אלא שמתברר שחרף הקטנת ייצוגו של בית המשפט העליון, וניסיון לגוון את ההרכב האנושי בבית המשפט העליון, עדיין נאחזים השופטים בקרנות המזבח וממשיכים לחתור לבחירת שופטים חדשים בצלמם כדמותם.

החודש הזה, אוגוסט, אמורים להיבחר שופטים חדשים, לרבות לבית המשפט העליון, כלומר לבג"צ. בוועדה האמורה לעסוק במעשה הבחירה יושבים גם נבחרי המחנה הלאומי - גלעד ארדן מהליכוד, דודו רותם מישראל ביתנו ואורי אריאל מהאיחוד הלאומי.

על-אף זאת ממשיכים גורמים משפטיים ותקשורתיים לקדם בחירת שופטים שאינם מן המחנה הלאומי, כאילו לא חל שינוי בהרכב הוועדה ואפילו בהתפלגות התפיסות הפוליטיות בעם. לפעמים אפילו במחיר עיוות האמת והצגת מועמד מסוים כ"מועמד של הימין", בבחינת קבלו אותו ותסתמו את הפה.

כך למשל לגבי מועמדותו של השופט יוסף (ספי) אלון, שגורמים תקשורתיים ניסו להציגו, על-מנת להקל בחירתו ולזרות חול בעיני ה"ה ארדן, רותם ואריאל, כ"דתי ומועמד של הימין".

ובכן, מסתבר שספי אלון, בנו של המשנה לנשיא בדימוס השופט מנחם אלון ואחיו של השר לשעבר הרב בני אלון (שניהם אינם חשודים לגבי תפישת עולמם היהודית), רחוק מלהיות "מועמד הימין", וגם לא ניתן להגדירו על-פי הקריטריונים המקובלים כאדם דתי.

ספי אלון נחשב כשופט שאינו מחבב מתנחלים. כך למשל בפרשת המשפט הסיטונאי בנוסח בריה"מ הסטאליניסטית שנערך למפגיני כפר דרום בעת ההינתקות. 120 מפגינים, רובם המכריע קטינים (כפי שהגדירתם האגודה לזכויות האזרח), הואשמו בהפרת הסדר הציבורי ונדחסו לאולם זמני של בית המשפט שהוקם בכלא דקל, כדי לדונם בו זמנית, בסיטונות, כאיש אחד. על החוכא והאיטלולה הזו הם עירערו, והוחלט שבמקום שידונו בפני שופט אחד, יובאו בפני שני שופטים - 60 מפגינים לכל שופט.

ספק אם שופט בעל ערכים היה ניאות ליטול חלק בפארסה כזו של דיון קולקטיבי, מבלי להתייחס לזהותו האישית ולגילו של כל אחד מהחשודים. אבל שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ספי אלון, שילח למעצר את כל 60 המפגינים, מרביתם היו ככל הנראה מתחת לגיל בר-מצווה.

הפראסה המשפטית הייתה כל כך בוטה, שאפילו האגודה לזכויות האזרח, הפרו-פלשתינית בדרך כלל, תקפה בחריפות את הטיפול המשפטי השערורייתי של ספי אלון במפגיני כפר דרום [קישור].

אבל היום מגבה אותו שר המשפטים יעקב נאמן, ויש המציגים אותו, כאמור, כ"דתי ואיש הימין". אוי לאותה בושה, אוי לאותה חרפה.

דוגמה נוספת? – בעת ההינתקות נלכד במצלמות הטלוויזיה קצין המשטרה ניסו שחם כמי שמטיף לאלימות, תוך השמעת ביטויי גזענות וגסות רוח: "חרא עליהם, שיישרפו, אני... את האימא שלהם... אל תעשה חשבון, תפעיל אלות ומכות לפלג גוף תחתון...".

אמירותיו השחצניות של שחם נגד המתנחלים "החרדים האלה", לא מנעו קידומו (אלא מה?). כדי לעצור את השידרוג עירערו חוגים בימין בפני בית המשפט העליון, כנגד קידומו. עירעורם נדחה. אחד השופטים שדחו את הערעור ואיפשרו שידרוג לקצין אלים זה, היה ספי אלון, שישב אז על תקן זמני בעליון [קישור].

עכשיו מציעים לשדרג אותו עצמו למינוי קבע בעליון, על תקן של "נציג הימין". בדיחה גרועה. אלא שעכשיו, למרות המאמצים לקדם את אלון, יש דרך לבלום את מירוצו לצמרת. על-פי החוק החדש לגבי איוש הוועדה לבחירת שופטים, יש צורך בתמיכה של 7 מתוך 9 חברי הוועדה על-מנת לאשר מועמדותו של פלוני. כיום המפתח הוא, אם כן, בידי הח"כים ארדן, רותם ואריאל, שיצטרכו להוכיח שמא בכל זאת למד הימין לשלוט, או שמא הוא ממשיך רק לברבר.