|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האח העגול - הרהורים מנגד למרקע
|
על כך שעוד לא נס ליחה של תוכנית הריאלטי עטורת הרייטינג ומעטירת המציצנות בקרב צופיה אין ויכוח. וגם על צלצול המטבעות המתמשך בכיסי מנכ"ליה אין עוררין. אבל, אולי הגיע הזמן שהצופים חסרי המעש יירקו ליחתם על כל אלו?
|
|
ריקנות לשמה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| האם ראיית אנשים בחולשותיהם וסביב נקודות שבירתם נותנת לנו, על סלון ביתנו, תחושת חמימות, של שלווה, של שליטה ושל "לי זה לא יקרה?" | |
| או אולי הפוך, ועדות לבכיים של אנשים כצחוקם, לטמטומם כחוכמתם, לשרידותם כשבריריותם (ורצוי עם מוזיקה דביקה ונוגה ברקע...), נוטעת בנו ההרגשה כי כולנו בני-אדם, ועל-כן נגילה ונשמח יחדיו אף כי סופנו הוא אחד? | |
|
|
|
|
לא מכבר היה הדבר, ביקרתי בבית ידיד (נשבע לכם, לי אין טלוויזיה בבית...) שם הותזו לרווחה אורות מסך, שהעידוני לסצנה הבאה: על המרקע הופיעו בזה אחר זה, אנשים משוחחים, מרוטים מרוב חוסר מעש ושעמום, הטרודים בעיקר בשאלה מתי סופסוף ייצאו לחופשי. כלא רמלה? הלימבו? כינוס של מפלגת קדימה בזמן נאומה של הגב' לבני? ובכן, טעיתם... תופעת האח הגדול, הלא היא אותה "תוכנית טלוויזיה" בה הופכים אלמונים זה מכבר לאלמונים לעתיד הקרוב, באמצעות תחיבת מצלמות אל תוככי האפידרמיס שלהם, מכה גלים במי מרחב ירקון, והיא אכן, אודה, מסקרנת. ולהלן השאלות (שמטרידות את מנוחתי לפחות): - האם זו התאווה הנושנה של מציצנות טהורה?
- האם זהו סוג של רווחה והקלה מקשיי השרידות של האדם הפשוט?
- האם אנו נהנים לצפות ב"כוכבים" או ב"עמך" שההפקה מגחיכה, תחת שיעשו זאת, כמו לכולנו, חיי היומיום?
- האם ראיית אנשים בחולשותיהם וסביב נקודות שבירתם נותנת לנו, על סלון ביתנו, תחושת חמימות, של שלווה, של שליטה ושל "לי זה לא יקרה?"
או אולי הפוך, ועדות לבכיים של אנשים כצחוקם, לטמטומם כחוכמתם, לשרידותם כשבריריותם (ורצוי עם מוזיקה דביקה ונוגה ברקע...), נוטעת בנו ההרגשה כי כולנו בני-אדם, ועל-כן נגילה ונשמח יחדיו אף כי סופנו הוא אחד? כל זאת ועוד אחרי ה... אז זהו, שלא. הנה לאלתר דברו של קטן העם: עם כל הכבוד ל-2,500 שנות פילוסופיה, חושבני כי במקרנו זה - כל התשובות נכונות. רק שהבדיחה, חוששני, ידידיי ורעיי, היא עלינו. שכן, בעוד אנחנו עסוקים בהסחת הדעת מ"חיינו", ו"כוכבי" התוכנית (שהנה כבר וגם הם כבים), עסוקים במשימות ההרקוליאניות שהנחיתו עליהם המנחים, ובעוד משתתפי הניסוי האמיצים עושים לילות כימים, אמבטיה כשירותים, בשביל להסיר מהם עוד קמצוץ אלמוניות כה אנושית, הרי שפרנסי הטלוויזיה ועוזריהם סופרים שטרות לעשרות ולמאות, ומתקשים בינם לבין עצמם להחליט מי יותר תועה וכבשר למנגל מובל: המשתתפים בתוכנית המתפשטים רוחנית אל מול המרקע, או קהל הצופים שנראה שמעירום שעיר ומיוזע לעולם לא יישבעו. כאן אולי באמת מקבל הסיפור העצוב הזה משמעות אורווליאנית, כאשר "האח הגדול", או יותר נכון העומדים מאחוריו, משכנעים את הציבור כי מציצנות היא אותנטיות, שעמום הוא עניין, ושידור חי הוא אקטואליה, ולא נותר לצאן המרעית אלא להרכין ראשו מעדנות, ללחך זוהר, לצאת לאחו הסלוני לשכוח מהעולם האמיתי, ולהתמסר לריאליטי מוכה ה-D.D.T. אז מה עושים? א. שאלה טובה... ב. והרי לשיפוטכם, יומרה: ג. אלטרנטיבה? אפשר לנסות ולהבין שחיינו עלי אדמות די, מה לעשות, קשים, שרבים מימי האדם יעברו עליו שלא בנעימים. שכמו בטבע, גם באדם אין ריק. וסופו של כזה שיתמלא מן המוכן והמזומן, הלא זהו ה"שירות" שהזכיין מעניק בטובו להמון, ולו כמובן מחיר מנוון בצדו. לנסות אולי ולהבין שמדובר בריק אנושי אוניברסלי, וכשם שניתן למלאו במר בובליל מזה ובאחיות פיק משם, כן, ברמת העיקרון, ניתן לאיישו בקפה עם חברים, בקריאה מהנה, בשיח עם הב"ז, או בסתם זולה מבורכת וקלילה. את התוצאות תרגישו כבר בספירת תאי המוח הבאה. זהו מעגל החיים, כך אבות אבותינו העבירו את ימיהם בישיבה בצוותא, בסיפור ובציור אל מול קירות מערה, בליטוף של עלווה, בשירה לצד גחלי מדורה, ואולי קצת שורשיות לא תזיק בנידון דידן... דומני, כי הדבר היחיד ש"קורה" בטלוויזיה הוא שחיינו עוברים להם בסך, לקול המיית פרומואים וצלצול המטבעות בכיסי מנכל"ים. לילה טוב מירושלים. |
| תאריך:
|
05/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
05/06/2009
|
|
אריאל ורדיגר
|
|
האח העגול - הרהורים מנגד למרקע
|
|
ישנה אמירה המיוחסת לאלברט איינשטיין, לפיה הטמטום והיקום הם אינסופיים. לגבי היקום, אומנם איינשטיין לא היה בטוח, לעומת זאת, לגבי הטמטום הוא היה משוכנע. אחרת, לפי דבריו, לא ניתן להסביר את כל הטעויות האנושיות הגורמות להרס עצמי מתמיד. נזכרתי באימרה זו משום שלדאבון הלב, ממשלת ישראל סובלת מטמטום עמוק הגורם נזקים כבדים ביותר לישראל. ראוי היה שבממשלה בה מכהנים מומחים כה גדולים לביטחון ולמדיניות חוץ, תיעשה עבודה רצינית ומעמיקה, אך כרגיל במחוזותינו, היהירות, הרדידות, השחצנות והגסות הם המאפיינים הבולטים של אלה המושלים עלינו. למען הצדק ולמען לא ייווצר רושם שמא אלה שכיהנו עד היום בשני העשורים האחרונים היו טובים יותר, ניתן לקבוע שהמדובר ב"מחלות" ישראליות מוכרות למדי.
|
|
|
|
|
החל תור הזהב של הדיפלומטיה הציבורית האמריקנית: נשיא שחור, הזוכה לקבלת מלכים בעולם המוסלמי ונהנה מתמיכת העולם כולו. מסרונים שנשלחו בשידור חי בעשרות שפות שונות, ייצרו הקשבה מרשימה והעבירו בהצלחה את השכנוע והרטוריקה הרגשית היעילה. אלה הם בסיסי השינוי שמנסה אובמה לחולל - דיבור שכנועי ולא יריות, שימוש בעוצמה רכה מאשר קשה.
|
|
|
|
|
נשיא ארה"ב, ברק חוסיין אובמה, השמיע לפני ימים אחדים הצהרה מוזרה-משהו הקובעת, כי ארה"ב היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם.
|
|
|
|
|
אין ספק, אם פרשת דודו טופז לא הייתה קיימת, היה צריך להמציא אותה. לא בגלל הבדרן גיבור הפרשה, שעשה 'קאמבק' דרמטי וחזר אל הבימה התקשורתית, ובגדול, בנסיבות פליליות. חשיבותה של הפרשה היא במסרים שלה מבחינה אישית, ציבורית, עיתונאית ומשפטית, שעשויים להילמד בחוגים לתקשורת ולמשפטים. היא מלמדת גם שיעור בפסיכולוגיית ההמונים.
|
|
|
|
|
הנשיא האמריקני מבקר באזורנו. במדינות השכנות - כן - לא אצלנו, למרות זאת חשוב מאד לרצותו, חושבים אלה המופקדים על הביטחון ועל המדיניות במדינת היהודים, ודרך אגב להקל עליו גם את מלאכת ליקוט התשואות במדינות בהן הוא מבקר. שלא תהיה למישהו סיבה לטעון שמעשי היהודים העיבו על הביקור החשוב. ואיך עושים זאת, כיצד מסייעים לנשיא האמריקני במה שנראה כמשימת חייו - להתחבב על כולם, כולל על האויבים המוצהרים של עמו וארצו - פשוט מאוד, פותחים במבצע להריסת "המאחזים הבלתי חוקיים" בשטחים הכבושים, אלה חבלי ארץ ישראל ש"החשיבה הפרקטית" מחייבת להעבירם לריבונות פלשתינית כדי שיואילו בטובם למתן את רצחנותם ובדרך אגב גם יפסיקו להתייחס אל אמריקה כאל השטן הגדול או השטן בכלל.
|
|
|
|
|
