקומו יתפוס מישהו אחר שישמש מטרה לרדיפתם של הצדקנים. וכדי למנוע אי הבנות, אומר כבר כעת כי אין לי דבר וחצי דבר נגד חושפי המעשים המוגדרים כשחיתות.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
